ארכיון הקטגוריה: ד – הלכות קריאת התורה

הלכות אלו נדפסו לראשונה בפניני הלכה ב' מהדורה קמא, והם שכתוב של שיחות ברדיו. לאחר מכן בפניני הלכה תפילה פרק כב הובאו עיקרי דיני הקריאה בתורה, היינו ההלכות השכיחות שעל סדר הקריאה (חלקן הלכות נוספות על מה שכאן). במהדורה זו הוסרו ההלכות שכבר הובאו בפניני הלכה תפילה, ונותרו ההלכות שלא הובאו, וכן נותרו הלכות שהן משמשות מבוא להלכות אחרות. אין כאן תוספת הלכות על מה שנדפס בכרך ב' מהדורה קמא, לבד מתיקוני נוסח ומעט תוספות. בהלכות אלו בא לידי ביטוי הרעיון הכללי של תקנת הקריאה בתורה, אבל אין בירור מקיף של פרטי ההלכות.

א – תקנת הקריאה בתורה

לפני שנתחיל לעסוק בכמה הלכות מהלכות קריאת התורה, חשוב להקדים ולבאר, שישנה מצווה ללמוד תורה, ומצווה זו חשובה כל כך עד שאמרו חז"ל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. ואין לה זמן מיוחד, אלא כל אדם צריך לקבוע לעצמו עיתים ללימוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ב – מספר העולים

בכל שבוע קוראים לפחות ארבע פעמים בתורה: ביום שני, ביום חמישי, בשבת בשחרית ובשבת במנחה. בנוסף לכך, תקנו חכמים שבימים מיוחדים, כמו חגים וראשי חודשים, יקראו בתורה מעניינו של יום. מספר העולים שמעלים לתורה משתנה לפי קדושת היום, ככל שהיום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ג – מספר הפסוקים

אחת מעשר התקנות שתיקן עזרא הסופר היא, שכל עולה לתורה יקרא לפחות שלושה פסוקים. וביום שיש בו רק שלושה עולים, אזי ביחד יקראו לפחות עשרה פסוקים (ב"ק פב, א). כלומר אחד מהעולים צריך לקרוא ארבעה פסוקים, וכך יצא שיקראו לפחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ד – תקנת הנכנסים והיוצאים

ישנם דינים, שהם כל כך עקרוניים בקריאת התורה, עד שחכמים תקנו כמה תקנות כדי שאפילו הנכנסים והיוצאים באמצע הקריאה בתורה, לא יטעו לחשוב שהקורא עבר עליהם. מדובר בשתי הלכות: האחת, שכל עולה צריך לקרוא לא פחות משלושה פסוקים, והשנייה, שצריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ה – ברכות התורה

למרות שכל אדם מברך בבוקר את ברכות התורה, קבעו חכמים שהעולים לקריאת התורה יברכו שוב לפני הקריאה ולאחריה את ברכות התורה. וזאת כדי לקבוע בלב העולה והשומעים את מקורה האלוקי של התורה. מתחילה היה המנהג שרק העולה הראשון והאחרון ברכו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ו – הקורא והעולה

מתחילה היה המנהג, שכל מי שקראו לו לעלות לתורה, היה קורא בעצמו. וכידוע אין בספר התורה ניקוד וטעמים, ולכן כל אדם היה לומד את פרשת השבוע היטב עם טעמים, באופן כזה שאם יקראו לו לעלות לתורה, יוכל לקרוא את חלקו. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ז – דין מי שאינו יודע לקרוא ועיוור

שאלה: האם אפשר שיעלה לתורה אדם שכלל אינו יודע לקרוא, או עיוור שאינו מסוגל לקרוא מאחר שאינו רואה? לדעת ה'שולחן-ערוך' (או"ח קלט ב), אע"פ שכיום המנהג שבעל הקורא הוא זה שקורא לפני הציבור בתורה, מכל מקום הואיל והעולה חייב לקרוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ח – האם מותר להוסיף עולים?

לאחר שלמדנו (בהלכה ב) כמה עולים צריכים להעלות לתורה בכל יום, יש לברר האם בשעת הצורך, כשיש אנשים רבים שרוצים לעלות לתורה, כמו למשל בשבת חתן, מותר להוסיף ולהעלות יותר עולים ממה שתקנו חכמים. התשובה תלויה ביום. בשבתות ובחגים שבהם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

ט – הקדמת הכהן מפני דרכי שלום

במשנה במסכת גיטין (גיטין נט, א) מובאות כמה תקנות שתקנו חכמים מפני דרכי שלום. אחת מהן קשורה לקריאת התורה, והיא שהכהן יעלה תמיד ראשון, ואחריו הלוי ואחרי הלוי ישראל. והטעם לתקנה הוא, שהרי ברור שהעלייה הראשונה היא המכובדת מכל העליות, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה

י – הקדמת הכהן בימי חול

ואמנם הגמרא (גיטין נט, ב) מבארת שהתקנה שהכהן יקרא ראשון היתה דווקא בשבתות, שאז מתאספים אנשים רבים לבית הכנסת, אבל בימי שני וחמישי, שבהם המתפללים מועטים יותר, אין צורך להקדים דווקא את הכהן, מפני שחשש המחלוקת מסתלק. אולם כתבו התוספות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה | כתיבת תגובה