ארכיון הקטגוריה: ט – זכר למקדש

א – זכר לחורבן

בעקבות חורבן בית המקדש השני התחוללה מהפכה נוראה, דומה היה שלאחר חורבן בית המקדש, וכל מה שאירע בעקבותיו, לא יהיה אפשר להמשיך לחיות באופן רגיל. וכך מסופר בתלמוד (ב"ב ס, ב): כשחרב בית המקדש השני, נתרבו פרושים בישראל, שלא אכלו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ב – אמה זכר לחורבן

יסוד תקנות האבלות על החורבן, שדווקא בעת שאדם שמח ביותר, עליו לזכור שהשמחה עדיין אינה שלימה, הואיל ובית המקדש חרב. לכן תקנו חכמים, שבשעה שאדם בונה את ביתו, ומגיע לשלב האחרון של הסיוד שבו הוא שמח במיוחד, עליו לזכור שהבית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ג – דין קונה בית

אדם שקונה בית שלא הותירו בו אמה לא מסוידת. אם זה שבנה את הבית הוא יהודי, כיוון שהיתה מוטלת עליו מצווה לשייר אמה על אמה ללא סיד ולא שייר, נמצא שאותה אמה מסוידת באיסור, ולכן הקונה צריך לשייף את הסיד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ד – קרמיקה טפטים וצביעה מיוחדת

נחלקו הרמב"ם והטור בשאלה, האם מותר בזמן שבית המקדש חרב, לקשט את קירות הבית בקרמיקה מצויירת או בטפטים עם דוגמאות או אפילו בצביעה מיוחדת של שני צבעים עם דוגמאות. ואף כי ברור שמותר לתלות תמונות על הקיר, נחלקו לעניין צביעת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ה – סיד וצבע

"משחרב בית המקדש תקנו חכמים שבאותו הדור, שאין בונים לעולם בניין מסויד ומכויר כבניין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד, ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד" (שו"ע או"ח תקס, א). כיום בבנייה רגילה אין משתמשים בטיט … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ו – ציור חומות באותה אמה

ישנו מנהג ששורשו בטעות, שבמקום להניח אמה ללא סיוד, תולים מול הפתח תמונה של הר הבית, אבל להלכה אין לעשות כן, כי התמונה אינה יכולה להחליף את תקנת חכמים שלא להשלים את סיוד הבית. ומי שרוצה להדר ולעשות איזה סימן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ז – עריכת שולחן ותכשיטי אשה

עוד תקנו חכמים שכל העורך שולחן לאורחים יחסיר ממנו אחד מן המאכלים שמקובל להגיש כזכר לחורבן. ודווקא בסעודה מיוחדת, כגון שיש בה אורחים, צריך לחסר דבר מה, אבל בארוחה רגילה שאין בה שמחה מיוחדת, אין צורך להחסיר מאכל זכר לחורבן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ח – חתן וכלה

"כשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין" (שו"ע או"ח תקס, ב). סמכו מנהג זה על הפסוק (תהלים קלז, ה-ו): "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

ט – שירה וכלי זמר

בעקבות חורבן המקדש גזרו חכמים שלא לנגן בכלי זמר ושלא לשיר (סוטה מח, א, גיטין ז, א). נחלקו הפוסקים בהלכה זו: לדעת רמב"ם (הל' תעניות ה, יד), ושולחן ערוך (או"ח תקס, ג), אסור לנגן ולשמוע כלי זמר לשם תענוג והנאה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

י – קריעה על ערי יהודה

כשם שאדם צריך לקרוע את בגדו בשעה שהוא מתאבל על אחד מקרובי משפחתו שנפטר, כך צריך לקרוע את בגדיו על חורבן הארץ שהוא האבל הכללי של עם ישראל. שלוש דרגות לחורבן – ערי יהודה, ירושלים ובית המקדש. וכן מובא בתלמוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

יא – קריעה בזמן הזה על ירושלים ובית המקדש

לפני מלחמת ששת הימים, כשמרכזה של ירושלים היה עדיין תחת שלטון ירדני, היתה מצווה לקרוע גם בשעה שרואים את ירושלים העתיקה, וגם בשעה שרואים את מקום בית המקדש. אולם לאחר מלחמת ששת הימים, שזכינו בחסדי ה' לשחרר את כל ירושלים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה

יב – דיני הקריעה

התעורר ספק על איזו ראייה בדיוק צריכים לקרוע, האם רק מי שרואה את קרקע הר הבית צריך לקרוע, ואולי גם הרואה את הכותל המערבי, שהוא כותלו של הר הבית צריך לקרוע? מסקנת הרב טיקוצ'ינסקי (עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק יז) … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - זכר למקדש | כתיבת תגובה