י – דרך הכיסוי

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/17-18-10/

הכיסוי צריך להיות בעפר, היינו מה שנקרא עפר או שאפשר לזרוע בו זרעים שיצמחו. בכלל זה אדמה, חול, זבל, חרס טחון, אפר של דברים שנשרפו, נעורת של פשתן ונסורת של חרשים היוצאת מהעצים בעת שמנסרים אותם. אין מכסים בחול רטוב, מפני שכל שאינו מתפורר לחלקיקים קטנים אינו נחשב עפר. ואין מכסים בגופרית ומלח שאינם עפר (שו"ע כח, כג-כד; שמלה חדשה כז-כט).

הכיסוי צריך להיות מלמטה ומלמעלה, לפיכך צריך לשחוט חיה או עוף על גבי עפר תיחוח, ואם בא לשחוט במקום שכבר יש בו עפר תיחוח, צריך לומר בפיו שעפר זה יהיה מוכן לכיסוי, וישחט עליו. את הברכה מברכים לפני שמכסים את הדם מלמעלה (שו"ע כח, ה; ש"ך יב). טעה ושחט על גבי אבנים, יגרור את הדם אל מקום שיש בו עפר תיחוח, כדי שיהיה מכוסה בעפר מלמטה, ואח"כ יכסה את הדם מלמעלה. ואם אין אפשרות לגרור את הדם למקום שיש בו עפר תיחוח, יכסה את הדם במקומו, ולמרות שלא קיים את המצווה כהלכתה, יברך על כיסוי הדם (שו"ע כח, ז; שמלה חדשה ח). צריך לכסות את הדם דרך כבוד ביד או בכלי ולא ברגל, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו (שו"ע כח, ו).

אין חובה לכסות את כל הדם, אלא כבר בכיסוי מקצת הדם יוצאים ידי חובה, ובלבד שיכסה מקצת מדם הנפש, שהוא הדם המקלח מהצוואר מיד אחר השחיטה. כאשר אפשר טוב לכסות את כל הדם.[2]

במשחטות העופות, הדם זורם לתוך כלי גדול, ויש להקפיד להניח בו מתחילה עפר או נסורת, כדי שהדם יזרום עליו, ולאחר סיום כל משמרת שחיטה, יכסו השוחטים את הדם שבכלי.

שחט ונבלע הדם באדמה, כל זמן שעדיין רישומו ניכר, מצווה לכסותו (שו"ע כח, י). כיסה את הדם ובאה הרוח וגילתה אותו, אינו חייב לכסותו שוב, הואיל וכבר קיים בו את מצוותו. ואם לפני שהספיק השוחט לכסות את הדם באה הרוח וכיסתה אותו בעפר, השוחט פטור מלכסותו, ואם חזר הדם והתגלה, חייב לכסותו (משנה חולין פז, ב; שו"ע כח, יא), אולם לדעת הרבה אחרונים יכסה בלא ברכה (דרכ"ת פא).


[2]. לדעת רוב הפוסקים, דם הנפש שאותו צריך לכסות הוא הדם המקלח מהצוואר. ולרמ"א (כח, טו), יש לחוש לדעה שדם הנפש הוא הטיפות שיוצאות אחר הקילוח (מספר דקות אחר השחיטה). אמנם למעשה אין נוהגים כך בשחיטה תעשייתית, מפני שסמוך לשחיטה כבר מעבירים אותם להפשטה ולניקוי, וקשה להמתין עד שיצאו הטיפות הללו. עוד נחלקו כמה מדם הקילוח צריך לכסות. לרוב הפוסקים די לכסות את מקצתו (שו"ע כח, טו). ויש אומרים שצריך לכסות את כל הדם שקילח לפניו (רז"ה, פת"ש ו). למעשה הלכה כדעת רוה"פ, וכאשר אפשר בלא קושי רב, מהדרים כדעת כל הפוסקים.

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן