טז – תוספת שביעית

פורסם בקטגוריה ב - מצוות השביתה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/16-02-16/

שנת השמיטה מתחילה בא' תשרי, אולם הלכה למשה מסיני שכבר בשלושים הימים שלפני השנה השביעית, אסור לעשות מלאכות לצורך גידולי השדה והעצים בשביעית. אבל עבור נטיעות צעירות מותר לחרוש עד ראש השנה, כי הן זקוקות לכך, ואם לא כן – יינזקו בגידולן. איסור תוספת שביעית כולל רק את המלאכות החשובות שנזכרו בתורה ומועילות לגידול הפירות בשביעית, והם: חרישה, זמירה וזריעה. אבל מלאכות שאסורות מדברי חכמים, כדוגמת זיבול וגיזום, מותר לעשות עד סוף חודש אלול. ואף שאיסור תוספת שביעית הוא שלושים יום, הוסיפו חכמים ואסרו לחרוש שדה תבואה מפסח ואילך, ושדה אילן מחג השבועות, מפני שעיקר חריש זה לצורך השנה הבאה.

וכל הדינים הללו מחייבים רק בזמן שקיימו את מצוות ניסוך המים על גבי המזבח בחג הסוכות, שכן הלכה למשה מסיני שדין ניסוך המים ותוספת שביעית כרוכים זה בזה. ואכן, לאחר שנחרב בית המקדש, נמנו רבן גמליאל ובית דינו וביטלו את דיני תוספת שביעית (מו"ק ג, ב; ד, א; רמב"ם ג, א; ט). 16


  1. לרבי עקיבא איסור תוספת שביעית מהתורה, שנאמר (שמות לד, כא): "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". ולרבי ישמעאל הוא מהלכה למשה מסיני. ופירש רב אשי, שהוראת רבן גמליאל שביטל דין תוספת שביעית אחר חורבן הבית כשיטת ר' ישמעאל (מו"ק ג, ב; ד, א; תוס' 'אלא'), וכן פסק רמב"ם ג, א. ואיסור תוספת שביעית מהלכה למשה מסיני חל על מלאכות שמועילות לגידול העץ והפירות בשביעית, ולכן אסור לחרוש ולזמור, אבל פשוט שמותר לקצור ולבצור את פירות השישית, שהרי אפילו בשביעית הדבר מותר (שבת הארץ ג, א). ונראה פשוט שגם היה אסור לזרוע בתוספת שביעית, הואיל ועל ידי הזריעה יצמח היבול בשביעית. ואיסור תוספת שביעית חל על איסורי התורה, אבל מלאכות מדברי חכמים שמועילות לצמיחה בשביעית, כגון זיבול וסיקול – מותרות בתוספת שביעית (ר"ש, רא"ש, רע"ב, לשביעית ב, ב; שבה"א ג, ט). ←

    יש אומרים שאף שדין תוספת שלושים יום בטל, התוספת של מספר רגעים שמצווה להוסיף בכל השבתות והחגים מצווה להוסיף גם לקראת השביעית (תוס' מו"ק ד, א, 'מה'). ותוספת יום טוב של ראש השנה מועילה גם לשמיטה. והרוצים להדר יאמרו זאת בפיהם (מאמ"ר א, יג).

פורסם בקטגוריה ב - מצוות השביתה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן