חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – זורע ונוטע

בכלל מצוות השמיטה שלא לזרוע בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע". איסור זריעה מהתורה כולל זריעת מיני תבואה, קטניות וירקות, וכל זרע או שתיל שיצמיח פרי (עי' להלן ג, ו). גם כדי להתלמד במלאכת הזריעה או כדי לבדוק אם הזרעים טובים אסור לזרוע זרעים באדמה.

לגבי נטיעת עץ נחלקו הפוסקים: יש אומרים, שכשם שזריעת תבואה וירקות אסורה מהתורה, כך נטיעת עץ פרי אסורה מהתורה. וכן ניתן ללמוד בקל וחומר, שאם זמירת עץ שמשפרת את גידולו אסורה מהתורה, על אחת כמה וכמה שנטיעתו אסורה מהתורה (ר"ש ורש"ס). אולם לדעת רבים, נטיעה אסורה מדברי חכמים בלבד (רמב"ם א, ד; ר"ת, פאת השולחן). וזאת משום שהמלאכות האסורות ב'לא תעשה' מהתורה עוסקות בהצמחת פירות בעונה הקרובה, ולכן שני איסורים ישנם: זורע גידולים חד שנתיים, או זומר, שעל ידי כך מצמיחים פירות. אבל הנוטע עץ יקבל פירות רק לאחר כמה שנים, ולכן אין בזה איסור 'לא תעשה' (מהריט"ץ החדשות קעו). אמנם כבר למדנו שהעושה מלאכת שדהו בשביעית כדרך קבע, מבטל מצוות עשה מהתורה.[4]

כשם שאסור לנטוע עץ, כך אסור להרכיב אילן אחד על חברו, וכן אסור להבריך עץ, היינו ליטול ענף ולהעבירו באדמה כדי שיצמח ממנו עץ נוסף (רמב"ם א, ד).

עבר אדם ונטע עץ בשביעית, קנסו אותו חכמים שיעקור את העץ שנטע. והחמירו בשביעית יותר מאשר בשבת. שכן בשבת, רק את הנוטע במזיד קנסו שיעקור, אבל בשביעית שצריכה חיזוק יותר, קנסו גם את הנוטע בשגגה (משנה תרומות ב, ג; גיטין נד, א; רמב"ם א, יב).

מותר לזרוק שיירי פרי בגינה או בשדה. ואף שאולי יצמח מזה עץ, כיוון שאין כוונתו לכך, וגם לא ברור שייצמח מזה עץ, אין בכך איסור.


[4]. מבואר בגיטין נג, ב, לעניין נוטע עץ בשביעית שצריך לעקור אותו, שנטיעה אסורה מהתורה. וכ"כ ר"ש ורש"ס. מנגד, למדנו במו"ק ג, א, שרק ארבע מלאכות אסורות בלאו מהתורה, ונטיעה אינה בכללן. וכ"כ רמב"ם א, ד; ר"ת, ופאת השולחן כ, ד. הרי שאיסור נטיעה מדרבנן. ואפשר לבאר שבגיטין אמרו שנטיעה אסורה מהתורה, כי יש בה ביטול עשה של שביתה מהתורה, וכדוגמת חרישה (לעיל הערה 1), אבל אין בה איסור לא תעשה מהתורה (וכ"כ בפאת השולחן ס"ק ד). ונראה שכך דעת רוה"פ, וכך נראה ממרן הרב בקונ"א ו'. עוד סוג של זריעה ישנו על ידי חרישה, היינו שחורש כדי לכסות את הזרעים, ואף הוא בכלל איסור זורע מהתורה (מאירי מו"ק ג, א; רדב"ז, מרן הרב בקונ"א ו).

אסור מדברי חכמים לנטוע שתיל עץ בגוש גדול, ואף שלעניין ערלה אין שתילתו נחשבת נטיעה חדשה, מכל מקום שתילה זו מועילה מאוד לצמיחת העץ, ודינה כזיבול ושאר המלאכות שמשביחות את הצמיחה שאסורות מדברי חכמים. ויש שהתיר זאת לגמרי, ויש שאסר מהתורה (עיין קטיף שביעית א, ז, 9).

כאשר החלו להשתמש במכונת זריעה, היו שהעלו סברה שאולי הזורע על ידי מכונה אינו עובר באיסור תורה, כי אינו זורע ביד כדרך זריעה שדיברה התורה, ואולי הזריעה במכונה אסורה משום גרמא, ואזי בשעת הדחק אפשר יהיה לזרוע באופן זה (עי' הר צבי או"ח א, רח). אולם למעשה, זריעה במכונה כמוה ככל זריעה, הואיל וזו דרך זריעה מקובלת כיום. וכבר למדנו (פנה"ל שבת ט, ט) שמהותו של גרמא שיהיה בשינוי גמור ממה שמקובל.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן