ארכיון הקטגוריה: ח – הלכות רוצח ומתאבד

א – עונשו של רוצח במזיד

לפי דין התורה, אם הוכחה אשמתו של הרוצח בעדים כשרים, חובה על בית הדין לדונו למיתה. חשוב לציין שרק לעתים נדירות היו מבצעים גזר דין מוות באדם שחטא, ועל כן אמרו חז"ל שכל סנהדרין שהרגה אדם אחד בשבע שנים היתה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ב – ההחמרה בענישת רוצח במזיד

למדנו שמצווה להיות מתונים מאוד בדיני נפשות, ובפועל כמעט ולא בוצעו גזרי דין מוות. הסיבה ההלכתית לכך היא, שבכל החטאים שעונשם מוות, לא היו מוציאים את הנאשם להורג, אלא אם כן העדים התרו בו לפני המעשה, כגון שאמרו לו: "דע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ג – עוד על חומרת עוון הרצח ועונשו

לא רק את מי שהרג במו ידיו צריכים להעניש, אלא אף את מי ששלח שליחים שיהרגו אדם, או ששיסה בחבירו חיה טורפת, מחויב בית הדין להעניש, מפני שהוא שותף ברצח. וכפי שכתב הרמב"ם (הלכות רוצח ב, ה), שצריך "להכותם מכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ד – יהרג ואל יעבור

כידוע, ישנן שלוש עבירות שחומרתן גדולה מחומרת שאר כל העבירות, ואלו הן: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. וכל כך חמורות הן, עד שחייב אדם למסור את נפשו ובלבד שלא יעבור על אחת מהן. למשל אם יבואו רשעים רוצחים ויאיימו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ה – רוצח בשגגה

לא רק מי שרצח במזיד נענש, אלא אף אדם שרצח בשגגה נענש. על פי התורה, עונשו הוא שיעזוב את מקום מגוריו, וייגלה אל אחת מערי המקלט שנקבעו לכך. והיה עליו לשהות שם עד מות הכהן הגדול שהיה באותו הזמן. אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ו – עיר המקלט

כל אדם שגרם למותו של חבירו, מיד בעת שהתברר לו שחבירו נהרג, היה מתחיל לברוח במהירות אל אחת מערי המקלט, כדי שגואלי הדם – קרובי הנרצח, לא יוכלו להשיגו ולהורגו. מרגע שהגיע אל ערי המקלט, היה ניצול מיד גואלי הדם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ז – מי הוא רוצח בשגגה

ישנם שלושה סוגים של מעשים בשגגה: האחד, הוא שגגה שנעשתה מתוך פשיעה. השני, שגגה גמורה. והשלישי, שוגג שקרוב לאונס. השוגג שקרוב לפשיעה, הוא זה שלא נזהר במעשיו ועשה דבר מסוכן, ולבסוף נהרג אדם ממעשיו. למשל: מי שזרק אבן לרשות הרבים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ח – תקנת רוצח בשגגה אחר שנתבטלו ערי מקלט

לאחר חורבן הארץ ובית המקדש, בטלו דיני רוצח בשגגה. מחד, אין רשות לגואל הדם להרוג את הרוצח, ומאידך, אין כפרה מסודרת לחטאו הנורא של הרוצח בשגגה. ואף על פי כן, כאשר אירע ליהודי שנהרג אדם בעטיו, ורצה לכפר על חטאו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

ט – חומרת האיסור ומתי מותר

האיסור להתאבד הוא אחד מן העוונות החמורים ביותר, והמתאבד נחשב לרוצח ממש. מכמה צדדים, ההתאבדות חמורה מן הרצח. ראשית, יש בהתאבדות ביטוי גלוי של כפירה בה' ובהשגחתו על ברואיו. על כן אמרו חז"ל, שהמאבד עצמו לדעת, אין לו חלק לעולם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

י – יחס ההלכה למתאבד

יחס ההלכה למעשה ההתאבדות חמור מאוד, וכל ההלכות הנוגעות לכבוד המת אינן נוהגות במתאבד. אין קורעים עליו בגד כפי שקורעים על שאר המתים, אין מספידים אותו, ואין חולקים לו כבוד. אין מבטלים מלאכה כדי ללכת להלוויה שלו, וגם אלו שבאים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

יא – דין המתאבד

הכלל היסודי הוא, שאין עושים למתאבד שום דבר הנוגע לכבוד המת. אבל מה שנוגע לכבוד החיים – עושים גם למי שאיבד עצמו לדעת. ונתחיל לבאר ביתר פירוט. את מצוות הקבורה מקיימים אפילו ברשעים, ובכללם גם במי שהתאבד. הטעם הוא, מפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

יב – אמירת קדיש אחר מתאבד

שאלה יסודית בדין מאבד את עצמו לדעת, האם ראוי לומר אחריו קדיש. ידוע ומפורסם, שעניין אמירת הקדיש הוא לתועלת הנפטר ותיקון נשמתו, וזכויותיו מתרבות על ידי זה שבניו ממשיכים לקדש את ה' אחרי מותו באמירת קדיש. והואיל ומפורסם בשם חז"ל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה

יג – מי נחשב מאבד עצמו לדעת

לכאורה נראה, שיחס ההלכה כלפי מעשה התאבדות הוא כפול. אבל האמת היא שיש הבדל בין ההתייחסות העקרונית להתאבדות, לבין היישום בפועל של ההלכה. היחס העקרוני הוא שזה העוון החמור ביותר, והמתאבד הוא רשע גמור, ואין לעשות דבר לכבודו. אולם בכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד | כתיבת תגובה