ארכיון הקטגוריה: ימים נוראים

א – ימי בריאה – ברכה ודין

להורדה בקובץ שמע בכל שנה בורא הקב"ה מחדש חיים לכל אחד ואחד מברואיו. וכדי שחסדו לא יגיע לרשעים, דן ה' בראש השנה את כל ברואיו, מעניק שפע וברכה לטובים וממעט את השפע והברכה מהרעים. בנוסף לזה שכך ראוי וצודק, יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על א – ימי בריאה – ברכה ודין

ב – עניין הדין

יסוד האמונה שה' ברא את העולם ומחייה אותו, ואם היה מפסיק להשפיע חיים לעולם אפילו רגע אחד, היה העולם כולו מתבטל. והעניק ה' בחירה חופשית לאדם, אם יבחר בטוב – ישפיע חיים וברכה לו ולעולם, אם יבחר ברע – יגרום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ב – עניין הדין

ג – זמני הדין

כפי שלמדנו (הלכה א), הברכה והדין צמודים, שאותו הזמן שבו ה' מעניק חיים לעולם הוא זמן הדין, שעל פיו נקבע למי ישפיע חיים וברכה ולמי לא. וכיוון שבראש השנה בורא הקב"ה את החיים למשך השנה החדשה, אז הוא עיקר הדין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ג – זמני הדין

ד – השתלשלות הברכה והדין

על אף שהדין נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, עוד ישנה השפעה משמעותית להתנהגותו של האדם במשך השנה. וזאת מפני ששפע החיים שנקצב בראש השנה משתלשל ויורד אל העולם בהדרגה, דרך ראשי החודשים והשבתות, ובדרך השתלשלותו ניתן להטותו לטובה או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ד – השתלשלות הברכה והדין

ה – הדין לעולם הבא

הדין שאדם נידון בראש השנה הוא על חייו בעולם הזה ועל חייו בעולם הבא. על הדין בעולם הזה למדנו בהלכות הקודמות ועוד נלמד בהלכות הבאות, ועתה נבאר את הדין על העולם הבא. תחילה נבאר שחיי העולם הבא מורכבים משני שלבים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ה – הדין לעולם הבא

ו – עומק הדין ומורכבותו

אף שכללי הדין פשוטים, שההולך בדרכי ה' זוכה לברכה בעולם הזה ובעולם הבא, והרשע נענש בעולם הזה ובעולם הבא, פרטי הדין עמוקים ומורכבים לאין שיעור. לכן ישנם מקרים שצדיק סובל מעוני וחולאים ומת בקיצור ימים, ויש רשע שמאריך ברשעותו בעושר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ו – עומק הדין ומורכבותו

ז – פרטי הדין

יש אדם שאין לו ייעוד מיוחד להיות עני או עשיר, ועל כן גורלו אינו קבוע, וכיוון שבחר בטוב בעניינים הקשורים לממון וצדקה, מגיע לו על פי הדין שיהיה עשיר והוא מתעשר והולך כדי שיוכל להמשיך להתעלות בחסידותו וצדיקותו. ולעיתים גלוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ז – פרטי הדין

ח – דין העם ודין היחיד בארץ ובגלות

עוד צריך לדעת, שאף שהדין של ראש השנה הוא לעם ככלל ולכל יחיד ויחיד בפני עצמו, מכל מקום דין היחיד בעולם הזה מושפע מאוד ממצבו הכללי של העם, כל עם ועם לפי עניינו. וכפי שלמדנו בתורה לגבי ישראל בפרשיות הברכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ח – דין העם ודין היחיד בארץ ובגלות

ט – דינם של ישראל

דינם של ישראל משפיע על כל העולם, שישראל באומות כמו לב שבאיברים, וכל קיומו של העולם תלוי בישראל, שצריכים לגלות בו את אורה של התורה, כדי להדריכו אל תיקונו השלם. וכן אמרו חכמים (שבת פח, א): "שהתנה הקב"ה עם מעשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה א - הדין השכר והעונש | סגור לתגובות על ט – דינם של ישראל

א – אלול (ותקיעת שופר)

ימי אלול ועשרת ימי תשובה מתאימים במיוחד לחזרה בתשובה, שכן מצינו שבימים אלו התרצה ה' למחול לישראל על חטא העגל. ארבעים יום לאחר מתן תורה, כאשר משה רבנו בושש לרדת מההר, קבוצת חוטאים השפיעה על העם, עד שעשו עגל זהב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על א – אלול (ותקיעת שופר)

ב – יסוד מנהג אמירת סליחות

מנהג רבים מישראל מימות הגאונים להשכים באשמורת הבוקר בעשרת ימי תשובה לאמירת 'סליחות'. ועיקר העניין להתעורר לתשובה ולבקש סליחה ומחילה, ולהתחנן לפני ה' שירחם על עמו שנמצא בגלות ובצרה. ואל יביט אל הפשעים והחטאים אלא יזכור את הברית שכרת עם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ב – יסוד מנהג אמירת סליחות

ג – סליחות בימינו

גם בימינו צריך להתחזק באמירת סליחות, מפני שלאחר שחמל ה' עלינו והחל לגאול אותנו, בקיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, עלינו להתעורר יותר לשוב בתשובה, ולהתחנן לפניו שיחוס עלינו וימשיך ברוב חסדו לקבץ גליותינו וליישב אותנו בארץ שהנחיל לאבותינו ולנו, וישיבנו אליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ג – סליחות בימינו

ד – נוסח הסליחות

כיוון שלא תקנו חכמים תקנה מפורשת לומר סליחות, ממילא אין לסליחות נוסח מסודר, וכל עדה הוסיפה תחינות ופיוטים משלה. מכל מקום ישנה מסגרת כללית שנוהגת בכל העדות, כמובא בסדר רב עמרם גאון: פותחים באמירת 'אשרי' (תהלה לדוד), שכן מקובל לפתוח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ד – נוסח הסליחות

ה – הימים שאומרים בהם סליחות ומידת חיובם

בימי הגאונים נהגו לומר סליחות בעשרת ימי תשובה, וכך נהגו בשתי הישיבות הגדולות שבבבל, והיו מקומות מעטים שנהגו לומר בהם סליחות גם בכל חודש אלול. בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות ספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול ועשרת ימי תשובה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ה – הימים שאומרים בהם סליחות ומידת חיובם

ו – זמן אמירת הסליחות

הזמן הטוב לאמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר, כלומר לקראת סוף הלילה, שאז היא שעת רחמים ורצון, שעה של ציפייה לקראת עליית האור וגילוי דבר ה' בעולם. ובאותה שעה כולם ישנים והעולם נקי ושקט ממחשבות ומעשים רעים, והתפילה יוצאת מעומק הלב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ו – זמן אמירת הסליחות

ז – מדיני הסליחות

אומרים סליחות במניין, מפני שי"ג מידות רחמים הם דברים שבקדושה שצריך מניין כדי לאומרם (שו"ע תקסה, ה), וכמובן שגם צריך מניין לאמירת חצי הקדיש שבתחילת הסליחות וקדיש תתקבל שבסיומן. ואם בזמן שנקבע לאמירת סליחות עוד לא התאסף מניין, יתחילו לומר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ז – מדיני הסליחות

ח – י"ג מידות רחמים

שיאה של תפילת הסליחות היא אמירת י"ג מידות רחמים, שהן המידות העליונות שבהן מנהיג ה' את ישראל. מידות אלו נתגלו למשה רבנו לאחר שמחל ה' לישראל על חטא העגל, שאז ביקש משה רבנו: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". השיב לו ה': … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ח – י"ג מידות רחמים

ט – תעניות תשובה

רבים נהגו לצום בערב ראש השנה, לשם קבלת ייסורים על העוונות, שהייסורים שהחוטא מקבל על עצמו לשם תשובה, מכפרים עליו ופוטרים אותו מהעונשים החמורים שהתחייב בהם בעוונותיו. וכן הוא לגבי תעניות ציבור, הצומות מכפרים על העוונות ופוטרים את הציבור מעונשם. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על ט – תעניות תשובה

י – ערב ראש השנה

כפי שלמדנו בהלכה הקודמת, בתקופת הראשונים, נהגו רוב ישראל לצום בערב ראש השנה (שו"ע תקפא, ב; מ"ב טז), וכיום מנהג רוב ישראל שלא לצום, ורק מעטים מהדרים לצום עד חצות או עד פלג המנחה, ויש נוהגים לפדות את הצום בצדקה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על י – ערב ראש השנה

יא – החזן בימים הנוראים

תפקיד מרכזי ישנו לחזן, שהוא מנהיג את התפילה. פעמים שכל הקהל אומר איתו את התפילה והוא קובע את הקצב, ופעמים שהוא לבדו אומר את התפילה בשליחות הציבור, והקהל עונים אחריו אמן, כמו בחזרת הש"ץ ואמירת הקדישים, ולכן הוא נקרא 'שליח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על יא – החזן בימים הנוראים

יב – קול רם ועמידה בעת פתיחת הארון

הלכה היא שתפילת עמידה צריכה להיאמר בלחש (פנה"ל תפילה יז, ז), אבל בראש השנה ויום הכיפורים היו שנהגו לומר את תפילת עמידה בקול, כדי לעורר את הכוונה. ואף שבכל השנה אסור להקל בזה, כדי שלא לבלבל את שאר המתפללים, בראש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ב - סליחות ותפילות | סגור לתגובות על יב – קול רם ועמידה בעת פתיחת הארון

א – יום הזיכרון והדין

יום טמיר ונעלם הוא ראש השנה, היום שבו בורא ה' את השנה החדשה ומעניק חיים חדשים לכל ברואיו. שורשו בעליונים, מעבר לזמן ולמקום, ועל כן ענייניו נסתרים, ומתגלים קמעה קמעה. לכן אחד משמותיו הוא 'כֵּסֶה' לשון כיסוי, שהוא החג היחיד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על א – יום הזיכרון והדין

ב – יום תרועה

כיוון שיום זה הוא יום דין, הוא נקרא 'יוֹם תְּרוּעָה' (במדבר כט, א). לעומת התקיעה שמבטאת שמחה ויציבות, התרועה רומזת לשברון, חרדה, בכי ושידוד מערכות. וכן תרגם אונקלוס את הפסוק "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" – "יום יבבא יהא לכון" – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ב – יום תרועה

ג – ראש השנה

נחלקו חכמים באיזה יום נברא העולם, או ליתר דיוק באיזה יום חל היום השישי לבריאה שבו נברא האדם. לדעת רבי יהושע בא' בניסן, וכן מצינו בתורה שחודש ניסן הוא הראשון לחודשים. ולדעת רבי אליעזר בא' בתשרי. מחלוקת זו מבטאת את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ג – ראש השנה

ד – חגיגיות בלבוש וסעודות

יחד עם זה שראש השנה הוא יום תרועה ויום דין, הוא גם יום 'מקרא קודש', שמצווה לקדשו באכילה ושתייה ולכבדו בכסות נאה (ספרא אמור יב, ד; פנה"ל מועדים א, ז). וכן יש להקדיש חציו של היום לה', כמו בשבתות ומועדים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ד – חגיגיות בלבוש וסעודות

ה – ביאור הביטחון והשמחה

אמרו חכמים על הפסוק (דברים ד, ז): "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלוֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלוֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" – "איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיו (מנהגיו ודיניו) של אלוהיה, שמנהגו של עולם, אדם שיש לו דין – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ה – ביאור הביטחון והשמחה

ו – המלכת ה' בתפילות

עיקר תפילת ראש השנה עוסקת בהמלכת ה' עלינו, ועל כן בחתימת הברכה השלישית של תפילת עמידה, במקום לומר 'הא-ל הקדוש' אנו אומרים 'המלך הקדוש'. וכך ממשיכים לומר בכל עשרת ימי תשובה. וכל כך חשוב עניין זה, שאם טעה ולא אמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ו – המלכת ה' בתפילות

ז – ראש השנה יומיים

על פי התורה ראש השנה הוא יום אחד בלבד, שנאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד, וכן בבמדבר כט, א). אולם בפועל אנו מקיימים את ראש השנה במשך יומיים. כדי להבין את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ז – ראש השנה יומיים

ח – שמירת יומיים בזמן הזה

הלכה היא שכאשר אין בית הדין יכול לקדש את החודשים על פי עדים, ראש החודש מתקדש על פי חשבון הלוח העברי. קרוב לשלוש מאות שנה לאחר חורבן בית המקדש השני (4119 לבריאת העולם, 359 למניינם), ראה הלל השני, נשיא בית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ח – שמירת יומיים בזמן הזה

ט – דין היום הראשון והשני וברכת שהחיינו בשני

כיוון שכיום אנו יודעים על פי הלוח אימתי הוא ראש חודש תשרי, היום הראשון של ראש השנה מצוותו מהתורה והשני מדברי חכמים. וכן הדין בכל החגים בחוץ לארץ, שהיום הראשון הוא מהתורה והשני מדברי חכמים. לפיכך, בכל ספק בהלכות יום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על ט – דין היום הראשון והשני וברכת שהחיינו בשני

י – מלכויות זיכרונות ושופרות

תפילת מוסף היא החשובה שבתפילות ראש השנה, שבה תוקעים בשופר, ובה תקנו חכמים להוסיף שלוש ברכות מיוחדות: מלכויות, זיכרונות ושופרות, שמבטאות את עניינו המיוחד של היום. ועל ידן אנו זוכים לשנה טובה, כפי שאמר הקב"ה לישראל: "אִמרו לפני בראש השנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על י – מלכויות זיכרונות ושופרות

יא – ענייני תפילה וקריאה בתורה

אין אומרים ווידוי בראש השנה, בין ווידוי בנוסח ציבורי ובין ווידוי בנוסח אישי. מפני שעניינו של ראש השנה הוא להמליך את ה' עלינו ועל העולם כולו, ולבקש שהשנה הבאה תהיה טובה כדי שנוכל לגלות בה את כבוד מלכותו, ואין ראוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על יא – ענייני תפילה וקריאה בתורה

יב – מאכלים לסימן טוב

כל מה שאנו עושים בראש השנה יש לו משמעות מיוחדת לכל השנה, שהואיל וזה היום הראשון לשנה, שבו נחתכים חיים לכל חי, כל מעשה, דיבור ומחשבה שבאותו היום משפיעים על כל השנה. וזהו שאמרו חכמים "סימן מילתא הוא" (כריתות ו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על יב – מאכלים לסימן טוב

יג – סדר האכילה

יש נוהגים לאכול את הסימנים עוד לפני אכילת הלחם, אבל המנהג הנכון יותר הוא, להקדים את הלחם. מפני שלפי ההלכה, מצד חשיבות הלחם יש להקדימו לשאר המאכלים (פנה"ל ברכות ט, ח). בנוסף לכך, אם יאכלו את הסימנים לפני הלחם, יתעורר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על יג – סדר האכילה

יד – עוד מנהגי סימנים

כיוון שכל מה שעושים בראש השנה הוא סימן לכל השנה, ראוי לכל אדם לשמוח ולבטוח בה' שיקבל תשובתו, וירבה באהבה עם חבריו, וידון אותם לכף זכות. ולא יכעס ולא יתקוטט עם חבריו, ולא ידבר עליהם רעות, שמלבד האיסור שיש בכך, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על יד – עוד מנהגי סימנים

טו – תשליך

רבים נוהגים ללכת ביום הראשון למקום מים, ים או נהר או מעיין, ולומר מספר פסוקים, ובכללם: "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" (מיכה ז, יט), ועל שם כך נקראת התפילה 'תשליך'. במשך הזמן נהגו רבים להוסיף באותה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על טו – תשליך

טז – ראש השנה שחל בשבת

בראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעים בשופר, כמבואר להלן (ד, ט-י). יש אומרים שאם חל ראש השנה בשבת אין אומרים 'אבינו מלכנו', מפני שאין מתאים להתפלל בשבת על צרכי חול בתפילה שנתקנה מתחילה לתענית (ר"ן, רמ"א תקפד, א, מהרי"ץ). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - ראש השנה | סגור לתגובות על טז – ראש השנה שחל בשבת

א – מצוות שמיעת תרועת השופר

מצוות עשה לשמוע תרועת שופר בראש השנה, שנאמר (במדבר כט, א): "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ… יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". וכן נאמר (ויקרא כג, כד): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה…" משמעות התרועה שיברון, וכן נאמר (תהלים ב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על א – מצוות שמיעת תרועת השופר

ב – שלושים תקיעות

כפי שלמדנו, התרועה רומזת לצער, שברון ובכי, אלא שברבות השנים התעורר ספק כיצד היא התרועה הראויה ביותר. היו קהילות שהריעו בקולות בינוניים כדוגמת השברים הדומים לאנחות. והיו קהילות שהריעו בקולות קצרים כדוגמת בכי קטוע. והיו קהילות שהריעו בשני הקולות יחד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ב – שלושים תקיעות

ג – תקיעות מיושב ומעומד

תקנו חכמים לקיים את מצוות שמיעת קול השופר על סדר הברכות המיוחדות של ראש השנה, שהן: מלכויות זיכרונות ושופרות, שעל ידי כך גם התקיעות וגם התפילה משובחות יותר. אבל אין זה מעכב, וכאשר לא ניתן לשלב את התקיעות בתפילה, אפשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ג – תקיעות מיושב ומעומד

ד – מנהג מאה תקיעות

מנהג עתיק עוד מתקופת הגאונים לתקוע מאה תקיעות. בימי הראשונים ברוב הקהילות לא נהגו בו, אלא היו תוקעים שלושים במיושב לפני מוסף, ובמוסף עצמו היו שתקעו עשר תקיעות והיו שתקעו שלושים. בתקופת האחרונים, בעקבות דברי האר"י, שסידר כוונות על פי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ד – מנהג מאה תקיעות

ה – הברכה, המצווה והכוונה

לפני תחילת התקיעות מברכים שתי ברכות: א) "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשמוע קול שופר". ב) "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ביום השני, למנהג ספרדים אין מברכים 'שהחיינו'. ולמנהג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ה – הברכה, המצווה והכוונה

ו – זמן המצווה ודין נשים וקטנים

זמן המצווה ביום, שנאמר (במדבר כט, א): "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ… יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". לפיכך, זמנה מתחיל מהנץ החמה, כלומר מעת שהחמה מתחילה לזרוח, ואם תקע מעמוד השחר, היינו מעת שנראה האור הראשון במזרח, יצא ידי חובתו. ואם לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ו – זמן המצווה ודין נשים וקטנים

ז – הלכות ומנהגי התקיעות

נוהגים למנות צדיק ובן תורה ובעל מעשים טובים שיהיה תוקע להוציא את הרבים ידי חובתם, אבל אין לעשות מחלוקת עבור כך (מ"ב תקפה, ג). טוב כשאפשר לתקוע בצד ימין של הפה. וכן נוהגים להפנות את הצד הרחב של השופר כלפי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ז – הלכות ומנהגי התקיעות

ח – קידוש לפני תקיעות ומוסף

יש נוהגים לקדש על היין ולטעום דבר מה לאחר תפילת שחרית, כדי להתחזק לקראת תפילת מוסף. מנהג זה רווח בעיקר בישיבות בהן מאריכים בתפילה עד אחר חצות, ועל ידי הקידוש יוכלו להמשיך להתפלל בכוונה ושמחה. ולכאורה יש לשאול, הרי למדנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ח – קידוש לפני תקיעות ומוסף