פרק: י"ג – דיני המקום והזמן

א – תקנת חכמים במקום ההדלקה

אמרו חכמים: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה (קומה שנייה) מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו" (שבת כא, ב). בעבר רוב האנשים חיו בבתים בני קומה אחת, ופתחם היה … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ב – מקום הדלקת נרות למי שגר בבית פרטי

מתקנת חכמים משמע שבעבר לא היה חשש שהרוח תכבה את נרות החנוכה שהדליקו בפתח הבתים. הבתים היו בנויים בצפיפות, רבות מהערים והחצרות היו מוקפות חומה, ולא נשבו רוחות חזקות בין הבתים, ולכן ניתן היה להדליק את נרות החנוכה מחוץ לפתחי … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ג – מקום הדלקת נרות לגרים בקומות

רוב האנשים גרים כיום בבנייני קומות, ואזי המקום הטוב להדלקת נרות הוא בחלון הפונה לרחוב או במרפסת הפונה לרחוב, שבאופן זה יתפרסם הנס ביותר. והמדליקים בחלון צריכים להקפיד שגם בני הבית וגם העוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות. לפיכך, אין … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ד – זמן ומשך ההדלקה

קבעו חכמים להדליק את הנרות בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר, לא היתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו מתכנסים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות מלאים אנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות: "משתשקע החמה ועד … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ה – זמן הדלקת הנרות בערב שבת ובמוצאי שבת

כפי שלמדנו, תקנו חכמים להדליק נרות חנוכה לאחר שקיעת החמה, מפני שלפני השקיעה עדיין ישנו אור רב, ואור הנרות אינו ניכר. אולם בערב שבת ברור מאליו שלא ניתן להדליק נרות אחר השקיעה, מפני שבשקיעת החמה השבת נכנסת ואסור להדליק אש. … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ו – בשעת הצורך מותר לאחר את זמן ההדלקה

כפי שלמדנו, בזמן חז"ל היו האנשים רגילים לחזור לביתם עם חשכה, ולכן אמרו חכמים שמצוות הדלקת הנר "משתשקע חמה ועד שתכלה רגל מהשוק". והכוונה, עד שהעניים שהיו מלקטים דברים שנותרו בשוק היו חוזרים לבתיהם (שבת כא, ב). וזה היה כחצי … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ז – האם להמתין לבן משפחה שמאחר לחזור

במשפחות רבות מתעוררת שאלה, כיצד ראוי לנהוג כאשר הבעל אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים, האם עדיף שאשתו תדליק נרות בצאת הכוכבים, או שתמתין לו עד שיחזור? על פי שורת ההלכה, אין חובה ששני בני הזוג יהיו נוכחים בשעת הדלקת … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ח – הדלקה בשעת הדחק לפני השקיעה ומאוחר בלילה

מי שלא הספיק להדליק נרות חנוכה עד סביבות השעה תשע, ידליק כל הלילה עד עמוד השחר, ויברך על ההדלקה רק אם יש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב ויראה את נרותיו, או שיש בביתו אדם נוסף, כגון אשתו או בנו, שיראה … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

ט – משפחה שמתארחת בחנוכה

בני משפחה שהלכו לבקר ידידים או קרובים, ובשעת הדלקת הנרות הם עדיין בבית מארחיהם. למרות שהם אוכלים שם ארוחת ערב, אין בית מארחיהם נחשב כביתם, ולכן אינם יכולים לצאת שם ידי מצוות הדלקת נרות. לפיכך, אם אפשר, טוב שאחד מבני … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב

י – משפחה שמתארחת בשבת

וכן הדין במשפחה שמתארחת כל השבת, שביתם באותה שבת הוא בית המארח, ויתנו לו פרוטה בערב שבת כדי שיהיו שותפים בנרות, ויצאו ידי חובתם בהדלקתו. ולמנהג אשכנז, עדיף שהאורחים ידליקו נרות בברכה. ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון … להמשיך לקרוא

בפרק י"ג - דיני המקום והזמן | להגיב