ארכיון הקטגוריה: יג – דרך ארץ

א – שולחן של חסד

כשישב אדם לאכול את סעודתו, ראוי לו לחשוב על העניים הרעבים, ולפרוס להם מלחמו. וכן מצינו שאברהם אבינו עליו השלום היה מחזר אחר עוברי אורח כדי להכניסם לביתו ולהאכילם ממיטב מאכליו (בראשית יח), שלא רצה לאכול לבד בלא אורחים נזקקים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ב – אורח

נהגו ישראל, שכאשר אדם מזדמן לביתם בעת שהם סועדים, מזמינים אותו להצטרף לסעודתם, גם אם אינו עני. ומנגד, מנהג טוב לאורח, לסרב בתחילה מעט, ורק אם יראה שבאמת רוצים להזמינו, כגון שמבקשים ממנו שוב או שמגישים לפניו את האוכל, יצטרף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ג – שלא להשחית מאכלים

צריך להיזהר מאוד שלא להשחית מאכלים, שכל המשחית כזית מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית' (ספרי דברים כ, יט). ויש להיזהר שלא לפסול מאכלים מאכילה, לפיכך הזהירו חכמים שלא להעביר כוס מלאה במשקה מעל לחם, שמא ישפך מן הנוזל שבכוס על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ד – שיירי המאכלים

צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר, יש להגישם בארוחות הבאות או להכין מהם מאכל אחר כפשטידה. וכן מי שעורך סעודה גדולה, טוב שיתכנן מתחילה מה לעשות בשיירי המאכלים, אם להקפיאם כדי לאוכלם אח"כ או לחלקם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ה – בל תשקצו באכילה

צריך אדם לשמור על כבודו, שבצלם אלוקים הוא נברא, ועל כן יזהר שלא לעשות מעשים מאוסים, שמבזים אותו. וכן נצטווינו לגבי איסור אכילת שרצים, שבנוסף לכך שאסור לאוכלם, כי הם בכלל החיות הטמאות האסורות באכילה, יש באכילתם גם צד של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ו – שלא להגעיל אנשים אחרים

כאשר המעשה המאוס נעשה בפני אנשים, יש בכך חומרה יתירה, שבנוסף לכך שהעושה אותו מתבזה ומשקץ את נפשו, הוא גם מצער את חבריו, בכך שהוא גורם להם תחושת גועל. והרי הוא עובר על האיסור "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ז – נימוסים בסעודה

כאשר יושבים בסעודה כמה אנשים, ויש ביניהם אדם גדול, ימתינו עד שיטול תחילה את חלקו מן הקערה המרכזית, ורק אח"כ יטלו האחרים את חלקם (שו"ע קע, יב). וכל אחד מן הסועדים יטול מן הקערה המרכזית את חלקו בשווה, וגם אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ח – דברי תורה ודיבורים בסעודה

"רבי שמעון אומר: שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיה כח, ח): כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

ט – שלא לאכול יותר מדי

אסור לאדם להרבות באכילה יתירה, ושני צדדים לאיסור: הראשון, שיש בכך סכנה בריאותית. השני, שיש בכך פגם מוסרי, שאדם נגרר יתר על המידה אחר התאווה הגשמית. הסכנה הבריאותית באכילה מרובה ידועה, וכפי שכתב הרמב"ם (הל' דעות ד, ב): "לא יאכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

י – המאכלים הבריאים והמאכלים המזיקים

בשמירת אורח חיים בריא יש מצווה, והרי זה בכלל מה שהורתה התורה (דברים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". שה' ברא את גופנו שיהיה בריא, ועלינו לשמור אותו ולא לאכול מאכלים שיפגמו בבריאותו. ויש בכך גם הכנה לקיומן של כל המצוות, שאם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

יא – האם יש איסור לאכול מאכלים מזיקים

אף שיש להשתדל לאכול מאכלים בריאים בלבד, מכל מקום אין באכילת מאכלים שאינם בריאים איסור גמור, ולכן האוכל אותם צריך לברך עליהם. ואם היה איסור לאוכלם, על פי מה שלמדנו (לעיל יב, י), אסור היה לברך עליהם, ולא שמענו מי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

יב – הפרשת הפסולת מהגוף וברכת 'אשר יצר'

לאחר שאדם אכל ושתה, הוא מעכל אל גופו את החלק המובחר שבמזון, ממנו הוא מקבל כוח וחיוניות, ואילו את החלק המיותר, את הפסולת, הוא מפריש החוצה. וכאשר האדם מתקשה בכך, סבלו גדול וכל גופו נעשה חולה. ואם לא תימצא רפואה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

יג – בל תשקצו בהשהיית צרכיו

אדם שנצרך לנקביו, ראוי לו להתפנות במהרה, כדי לנקות את עצמו מהפסולת שבגופו. ואם הוא נצרך כל כך עד שעליו לעצור בעצמו כדי למנוע מהפסולת לצאת מגופו, והצורך להתפנות לוחץ כל כך עד שאינו יכול להסיח דעתו מזה, ואינו הולך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

יד – הלכות ברכת 'אשר יצר'

לאחר שיתפנה, ירחץ ידיו ויברך 'אשר יצר'. ואין הבדל בין אם התפנה לגדולים או קטנים, ואפילו אם יצאו ממנו טיפות ספורות, עליו לברך 'אשר יצר', שאם אותן הטיפות היו מצטברות בגופו בלא יכולת לצאת, היה ניזוק (שו"ע ז, ד). ואפילו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה

טו – ברכת הרפואה

לעיתים גופו של האדם נעשה חולה והוא נצרך לעסוק ברפואתו, אבל עליו לדעת ששורש המחלה נעוץ בחסרון רוחני, ועל כן הוא מתרשל במצוות או שיש בידו עוון. ולעיתים אין בידו עוון, אבל היה ראוי לו להגיע למדרגה גבוהה יותר, ואזי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יג - דרך ארץ | כתיבת תגובה