ט – חזון השוויון שביובל

פורסם בקטגוריה יא - חזון השביעית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/16-11-09/

שלא כמו השיטה הקומוניסטית, התורה אינה מצווה עלינו לחלק את הרווחים בשווה בין אלה שהצליחו יותר בעבודתם לאלה שהצליחו פחות. אלא להיפך, מבצרת את זכות הקניין של האדם ברכושו, מתוך עמדה שזכותו של אדם ליהנות מיגיע כפיו לפי חריצותו, כישרונו וברכת ה' שבמעשיו. וצוותה התורה לקיים את הכהנים והלוויים על ידי הפרשת אחוז מסוים מהיבול, ואפילו בזה נתנה התורה לבעל הפירות את הזכות לקבוע לאיזה כהן ייתן את תרומותיו ולאיזה לוי ייתן את מעשרותיו. ולגבי העניים, צוותה התורה לעזור להם בשעת דוחקם בהלוואה או צדקה כפי הצורך, והעני צריך להודות לאלה שמיטיבים עימו.

אמנם ישנו יסוד גדול של שוויון בתורה, שבא לידי ביטוי במצוות היובל, לפיו כל קרקעות הארץ צריכות להיות מחולקות בשווה לכל ישראל, וגם מי שנאלץ למכור את נחלתו, בשנת היובל נחלתו תחזור אליו או ליורשיו. אפשר לומר, שאכן שני הרעיונות, השוויון מחד, והבחירה והיוזמה החופשית מאידך, חייבים לבוא לידי ביטוי במקביל. מצד אחד כל בני האדם נבראו בצלם אלוקים, ועל כן משפט אחד לכל, ומתחילה הקרקעות שהן אמצעי הייצור צריכות להיות מחולקות בשווה. ומאידך, הביטוי העיקרי לצלם אלוקים שבאדם הוא יכולתו לבחור וליזום. אם יעבוד בחריצות וכשרון ירוויח, אם יתעצל יפסיד. למעלה מזה בקודש, אם יקיים את התורה והמצוות יזכה לברכה בעולם הזה ושכר טוב בעולם הבא, ואם יבחר ברע, לא יראה ברכה בעולם הזה וייענש בעולם הבא.

בעבר, תשעים אחוז התפרנסו מחקלאות, האדמה היתה אמצעי הייצור העיקרי, ולכן חלוקתה בשווה, יצרה בסיס שוויוני לכל. כיום האדמה כבר אינה אמצעי הייצור העיקרי, והפרנסה תלויה בגורמים רבים. אולם נדמה שעלינו ללמוד ממצוות היובל שני יסודות. האחד, כשם שהאדמה החקלאית חולקה לכולם בשווה, כך עלינו לחלק את שאר משאבי הטבע שברא ה' בשוויון. בכלל זה הקרקע לבנייה, המים, הנפט, הגז, החופים, גלי רדיו, האוויר והשמש. השני, כשם שצוותה התורה לחלק בשווה את אמצעי הייצור, כך יש להשתדל להעניק לכל הצעירים חינוך שיקנה להם, עד כמה שאפשר, הזדמנות שווה להתפרנס מכישרונם וחריצותם. בתכנון יעיל ניתן לשלב את שני היסודות הללו יחד, בהפניית הכסף המתקבל ממשאבי הטבע לחינוך מקצועי מיטבי לכל אדם.

בכך נזכה להגשים את רעיון חלוקת הארץ לכל ישראל, כולל התיקון שנעשה בהחזרת הקרקעות לבעליהן ביובל. שכן הענקת חינוך איכותי לכולם, מאפשרת גם לילדים של הורים עניים לרכוש מקצוע טוב לפי כשרונם וחריצותם. 7

עוד אפשר אולי להציע, שכשם שביובל, השדות חזרו לבעליהן, והעבדים השתחררו לביתם, יש מקום שחכמי ישראל יבחנו לעומק את מבנה המשק המודרני, וישקלו אם ראוי שביובל אחוז מסוים מהעושר הנצבר יחזור להיות מחולק בשווה. שכן בנוסף לחוקים שנועדו למניעת מונופול שפוגע בתחרות החופשית וחונק את התעשייה והמסחר, יש מקום למנוע פערים גדולים מדי בין העשירים ביותר לשאר האנשים. ויש בזה גם מידה של צדק, שכן המערכות הציבוריות התקינות, הן שמאפשרות לעשירים הגדולים להתעשר, ועל כן אולי ראוי שאחת ליובל, חלק מהעושר שנצבר על ידם יחולק שוב לצורכי חינוך וציבור. זה לא יפגע ברמת חייהם, עדיין יישארו בידם מאות מיליונים, אבל זה יצמצם את הפערים בחברה, ויעניק מעמד חשוב יותר לערך השוויון, בלא לפגוע באחריות האישית של כל אדם לפרנסתו.


  1. המשאבים מתחלקים לשתי קבוצות: הקרקע והאדם. הקרקע כוללת את כל המשאבים (גם את אנרגיית השמש לא יכול לנצל מי שאין לו קרקע), והאדם כולל את כל הידע, הכישרון והטכנולוגיה. ביובל הקרקעות חוזרות לבעליהן והעבדים יוצאים לחופשי.
פורסם בקטגוריה יא - חזון השביעית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן