ארכיון הקטגוריה: ד – מצוות השופר

א – מצוות שמיעת תרועת השופר

מצוות עשה לשמוע תרועת שופר בראש השנה, שנאמר (במדבר כט, א): "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ… יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וכן נאמר (ויקרא כג, כד): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה…" משמעות התרועה שיברון, וכן נאמר (תהלים ב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על א – מצוות שמיעת תרועת השופר

ב – שלושים תקיעות

כפי שלמדנו, התרועה רומזת לצער, שברון ובכי, אלא שברבות השנים התעורר ספק כיצד היא התרועה הראויה ביותר. היו קהילות שהריעו בקולות בינוניים כדוגמת השברים הדומים לאנחות. והיו קהילות שהריעו בקולות קצרים כדוגמת בכי קטוע. והיו קהילות שהריעו בשני הקולות יחד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ב – שלושים תקיעות

ג – תקיעות מיושב ומעומד

תקנו חכמים לקיים את מצוות שמיעת קול השופר על סדר הברכות המיוחדות של ראש השנה, שהן: מלכויות זיכרונות ושופרות, שעל ידי כך גם התקיעות וגם התפילה משובחות יותר. אבל אין זה מעכב, וכאשר לא ניתן לשלב את התקיעות בתפילה, אפשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ג – תקיעות מיושב ומעומד

ד – מנהג מאה תקיעות

מנהג עתיק עוד מתקופת הגאונים לתקוע מאה תקיעות. בימי הראשונים ברוב הקהילות לא נהגו בו, אלא היו תוקעים שלושים במיושב לפני מוסף, ובמוסף עצמו היו שתקעו עשר תקיעות והיו שתקעו שלושים. בתקופת האחרונים, בעקבות דברי האר"י, שסידר כוונות על פי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ד – מנהג מאה תקיעות

ה – הברכה, המצווה והכוונה

לפני תחילת התקיעות מברכים שתי ברכות: א) "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשמוע קול שופר". ב) "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ביום השני, למנהג ספרדים אין מברכים 'שהחיינו'. ולמנהג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ה – הברכה, המצווה והכוונה

ו – זמן המצווה ודין נשים וקטנים

זמן המצווה ביום, שנאמר (במדבר כט, א): "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ… יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". לפיכך, זמנה מתחיל מהנץ החמה, כלומר מעת שהחמה מתחילה לזרוח, ואם תקע מעמוד השחר, היינו מעת שנראה האור הראשון במזרח, יצא ידי חובתו. ואם לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ו – זמן המצווה ודין נשים וקטנים

ז – הלכות ומנהגי התקיעות

נוהגים למנות צדיק ובן תורה ובעל מעשים טובים שיהיה תוקע להוציא את הרבים ידי חובתם, אבל אין לעשות מחלוקת עבור כך (מ"ב תקפה, ג). טוב כשאפשר לתקוע בצד ימין של הפה. וכן נוהגים להפנות את הצד הרחב של השופר כלפי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ז – הלכות ומנהגי התקיעות

ח – קידוש לפני תקיעות ומוסף

יש נוהגים לקדש על היין ולטעום דבר מה לאחר תפילת שחרית, כדי להתחזק לקראת תפילת מוסף. מנהג זה רווח בעיקר בישיבות בהן מאריכים בתפילה עד אחר חצות, ועל ידי הקידוש יוכלו להמשיך להתפלל בכוונה ושמחה. ולכאורה יש לשאול, הרי למדנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ח – קידוש לפני תקיעות ומוסף

ט – ראש השנה שחל בשבת בזמן המקדש

מהתורה גם כשחל ראש השנה להיות בשבת מצווה לתקוע בשופר, אלא שתקנו חכמים שלא לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת. מפני שהכל חייבים במצוות השופר ואין הכל בקיאים באיסור טלטול ברשות הרבים, ויש חשש שאנשים שאינם יודעים לתקוע ייטלו את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ט – ראש השנה שחל בשבת בזמן המקדש

י – ראש השנה שחל בשבת לאחר שנחרב המקדש

לאחר שנחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעים בכל מקום שיש בו בית דין. והכוונה לבית הדין המרכזי שבדור, שבו היו מקדשים את החודש, ודייניו סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו. שבכל מקום שהוא נמצא, בין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על י – ראש השנה שחל בשבת לאחר שנחרב המקדש