חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

טו – טלטול עציצים

מותר להכניס עציץ נקוב מהגינה לבית. אבל אין להוציא עציץ נקוב מהבית או ממרפסת מרוצפת לגינה, מפני איסור נטיעה, שכן הנחתו על האדמה נחשבת כנטיעתו בארץ. ואם יניח תחתיו צלחת פלסטיק, יחשב כעציץ שאינו נקוב ומותר.

עציץ שנשבר, אם עוד נותר גוש אדמה עם שורשי הצמח, מותר להכניסו שוב לעציץ דומה, כדי לקיים את הצמח שלא ימות. אבל אם היה הגוש בעציץ שאינו נקוב, אסור להכניס אותו לעציץ נקוב, כי בכך מיטיבים את מעמדו כנטוע יותר בארץ.

מותר להניח ענפי פרחים וענפי בשמים באגרטל מים בחצר, ואף שעל ידי הנחתם במים הפרחים יפרחו והענפים ימשיכו לגדול מעט, אין בזה איסור זריעה הואיל ואינו מתכוון להשרישם.

מותר להוציא עציץ נקוב מהבית לחצר כדרך ארעי שלא לצורך נטיעתו בחצר. למשל, הנצרך להעביר עציצים נקובים מדירה לדירה, רשאי לעבור דרך חצר, ואף להניחם שם לשעה קלה. וכן הנצרך לפנות את העציצים מתוך הבית כדי לנקותו, רשאי להניחם לשעה קלה בחצר. ויש מחמירים להניח ביניהם לקרקע חציצה, ובעת מעבר דירה, לעוטפם בניילון (מאמ"ר ט, ח). והרוצה להקל רשאי.[15]


[15]. כאשר מוציאים עציץ נקוב מהבית לחצר, יש להניח תחתיו קערת פלסטיק או זכוכית. ואם נופו של הצמח יוצא מגבול העציץ, צריך שהחציצה תהיה גם בין נופו לקרקע, מפני שגם כאשר ענפיו או עליו מעל הקרקע, הוא נחשב כמחובר לאדמה (משנה עוקצין ב, ט; גיטין כב, א, תוס' 'בתר', ורוב הראשונים). ויש מקילים בזה, כי רק לעניין טומאה מתחשבים בנוף (רמב"ם בפהמ"ש שם). ונכון להחמיר כשמניחים את העציץ על האדמה.עציץ נקוב שמונח על יתדות, נחשב כמונח על הקרקע, כי אין האוויר שביניהם חוצץ. ולגבי שבת נפסק שאין להגביה עציץ נקוב מהקרקע ליתדות, כי הוא מרחיקו ממקור חיותו, ויש בזה צד של קוצר, וכן אין לקרבו מהיתדות לקרקע כי הוא מקרבו למקור חיותו, ויש בזה צד של זורע (שו"ע או"ח שלו, ח). לגבי שמיטה שדינה קל יותר, אין לעשות כך דרך קבע, אבל לשעה קלה כדי להעבירו מבית לבית – מותר, כי אינו מתכוון לחברו לקרקע. וכך הדין כאשר מוציא את העציץ הנקוב לחצר לצורך ניקוי הבית. וכן נראה שמותר להעביר עציץ נקוב ממקום למקום בחצר, וכן הורו הרב ישראלי ורשז"א (עיין משפטי ארץ ח, ט). ולמאמ"ר ט, ח, וריש"א יש להחמיר. וכיוון שכל הדין מדברי חכמים, הלכה כמקלים.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן