ארכיון הקטגוריה: ימים נוראים

ט – ראש השנה שחל בשבת בזמן המקדש

מהתורה גם כשחל ראש השנה להיות בשבת מצווה לתקוע בשופר, אלא שתקנו חכמים שלא לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת. מפני שהכל חייבים במצוות השופר ואין הכל בקיאים באיסור טלטול ברשות הרבים, ויש חשש שאנשים שאינם יודעים לתקוע ייטלו את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על ט – ראש השנה שחל בשבת בזמן המקדש

י – ראש השנה שחל בשבת לאחר שנחרב המקדש

לאחר שנחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעים בכל מקום שיש בו בית דין. והכוונה לבית הדין המרכזי שבדור, שבו היו מקדשים את החודש, ודייניו סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו. שבכל מקום שהוא נמצא, בין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על י – ראש השנה שחל בשבת לאחר שנחרב המקדש

יא – גדרי תרועה ושברים

התרועה היא קולות קצרים קטועים ורצופים, כדוגמת קול הבכי. בהלכה קוראים לקולות אלו 'טרומיטין', שזה קול התקיעה הקצר ביותר. יש אומרים שה'תרועה' היא שלושה טרומיטין (ר"ח ורש"י), ויש אומרים תשעה (ריב"ם, ריב"א וסמ"ג). למעשה תוקעים תשעה, ובדיעבד אם תקעו שלושה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על יא – גדרי תרועה ושברים

יב – גדרי תקיעה

תקיעה היא קול ארוך ופשוט, ואורכה צריך להיות לכל הפחות כאורך התרועה. אלא שאנחנו תוקעים שלושה סוגים של תרועה: א) שברים תרועה. ב) שברים. ג) תרועה. וההלכה היא, שבכל סדר וסדר, התקיעה צריכה להיות כאורך התרועה של אותו סדר.[13] לפיכך, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על יב – גדרי תקיעה

יג – סדר התקיעות והנשימות

לכתחילה יש לתקוע כסדר שתקנו חכמים: שלוש תשר"ת, שלוש תש"ת, שלוש תר"ת, ובדיעבד אם שינה את הסדר – יצא. למשל, אם תקע שני תשר"ת והמשיך לתקוע תש"ת ותר"ת, יכול להשלים אח"כ את התשר"ת השלישי (שו"ע תקצ, ט; מ"ב לה). הטועה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על יג – סדר התקיעות והנשימות

יד – הפסקים וטעויות בתקיעות

שני סוגים של טעויות ישנן: א) התבלבל ותקע בכוונה באמצע היחידה קול שאינו שייך ליחידה, עליו לחזור לתחילת היחידה, היינו לתקיעה הראשונה. ב) ניסה לתקוע כהלכה אלא שנכשל בניסיונו, אינו צריך לחזור לתחילת היחידה, אלא ינשום ויתקע כהלכה את התקיעה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על יד – הפסקים וטעויות בתקיעות

טו – מהו שופר

שופר של ראש השנה הוא הקרן החלולה הגדלה בראש בהמות וחיות, שכן שופר מלשון שפופרת. אבל קרני האיילים פסולות, מפני שאינן שופר, שאין להן חלל אלא הן עצם אחת, שכדי להכשירה לתקיעה צריך לקדוח בה נקב. ושל פרה פסול, מפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על טו – מהו שופר

טז – מדיני השופר

השופר צריך להיות באורך של טפח לכל הפחות, שהוא כשיעור שהתוקע יאחז בו בידו והשופר יֵראה לכאן ולכאן (שו"ע תקפו, ט). היה קולו של השופר גבוה מאוד או נמוך מאוד או צרוד מאוד – כשר, שכל הקולות כשרים בשופר (שו"ע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מצוות השופר | סגור לתגובות על טז – מדיני השופר

א – תשובה

עשרת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים הם הימים שבהם הקב"ה בורא את החיים של השנה החדשה, וכדי שחסדו לא יגיע לרשעים, בימים אלו דן ה' את כל בריותיו. וכיוון שחפץ ה' להיטיב לכל ברואיו, ובמיוחד לבני עמו, שעל ידם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על א – תשובה

ב – שינויי התפילה בעשרת ימי תשובה

כיוון שהעומד בתפילת עמידה צריך לראות את עצמו כעומד לפני המלך, חובה עליו להזכיר בעשרת ימי תשובה את מלכותו של ה' שמתגלה בימים שבהם הוא דן את עולמו. שאם לא יזכיר זאת, נמצא כמי שמתפלל מן השפה ולחוץ ואינו שם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ב – שינויי התפילה בעשרת ימי תשובה

ג – תורה וחסד

לימוד התורה הוא יסוד גדול בתשובה, שמתוך לימוד התורה מגיעים לקיום המצוות, וכמו שאמרו חכמים (קידושין מ, ב), שהתלמוד גדול מהמעשה, מפני "שהתלמוד מביא לידי מעשה". וכן אמרו חכמים (ברכות טז, א), שכשם שהנחלים מעלים את האדם שטובל בהם מטומאה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ג – תורה וחסד

ד – עבירות שבין אדם לחברו

החוטא לחברו צריך לפייסו בהקדם האפשרי, שכל שעה שהחבר נותר בצערו, חטאו גדל. ומכל מקום אם התרשל או התבייש או היה אנוס, עליו להזדרז לפייסו לפני יום הכיפורים. אמרו חכמים: "עבירות שבין אדם למקום – יום הכפורים מכפר, עבירות שבין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ד – עבירות שבין אדם לחברו

ה – דרכי בקשת הסליחה וההתפייסות

המבקש סליחה מחברו צריך לפרט בפניו את החטא, ואם לא נודע לחבר שסיפרו עליו לשון הרע, צריך מבקש הסליחה להתוודות בפניו על כך ולבקש את מחילתו (ב"ח). אמנם אם הוא יודע שפירוט החטא יגרום לחבר צער ובושה, עדיף שלא יפרט … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ה – דרכי בקשת הסליחה וההתפייסות

ו – מנהגי עשרת ימי תשובה

נוהגים לומר 'אבינו מלכנו' בתפילת שחרית ומנחה, אחר חזרת הש"ץ. כוחה של תפילה זו גדול, שהיא פונה בדרך תחנונים אל ה' בשתי צורות ההתייחסות שלנו כלפיו, הן כבנים אל אביהם, והן כעבדים אל מלכם. מסופר בתלמוד (תענית כה, ב), שפעם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ו – מנהגי עשרת ימי תשובה

ז – שבת שובה

נוהגים לקרוא לשבת שבתוך עשרת ימי תשובה – 'שבת שובה' או 'שבת תשובה', על שם ההפטרה שפותחת בפסוק: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלוֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" (הושע יד, ב). וכן ידוע שהשבת היא מקור הברכה, וכל מה שקורה במשך השבוע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ז – שבת שובה

ח – כפרות

יש נוהגים לשחוט בערב יום הכיפורים תרנגול ל'כפרות', לרמוז בכך שהדין שהיה ראוי לבוא על האדם יבוא על התרנגול שמכונה 'גבר', והאדם ינצל לחיים. ויש אומרים שאין לקיים מנהג זה מפני שהוא מ'דרכי האמורי', היינו מנהג גויים שמבוסס על אמונות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ח – כפרות

ט – אכילה בערב יום הכיפורים

מצווה להרבות באכילה ושתייה בערב יום הכיפורים (שו"ע תרד, א). לדעת רוב הפוסקים מצווה זו מהתורה (מ"א ומ"ב תרד, א). אמרו חכמים: "כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (יומא פא, ב). ואף שהתענית קשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על ט – אכילה בערב יום הכיפורים

י – מנהגי ערב יום הכיפורים

אין אומרים 'נפילת אפיים' בערב יום הכיפורים בתפילת שחרית, מפני שהוא קצת יום טוב, ובנפילת אפיים יש צד של שברון לב שפוגם בשמחה (שו"ע תרד, ב). מנהג רוב ישראל שלא ליפול אפיים גם בסליחות שבליל ערב יום הכיפורים, כי גם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על י – מנהגי ערב יום הכיפורים

יא – התרת נדרים

נוהגים ישראל להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים (של"ה מס' יומא ב-ד, ח"א קלח, ח). ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. בנוסף לכך, גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על יא – התרת נדרים

יב – מודעה לביטול נדרים לעתיד

אמרו חכמים (נדרים כג, ב): "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". אמירה זו נקראת בלשון ההלכה – 'מסירת מודעה'. באמירת 'כל נדרי' שבכניסת יום הכיפורים, בנוסף להתרת נדרים שנדרו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה | סגור לתגובות על יב – מודעה לביטול נדרים לעתיד

א – יום הכיפורים

באהבתו הגדולה של הקב"ה לעמו ישראל, הוציאנו ממצרים וכרת עמנו ברית עולם, וייעד וקידש עבורנו יום מיוחד בשנה, לכפר בו על עוונותינו, שנאמר (ויקרא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". טהרה וכפרה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על א – יום הכיפורים

ב – מצוות היום

סגולתו המיוחדת של יום הכיפורים מתגלה על ידי מצוות היום. ראשית, יש בו שלוש מצוות שבהן הוא שווה לימים קדושים אחרים: א) לעשותו 'מקרא קודש', כלומר לייעדו לדברים שבקדושה ולכבדו בבגדים מכובדים וסידור הבית, שנאמר (ויקרא כג, כז): "אַךְ בֶּעָשׂוֹר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ב – מצוות היום

ג – משמעות כפרת יום הכיפורים

משמעויות רבות ישנן למילה 'כיפורים', וכולן מקופלות בעניינו של יום הכיפורים. כפרה מלשון כיסוי. כמו הכפורת שכיסתה את הארון, כך הכפרה מכסה על העוונות. ויש בכפרה גם לשון כופר, החלפה, שהחטא שבא מכוחות הטומאה מוחלף ומוחזר למקומו על ידי השעיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ג – משמעות כפרת יום הכיפורים

ד – עיצומו של יום מכפר בסוד סגולת ישראל

יסודו של יום הכיפורים בברית שכרת ה' עם אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, שנתקיימה על ידי מצוות ברית המילה, ונתעצמה בעת שהוציא ה' את ישראל ממצרים, ונחתמה בעת שנתן לנו ה' את התורה. ועל ידי כך התקיים העולם, וכפי שאמרו חכמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ד – עיצומו של יום מכפר בסוד סגולת ישראל

ה – כוחו של יום הכיפורים לכפרת היחיד

מתוך הקדושה והכפרה הכללית של ישראל ביום הכיפורים, נמשכת רוח טהרה וכפרה לכל יחיד מישראל שיכול להידבק בה' ביתר שאת, להשתחרר מטומאת חטאיו ועוונותיו ולשוב בתשובה. ועל כן ישנה מצווה מיוחדת לכל יחיד ויחיד לשוב בתשובה ביום הכיפורים, שנאמר (ויקרא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ה – כוחו של יום הכיפורים לכפרת היחיד

ו – משמעות התענית

מצווה להתענות ביום הכיפורים, ותענית זו קשורה לכפרת החטאים, שנאמר (ויקרא טז, כט-ל): "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ו – משמעות התענית

ז – הדברים שאינם מתכפרים ביום הכיפורים

כפי שלמדנו, ביום הכיפורים מתגלה השורש המקודש של נשמות ישראל, ומתוך כך מתפשטת טהרה וכפרה משורש הנשמה לענפיה, וככל שאדם שב יותר בתשובה, כך הוא נטהר יותר וחטאיו ועוונותיו מתכפרים. אולם יש חטאים שטהרת שורש הנשמה והחזרה בתשובה ביום הכיפורים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ז – הדברים שאינם מתכפרים ביום הכיפורים

ח – דעת רבי יהודה הנשיא

כפי שלמדנו, ביום הכיפורים מתגלה הקשר המוחלט שבין ה' לכנסת ישראל, ועל ידי כך נמשכת כפרה וטהרה לכנסת ישראל, ודבר זה נעשה גם בלא תשובה, ועל ידי כך העולם מתקיים ומתקדם אל גאולתו. אלא שנחלקו חכמים לגבי דין היחיד. לדעת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ח – דעת רבי יהודה הנשיא

ט – דעת חכמים

לדעת חכמים, אף שיום הכיפורים מכפר על כלל ישראל, אין כפרה זו מצילה את היחיד מידי הדין והעונש הראויים לו על פי כללי המשפט. וגם כאשר יש סיכוי שאם ידחו את עונשו, יספיק במשך השנים להתעורר בתשובה ולתקן את חטאו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על ט – דעת חכמים

י – כללי מדרגות הכפרה

הכפרה הגמורה, שימרק אדם את חטאו עד שלא יישאר ממנו שום פגם, היא עניין מורכב שתלוי בחומרת החטא ומדרגת התשובה. למשל, על מצוות עשה, אפשר על ידי תשובה שלימה להגיע מיד לכפרה גמורה, ואילו עבירה חמורה שיש בה חילול השם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על י – כללי מדרגות הכפרה

יא – היובל התשובה והחירות

על ידי התשובה האדם משתחרר מהכבלים שהוא אחוז בהם, ונשמתו יכולה להתגלות בחופש, כי התשובה היא השאיפה לחופש וחירות אלוקיים שאין עמהם שום עבדות (אורות תשובה ה, ה; ז, ד). בנוהג שבעולם אדם נגרר אחר יצריו הרעים, אחר התאווה והגאווה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על יא – היובל התשובה והחירות

יב – שידוכים

אמרו חכמים (משנה תענית כו, ב): "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - יום הכיפורים | סגור לתגובות על יב – שידוכים

א – כבוד היום

כמו שבתות וחגים, גם יום הכיפורים נקרא 'מקרא קודש', שנאמר (ויקרא כג, כז): "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם…" לגבי שבתות וחגים משמעות המצווה לענג את היום ולכבדו, וכדברי חכמים (ספרא אמור יב, ד): … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על א – כבוד היום

ב – איסור מלאכה ושביתה

מצוות עשה לשבות ביום הכיפורים מכל מלאכה, שנאמר (ויקרא כג, לב): "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם". וכל העושה מלאכה ביום הכיפורים, בנוסף לכך שביטל מצוות 'עשה' עבר על 'לא תעשה', שנאמר (שם כג, כח): "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ". לפיכך, כל שלושים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ב – איסור מלאכה ושביתה

ג – מצוות הווידוי

כיוון שיום הכיפורים הוא זמן סליחה וכפרה, שנאמר (ויקרא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", מצווה על כל אדם לשוב בתשובה ולהתוודות על חטאיו ביום הכיפורים (רמב"ם הל' תשובה ב, ז). על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ג – מצוות הווידוי

ד – הווידוי ביום הכיפורים ודיניו

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה הכהן הגדול מתוודה ביום הכיפורים בשם כל ישראל, שנאמר (ויקרא טז, כא): "וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם". בנוסח … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ד – הווידוי ביום הכיפורים ודיניו

ה – זמני הווידוי

כיוון שיום הכיפורים הוא זמן סליחה וכפרה לקבלת תשובתם של ישראל, והתשובה מצריכה ווידוי, מצווה שיתוודה כל אדם בתחילת היום, היינו בתפילת ערבית. אלא שחששו חכמים שמא יארע לאדם דבר קלקלה בסעודה שלפני הצום, שישתכר ולא יוכל אח"כ להתוודות בערבית, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ה – זמני הווידוי

ו – פירוט החטאים בווידוי

מעלה ישנה בכך שהמתוודה יפרט את חטאו, שעל ידי כך הוא מתחרט יותר ומתחזק בתשובתו. וכך היא דעתו של רבי יהודה בן בבא, ומקורו בווידוי שאמר משה רבנו אחר חטא העגל, שנאמר (שמות לב, לא): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ו – פירוט החטאים בווידוי

ז – וידוי ברבים

עוד שאלה חשובה ישנה בהלכות וידוי, האם ראוי לחוטא שיתוודה על חטאו בפומבי (יומא פו, ב). מצד אחד למדנו שעדיף שהחוטא יתבייש בחטאיו ולא יתוודה עליהם בפני אנשים אחרים, שנאמר (תהלים לב, א): "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". ומנגד למדנו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ז – וידוי ברבים

ח – זמני היום

בכל ענייני התורה הלילה קודם ליום, ולכן יום הכיפורים מתחיל בתחילת הלילה ומסתיים בסוף היום. אלא שהתעורר ספק, מתי בדיוק מסתיים היום ומתחיל הלילה? האם בעת שהחמה שוקעת ונעלמת מעינינו או מעת שנעשה חושך ושלושה כוכבים בגודל בינוני נראים ברקיע. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ח – זמני היום

ט – הדלקת נרות

מצווה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים כדרך שמדליקים לכבוד שבת. ואף שעיקר טעם הדלקת נרות שבת הוא עבור סעודת השבת, שהנרות מכבדים את הסעודה ומוסיפים עונג לסועדים, ולכן מקום הנרות הוא במקום הסעודה. מכל מקום גם ביום הכיפורים שאסור לאכול, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על ט – הדלקת נרות

י – זמן כל נדרי וקבלת היום לגברים

כפי שלמדנו (בהלכה ח), מצווה להוסיף מחול על הקודש ולקבל את קדושת היום לפני השקיעה, וקבלת היום צריכה להיות בדיבור. שני מנהגים ישנם בזה, והם קשורים לזמן אמירת 'כל נדרי'. יש נוהגים להקדים לסיים אמירת 'כל נדרי' לפני שקיעת החמה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על י – זמן כל נדרי וקבלת היום לגברים

יא – תפילת ערבית וליל יוה"כ

בפתיחת סדר תפילות יום הכיפורים, מוציאים שני ספרי תורה, ושניים מגדולי הקהל נושאים אותם בידיהם והולכים לבימה, ושליח הציבור עומד ביניהם ואומר: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". ויש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יא – תפילת ערבית וליל יוה"כ

יב – ברוך שם כבוד מלכותו

עיקר מצוות קבלת עול מלכות שמיים בפסוק (דברים ו, ד): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוֹהֵינוּ ה' אֶחָד", ומיד לאחר מכן אומרים בלחש: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואף שמשפט זה אינו מופיע בפרשת 'שמע', תקנו חכמים לאומרו בלחש (פנה"ל תפילה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יב – ברוך שם כבוד מלכותו

יג – קריאת התורה ונדבות

לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים ששה עולים בפרשת 'אחרי מות' בסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (ויקרא טז). מספר העולים מבטא את מעמדו של יום הכיפורים. בחגים שבהם מותר לעשות מלאכת אוכל נפש – מעלים חמישה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יג – קריאת התורה ונדבות