חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – עצי סרק

העובד בעצי סרק כדרך שהוא עובד בשאר השנים, כיוון שאינו שובת הרי הוא מבטל מצוות עשה מהתורה. אמנם מצד איסורי 'לא תעשה', האיסור לנטוע עצי סרק וצמחי סרק, וכן לזמור אותם ולטפחם הוא מדברי חכמים (ערוה"ש יט, ה; עי' להלן ג, ו).

בשעת הדחק מותר לנטוע עצי סרק על ידי גויים, הואיל וגם האיסור לומר לגוי לעשות מלאכה הוא מדברי חכמים, והרי זה כדין 'שבות דשבות' בשבת, שמותר בשעת הדחק. לפיכך, בעבר, כאשר סבלו ממחלת המלריה, והרופאים סברו שנטיעת עצי אקליפטוס תוכל להועיל לייבוש הביצות וטיהור האוויר ומניעת התפשטות המחלה, מותר היה לומר לגוי לנטוע אותם בשביעית.

וכן כאשר צריכים לסלול כביש ראשי, יש צורך לבצע עבודות גינון בצדי הכביש, לצורך טיהור האוויר, מניעת סחף ונוי. ואם יפתחו את הכביש לתנועה וידחו את עבודות הגינון לאחר השביעית, ייגרם נזק גדול לקבלן, וגם יש חשש שבינתיים האדמה תסחף לכביש, ובעת עבודות הגינון ייווצר סיכון מסוים לחיי הנהגים והעובדים. ואם ידחו את פתיחת הכביש, הסיכונים הבטיחותיים שבכביש הישן יימשכו, והציבור ימשיך לסבול מעומסי התנועה. לפיכך, אם לא הצליחו לארגן את עבודות הגינון לפני השביעית, מותר לבצעם על ידי נוכרים בשביעית.[12]


[12]. בירושלמי (שביעית ד, ד), מבואר שלת"ק אסור לשרוף קנים של שיח כדי לעבות את גזעו, ולרשב"ג מותר, וכן מותר לרשב"ג לנטוע עץ סרק. ופסק הרמב"ם א, ה, שאסור לנטוע עץ סרק בשביעית. ואף שיש סוברים שלדעת חלק מהראשונים האיסור מהתורה (חזו"א, וכך משמע מרש"ס), כבר למדנו (בהלכה ד) שאפילו לגבי עץ פרי לרמב"ם ודעימיה, האיסור מדרבנן, וביאר מהריט"ץ, משום שהנטיעה אינה מצמיחה פירות בשמיטה. ק"ו בעץ סרק שאינו נותן פירות לעולם. וכ"כ בערוה"ש יט, ה, שהאיסור דרבנן. ואיסור נטיעת עץ סרק אינו רק לצורך עצים אלא גם לנוי וגדר (שבה"א א, ה). ומ"מ נראה שהעובד בעצי סרק כבכל השנים מבטל מצוות עשה מהתורה, כמבואר בהלכה א והערה 1. אמנם נראה שהנוטע מפני שעת הדחק, אינו עובר בעשה כי הוא נחשב כנוטע דרך ארעי, הואיל ורק מפני הדחק נטע. וכאשר מדובר בהפסד גדול מאוד, ואולי אף חשש רחוק של נפשות, כמו במקרה של סלילת כביש ראשי, אפשר להקל אפילו על ידי יהודי, כדין שבות דשבות לצורך גדול ומצווה. שכן שביעית בזמן הזה דרבנן, וכן נטיעת עצי סרק מדרבנן. אולם למעשה, כיוון שאפשר להיעזר בגוי, אין להקל בכך אלא על ידי גוי, שבזה מתווסף עוד 'שבות', וכמבואר להלן ה, ט. כיוצא בזה כתב מהרי"ל דיסקין (כז, כד), לעניין נטיעת אקליפטוסים על ידי גוי לצורך בריאות. ובשו"ת נצר מטעי כח, התיר ליהודים לנטוע עצי סרק ביערות הקרן הקיימת לישראל, כדי לתפוש קרקעות כנגד פולשים ערבים וכדי שתהיה להם פרנסה אחר עלייתם לארץ. וזאת משום שלדעתו הלכה כרשב"ג שאין איסור נטיעה בעצי סרק, ואף ת"ק אינו חולק עליו. ונראה שיכול היה לטעון שבשעת הדחק צריך לפסוק כרשב"ג נגד ת"ק, אבל אין מקום לומר שת"ק מסכים לרשב"ג. ומ"מ לפי המציאות שלנו כיום, בכל מצבי שעת הדחק, אפשר להקל רק על ידי גוי.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן