ארכיון הקטגוריה: ד – הלכות גניבה

א – גניבה וגזילה

ההבדל שבין שני האיסורים, גניבה וגזילה, שהגנב הוא זה שבא בסתר וללא ידיעת הבעלים גונב רכוש או ממון. ואילו הגזלן הוא זה שחוטף בכוח חפץ או כסף מיד הבעלים. כמובן שגם הגנב וגם הגזלן צריכים להחזיר את שלקחו או לשלם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ב – גזל וגניבה מגוי

אסור לגנוב או לגזול מגוי אפילו דבר פעוט ערך (ב"ק קיג, ב). וכן אסור להטעות את הגוי. למשל, לבלבל אותו בחשבון כך שיחשוב שעליו לשלם ליהודי יותר ממה שצריך. וכן אם קנה היהודי מהגוי דבר מה בהקפה, והגוי שכח שהיהודי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ג – דברים פעוטים

איסור גניבה חל גם על דברים פעוטי ערך. אין לקחת ללא רשות שום חפץ של החבר, ואפילו אם שוויו מועט ביותר, פחות משווה פרוטה. למשל, אין להיכנס לבית השכן ולקחת משם אפילו כפית קטנה ללא רשות. ואפילו על מנת להחזיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ד – שואל שלא מדעת

אחת השאלות שמתעוררות מפעם לפעם היא, האם מותר לאדם להשתמש בחפץ של חבירו ללא רשותו? למשל, קורה שאדם רוצה לעדור מעט בגינתו, אבל המעדר שלו אבד, ושכנו אינו נמצא בבית, והשאלה: האם מותר לו לקחת את המעדר של שכנו ללא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ה – מעילים שנתחלפו

בדומה להלכה הקודמת, לעיתים קורה שאדם שהיה בחתונה או בארוע ציבורי אחר, ניגש לקחת את החליפה שהניח על הקולב, ולהפתעתו מתברר לו שהחליפה נעלמה, ובמקומה ישנה חליפה אחרת, די דומה. והשאלה מה לעשות, האם מותר לו לקחת בינתיים את אותה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ו – לקיחת אוכל מחתונה

שאלה שמתעוררת מפעם לפעם, האם מותר לאדם שהשתתף בחתונה, לקחת מעט מהאוכל לאשתו או לילדיו. צריך להפריד את השאלה לשני חלקים. יש אוכל שנשאר בצלחת האישית, ויש אוכל שנשאר בקערות הכלליות. לגבי האוכל שנשאר בצלחת האישית של האדם, ודאי שהוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ז – חפצי מצווה

למרות שכלל נקוט בידינו, שאין ליטול שום חפץ של אדם זר ללא רשות מפורשת, והנוטלו עובר על איסור גניבה. מכל מקום לגבי חפצי מצווה, כמו טלית או תפילין, הדין שונה. והטעם לזה, שהואיל וידוע שאדם מעוניין להשתתף בעשיית מצווה, וגם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ח – ספרים

שאלה נוספת בדיני שואל שלא מדעת היא, האם מותר לאדם לקרוא בספריו של חבריו ללא בקשת רשות. כמובן שאם בעל הספר נמצא, אסור לקחת את ספרו ללא בקשת רשות. השאלה היא מה הדין כאשר הוא לא נמצא. לגבי ספר חול, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

ט – ספרייה ציבורית

אסור להוציא ספר מספריית בית כנסת או בית מדרש ללא רשות הגבאים או הספרנים, למרות שהספר נועד לשימוש הרבים. ואף שלכאורה יכול האדם לטעון שעל ידי שייקח אותו הביתה יוכל להרבות בלימוד בספר, ועל ידי כך יוסיף במצוות תלמוד תורה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

י – גניבה כדי להינצל ממיתה ברעב

שאלה מעניינת בהלכות גניבה היא, האם מותר לאדם עני שאין לו מה לאכול לגנוב כדי להציל את עצמו ממיתה ברעב. ברור לגמרי שעל פי ההלכה, אם יש לאותו עני אפשרות לבקש עזרה וצדקה ממכריו, או אפילו מאנשים זרים, ודאי שאסור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

יא – גניבה כדי להציל רכוש

אמנם הלכה ידועה היא, שאסור לאדם להשתמש ברכוש חבירו ללא רשות, והמשתמש ללא רשות גוזל. אולם ישנו מצב שבו יהיה מותר להשתמש ברכוש הזולת גם ללא קבלת רשות. וזה כאשר קורה לאדם נזק פתאומי שלא היה אפשר לצפותו מראש. למשל: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

יב – הרואה שגונבים מחבירו

לעיתים קורה שאדם נכנס לחנות, ולפתע הוא שם לב שאחד מהקונים גונב משהו מהחנות. השאלה היא, מה עליו לעשות. האם חובה עליו לעזור לבעל החנות למנוע את הגניבה, או שמותר לו להשתמט מהעניין ולשים עצמו כמי שלא ראה דבר. יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

יג – להעמיד עובד בניסיון גניבה

שאלה שלעיתים אנשים מתלבטים בה היא, האם מותר לאדם לנסות את העובד שלו, כדי לבדוק אם הוא אדם ישר. למשל, האם מותר לומר לעובד קנה לי בחמישים שקלים הללו איזה דבר בחנות, ואת העודף תחזיר אלי, ובו בזמן לתת בידו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

יד – מקום עבודה

גם אדם שעובד במשרד או בבית חרושת צריך להיזהר מאיסור גניבה במקום עבודתו, כי ישנם איסורים שאנשים רבים אינם מודעים להם. למשל, אסור לפקיד להשתמש בטלפון ללא רשות מפורשת של בעל הבית. וכן מקום שמאפשר לעובדיו להתקשר רק לשיחות זולות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

טו – ארור משגה עור בדרך

נצטוונו (ויקרא יט, יד): "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹוהֶיךָ אֲנִי ה'". וכן נאמר (דברים כז, יח): "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ". בנוסף לאיסור הפשוט, שלא להכשיל עיוור ושלא להפנות אותו לדרכים עקלקלות, פירשו חז"ל שכל מי שאינו מצוי בתחום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

טז – עבודת השכיר

כשם שאסור לאדם לגזול ממונו של חבירו כך אסור לשכיר להתבטל מעבודתו. וכמו שכתב ב'שולחן-ערוך' (חו"מ שלז, כ): "מוזהר הפועל שלא ייבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן". וכל כך צריך להיזהר שלא לגזול את זמנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה

יז – מדיני אונאה במקח וממכר

"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ – אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כד, יד). לכתחילה צריכים המוכרים והקונים שלא להונות איש רעהו, ולמכור ולקנות כל דבר במחיר המקובל באותו מקום ובאותו זמן (גם אם ישנם פערים קטנים). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה | כתיבת תגובה