חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – מינקת

כפי שכבר למדנו, מעוברות ומיניקות חייבות לצום ביום הכיפורים (פסחים נד, ב; שו"ע תריז, א). ואמנם יש כיום פוסקים שסוברים שמיניקת רשאית לשתות לשיעורים כדי שהצום לא יגרום לה להפסקת הנקה. אולם לפי רוב הפוסקים מיניקת חייבת לצום ביום הכיפורים ואף בתשעה באב. ולמרות שההנקה מקשה על הצום, מפני שהיא גורמת לאובדן נוסף של נוזלים, אין בכך סכנת נפשות. גם לתינוק לא נשקפת סכנה, מפני שגם כאשר החלב מתמעט ואפילו נפסק, אין בכך סכנת נפשות, הואיל ויש אפשרות לתת לתינוק תחליפי חלב. בפועל, בדרך כלל הצום אינו גורם להפסקת הנקה.

עצה טובה למיניקות, שידלגו על שתי הנקות לסירוגין, וכך יעברו את הצום בקלות יחסית. כלומר, אשה שמיניקה כל שלוש שעות, תניק בעשר בבוקר, ובשעה אחת תיתן לתינוק תחליף, ושוב תניק בארבע, ושוב תיתן תחליף בשעה שבע. וכך לא תסבול כל כך מהצום וחלבה לא יתמעט. יש תינוקות שמסרבים לקבל תחליף מאימם, ואזי צריך שמישהו אחר ייתן להם תחליף או מים עם סוכר.

אמנם כאשר התינוק קטן וחלוש ונוטה לחולי, והרופא סבור שהוא נזקק באופן מיוחד לחלב אימו, ויש חשש שבעקבות הצום חלבה של האם ייפסק או יתמעט באופן משמעותי, על פי הוראה של רופא ירא שמיים תשתה לשיעורים (באו"ה תריז, א). אולם זה מקרה נדיר, מפני שאם המינקת תרבה בשתייה ביום שלפני הצום, קרוב לוודאי שחלבה לא יתמעט בעקבות הצום. ועדיף שתתחיל להרבות בשתייה שלושה ימים לפני הצום, ותוסיף לעצמה שעות שינה, ובכך חלבה יתגבר. בנוסף לכך, ניתן לשאוב עבור מספר ארוחות בימים שלפני הצום, ועל ידי כך גם יהיה לתינוק שפע חלב בצום, וגם אין חשש שהחלב של האם יתמעט.[13]


[13]. כאשר יש סיכוי סביר שבעקבות הצום חלבה של האם יפסק או יתמעט באופן משמעותי, יש שהקילו שתשתה לשיעורים, מפני שלדעתם חלב אם הוא עניין של פיקוח נפש (כך מסרו בשם החזו"א), והוסיפו שאין להתחשב בכך שיש כיום תחליפים טובים (הליכות שלמה ו, ב; שיח נחום לו). ויש מעידים בשם רבנים שונים, שאף שבספרים כתבו להחמיר בפועל מקילים לרוב השואלות. אולם קשה על דבריהם מאוד, שכן אף שבוודאי יש סגולות טובות בחלב אם, והעמדה הרפואית הרווחת מעודדת מאוד את ההנקה, מ"מ נשים רבות אינן מניקות כלל, ולא שמענו שהרופאים נלחמים על כך שימשיכו להניק כדי להציל את ילדיהן מחשש סכנת נפשות. עפ"י סקר מצב הבריאות הלאומי משנת תש"ס: כ-10% מהיולדות היהודיות בישראל כלל אינן מניקות, רק כ-70% מיניקות לאחר חודש הנקה מלאה או חלקית, ורק כ-50% מיניקות יותר משלושה חודשים, ורק כ-32% יותר מששה חודשים. מסתבר שרבות מהנשים שאינן מניקות באופן מלא או חלקי עושות זאת כדי להקל על עצמן בעבודה או בלימודים וכיוצא בזה, ואם לצרכים אלו שאינם פיקוח נפש מפסיקים הנקה או ממעטים אותה, ואין כנגד זה מחאה נוקבת מצד הממסד הרפואי כראוי למצב של פיקוח נפש, הרי שהמציאות מורה שאין מתייחסים להפסקת הנקה כעניין של פיקוח נפש. יתר על כן, אם בעבר, כשתינוקות רבים מתו בשנתם הראשונה, ולא היו תחליפים טובים לחלב אם, ההוראה הברורה היתה שמינקת חייבת בצום. ואפילו בתשעה באב מיניקות היו חייבות לצום. איך אפשר להעלות על הדעת שכיום שיש תחליפים טובים, ולא שמענו על תינוק שמת מפני שאמו הפסיקה להניקו, יהפוך פתאום עניין זה לפיקוח נפש. ואפילו בעבר כשלא היו תחליפים, המקילים הקילו רק כאשר התינוק היה חולה, כמבואר בדבר שמואל קז, והובאו דבריו להלכה בחת"ס ו, כג; באו"ה תריז, א; דעת תורה תריז. וכ"כ הר צבי או"ח א, רא, סוס"ק א. לפיכך, רק אם ישנה הוראה רפואית מיוחדת שמצריכה לתינוק חולה דווקא חלב אם, ויש חשש שחלב המינקת יתמעט בעקבות הצום, תשתה ביוה"כ. ולכך נטו גם בתורת היולדת נא, הערה יא; ופס"ת תריז, ב. ולכאורה היה מקום להחמיר כיום גם בתינוקות אלו, הואיל ויש תחליפים לחלב אם, וכל מה שהקילו היה בזמן שלא היו תחליפים, ואֵם שנפסק חלבה היתה צריכה לשכור מינקת, ואם לא היה להם כסף לכך, התינוק היה באמת בסכנת נפשות עקב תזונה ירודה. אולם למעשה דין זה מסור לרופאים, ואם הרופא המטפל סבור שהואיל והתינוק חולה יש סכנת נפשות מסוימת במידה ויפסיק לקבל חלב אם, ובנוסף לכך מדובר במקרה שיש חשש סביר שהחלב ייפסק עקב הצום, אפשר להקל. ואם הרופא הוא מאלה שמורה למיניקות רבות לשתות לשיעורים ביום הכיפורים, הרי שלפי רוב הפוסקים לא ניתן לסמוך על שיקול דעתו, ויש לשאול רופא שמשיב על פי העיקרון שהפסקת הנקה אינו נחשב פיקוח נפש. ועי' לעיל בהלכה ד' שגם על השואלים יש אחריות לשאול ביראת שמיים.

חובה להוסיף, שהחשש שמא הצום יפסיק את החלב הוא די רחוק. שכן בדרך כלל הצום אינו גורם להפסקת ההנקה. כלומר מי שתקפיד בימים שלפני הצום לשתות לפחות שלושה ליטר ביום, ולישון כשמונה או לכל הפחות שבע שעות ביממה, החשש שחלבה יתמעט נמוך מאוד. להפך, בזכות ההכנות הנכונות לצום, נשים רבות מדווחות שמצב הנקתן השתפר, והן למדו עד כמה השתייה והשינה מועילה להנקה. יתר על כן, בדרך כלל גם כאשר המינקת לא נהגה כראוי לפני הצום, על ידי שתייה מרובה ומנוחה לאחר הצום החלב חוזר לקדמותו. (אמנם כאשר המינקת יורדת להנקות ספורות ביום, או שממילא היא מתקשה להניק, יתכן שאם לא תתכונן לצום כראוי בשינה ושתייה מרובה, יהיה לה קשה מאוד להחזיר את החלב). למעשה, אין מקום לבטל מצווה דאורייתא שנתבארה בגמרא ובפוסקים שמיניקת חייבת בצום יום הכיפורים בטענה מופרכת שיש סכנת נפשות בצום של מניקות. ואפילו בצום תשעה באב שהוא מדרבנן מעוברות ומיניקות חייבות כמבואר בפוסקים.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן