ב – יבול נוכרים מהארץ

פורסם בקטגוריה ט - קניית פירות בשביעית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/16-09-02/

כפי שכבר למדנו (ה, יא), לדעת כמה פוסקים, קדושת שביעית חלה גם על פירות שגדלים בשדה של נוכרים. ואף שבמשך דורות רבים לא נהגו כמותם, בדורות האחרונים, בהשפעת ה'חזון איש' ישנם שנוהגים כשיטתם. אמנם ברור שגם לדבריהם מותר לגוי לעבוד בשדהו בשביעית, ואין על הירקות הגדלים בשדהו איסור ספיחים, וכן מותר ליהודי לקנות ממנו פירות, כי אין איסור סחורה על הגוי שמוכר אותם. אבל כיוון שלשיטתם הפירות קדושים, אסור ליהודי שקנה אותם מהגוי להמשיך לסחור בהם, וממילא אסור ליהודי למכור אותם בחנות.

הפתרון לכך לשיטתם, שהקנייה תתבצע ישירות בין הגוי ליהודי שקונה את הפירות לצרכי ביתו, כאשר המוכר בחנות והמתווך בינו לבין הגוי – יהיו שליחים לביצוע הקנייה שבין הלקוח לגוי, ויקבלו עבור כך שכר טרחה מסוים. לשם כך צריך לערוך הסכם חתום בין החנווני לצרכן, שבו הצרכן ממנה את החנווני להיות שליחו לקניית הפירות מהגוי. וכך נוהגים בחלק מהחנויות בבני ברק. ולשיטתם יש להיזהר בקדושת פירות אלו, שלא לאבדם. ולגבי חיוב ביעור נחלקו בעלי שיטה זו, למבי"ט, אינם חייבים בביעור, ולשל"ה ול'חזון איש' חייבים בביעור.

אולם למעשה, אין ראוי לנהוג כשיטה זו. ראשית, מפני ששביעית בזמן הזה מדברי חכמים, ועל כן הלכה כדברי המיקלים, שסברו שאין דין שביעית חל על פירות שצמחו בשדה של גוי. שנית, גדולי הרבנים בצפת, ועימם רבי יוסף קארו, חששו שמחלוקת זו תיצור קרע ופירוד בקהילות, ועל כן גזרו והחרימו שלא ינהגו כשיטת המבי"ט הסובר שדין שביעית חל על פירות שגדלים בשדות גויים. ואף שהחרם כבר אינו מחייב אותנו, לכתחילה יש לחוש לדעתם. 2

בנוסף לכך, כפי שלמדנו בהלכה הקודמת, המחליטים שלא לסמוך על 'היתר המכירה' שמפקיע מצווה מדברי חכמים, ומעדיפים לשם כך פירות של נוכרים מהארץ – פוגעים בשתי מצוות מהתורה. האחת, יישוב הארץ, והשנייה המצווה להעדיף קנייה מאחינו היהודי.

אמנם בדיעבד, כאשר יש צורך לטרוח בהשגת פירות של 'היתר המכירה' או שהם יקרים יותר, אפשר לקנות פירות של גוים, ולמעשה, אין לנהוג בהם קדושת שביעית. ואם הם נמכרו ליהודי בעודם בשדה, וגמר אסיפת הפירות נעשה על ידי יהודי, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות, כמבואר לעיל (בהלכה א).


  1. עיין לעיל ה, יא, 11, שלדעת רבי יוסף קארו אין על הפירות שגדלים בשדה נוכרי דין שביעית כלל, כי בעלות הנוכרי מפקיעה את חובת המצוות, וממילא אם יהודי אסף את הפירות, חייבים בתרומות ומעשרות. והמבי"ט חלק עליו וסבר שיש קדושת שביעית בפירותיו וגם אם יהודי אסף את פירותיו הם פטורים מתרומות ומעשרות. ובשאר השנים, לרבי יוסף קארו פירות שגדלו בשדות נוכרים פטורים מתרומות ומעשרות, ולדעת המבי"ט חייבים. ובספר חרדים (פרק נו) כתב שרבי יוסף קארו חזר בו בסוף ימיו. אולם שמועתו אינה נכונה כפי שביאר החיד"א (ברכ"י יו"ד שלא, י). והאריך בזה ביבי"א (ח"י יו"ד מב, ה, ז-ח). יש אומרים שלכתחילה ראוי לחוש לדעת המבי"ט ולנהוג קדושה בפירות של היתר המכירה (משפט כהן עה; מאמ"ר יח, ג). ואין נוהגים כן.
פורסם בקטגוריה ט - קניית פירות בשביעית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן