ארכיון הקטגוריה: ליקוטים ג

ב – אירוסין ונישואין

החתונה מורכבת משני שלבים, קידושין וחופה, ובמילים אחרות, אירוסין ונישואין. וצריך לציין שמה שאנו קוראים היום אירוסין אינו מה שהתורה קוראת אירוסין, כי בלשוננו אנו קוראים מאורסת למי שהחליטה להתחתן עם מישהו, אבל באמת, על פי ההלכה, מאורסת היא אשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ג – קניין הקידושין

אחד ההבדלים המרכזיים שבין היהדות לשאר הדתות, שהיהדות חותרת לתיקונו השלם של העולם. שאר הדתות התייאשו מתיקון העולם הזה על כל מרכיביו הגשמיים, והן קוראות למאמיניהן להתנתק מחיי העולם הזה, ולברוח אל עולם רוחני שעלה בדמיונם, כדי להינצל מהתסכול והצער … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ד – קידושין בשווה פרוטה

כדי להסביר את משמעות קניין הקידושין שעל ידו נוצרת הזיקה שבין הכלה לחתנה, ראוי להקדים תחילה הקדמה כללית. תפישת העולם האחדותית של התורה, היינו שיש בורא אחד לעולם על כל מרכיביו הרוחניים והגשמיים, מחייבת שלכל רעיון רוחני יהיה ביטוי ממשי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ה – פרטי הלכות בקניין הטבעת

אף שמצד הדין ניתן לקיים את קניין הקידושין בכך שהחתן ייתן לכלה כל דבר ששוויו למעלה מפרוטה, מכל מקום נהגו הכל לקדש כיום על ידי טבעת. על פי רוב המנהגים עשויה הטבעת מזהב טהור (מרדכי, ועיין בנישואין כהלכתם ז, ו), … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ו – הלכות וכוונות בענייני קידושין

כפי שכבר הסברנו הקידושין נעשים על ידי פעולת קניין של נתינת טבעת מהחתן לכלה, ובשעה שהטבעת שהיתה שייכת לחתן עוברת לרשותה ולבעלותה של הכלה, באותה שעה הכלה מתקדשת לאשה. ולכן ברור שהטבעת חייבת להיות שייכת לחתן. ואם הורי החתן הם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ז – העדים

יתכן שאדם יתן טבעת לכלתו, ויאמר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", והיא תסכים להינשא לו ותושיט את אצבעה, והוא יענוד את הטבעת על אצבעה, ובכל זאת, אם לא יהיו נוכחים במקום עדים כשרים, הקידושין לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ח – עדים פסולים

לאחר שלמדנו שהקידושין חייבים להיערך לפני עדים כשרים, צריך להגדיר מי הם עדים כשרים ומי פסולים. הכלל הוא, שהעדים צריכים להיות אנשים שיכולים להתבונן באופן מבוגר ואובייקטיבי על האירוע, וכן עליהם להיות שותפים לערכים שעל פיהם נעשו הקידושין. ולכן, ילדים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

ט – מינוי עדים

בכל חתונה בוחרים מתוך קהל המוזמנים שני עדים כשרים, שתפקידם לעמוד ליד החופה ולראות את כל סדר הקידושין. כבר למדנו שאין הקידושין חלים ללא נוכחות של עדים, ואם קידש אדם אשה בינו לבינה, הקידושין בטלים. אלא שלכאורה יש מקום לשאול, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

י – הברכה והכוס שלפני הקידושין

לאחר שעסקנו בעיקר הקידושין, שנעשים על ידי נתינת הטבעת לכלה בפני עדים, יש מקום להזכיר שחז"ל תקנו ברכה לקידושין, וכמו בקידוש, תקנו לומר את הברכה על כוס יין מלא, דבר המבטא את התפשטות הברכה מהעולמות הרוחניים העליונים ועד לעולם הגשמי, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

יא – הכתובה

יחד עם כל השמחה והברכות על כוס יין שיש בחתונה, ההלכה במבטה האחראי והמפוקח לא שכחה לדאוג לזכויותיה של האשה במידה והשידוך לא יעלה יפה. ולצורך זה כותבים את הכתובה, שהיא מגילת הזכויות של האשה. בכתובה מתחייב החתן כלפי הכלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

יב – סכום הכתובה

נחלקו התנאים בשאלה האם כבר התורה חייבה את הבעל לכתוב לאשתו כתובה שתגדיר את סכום הפיצויים שיצטרך לתת לאשתו במקרה שיתגרשו, או שזו תקנת חכמים (כתובות י, א). למעשה, לכלה לא משנה אם הכתובה היא מן התורה או מדברי חכמים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

יג – משמעות סכום הכתובה בימינו

בתקופת המשנה והתלמוד, אכן היתה חשיבות עצומה לסכום שנכתב בכתובה. אבל כיום אין כמעט משמעות לסכום זה, וגם אם החתן והכלה יגיעו חס וחלילה לגירושין, לסכום שנכתב בכתובה תהיה משמעות מועטה. והסיבה לכך היא, שחכמי הראשונים קיבלו את שתי תקנותיו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | תגובה אחת

יד – התחייבויות נוספות בכתובה

כפי שהסברנו, המטרה העיקרית של הכתובה, היא הבטחת זכויותיה של האשה במידה והזיווג לא יעלה יפה והם יתגרשו. ומכיוון שכבר עוסקים בזכויותיה של האשה, הוסיפו חכמים וקבעו בנוסח הכתובה את שאר ההתחייבויות שהתורה הטילה על הבעל כלפי האשה. ומקור החיובים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

טו – החיוב לתת כתובה

כבר למדנו ששטר הכתובה הוא מגילת הזכויות של האשה, שבה כתוב כל מה שהחתן מתחייב כלפי אשתו, הן בעת שהם נשואים, והן אם חס וחלילה נישואיהם יעלו על שרטון והם יתגרשו. וכל כך חשוב לעגן את הנישואים בהתחייבויות ממשיות שיתנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

טז – דיני כתיבת הכתובה

לאחר שלמדנו על חשיבותו של שטר הכתובה, ברור ששטר הכתובה חייב להיערך על פי כל הכללים והדקדוקים ההלכתיים, כדי שלא יהיה ספק בכשרותו. ראשית נתחיל בדיני השטר. שמות החתן והכלה צריכים להיכתב בצורה מדוייקת, ואם יש להם כמה שמות, צריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

יז – סדר החתונה

החתונה מורכבת משלושה שלבים, קידושין, כתובה, וברכות הנישואין. הקידושין נעשים בברכה, ולכן מוזגים תחילה כוס של יין ומברכים עליה שתי ברכות, ברכת היין וברכת הקידושין, ולאחר שהחתן והכלה טועמים מן היין, החתן מקדש את הכלה על ידי נתינת הטבעת. ומרגע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

יח – חופה מהי?

כבר למדנו שמדין תורה לאחר הקידושין, היינו לאחר נתינת הטבעת, האשה נחשבת לאשה מאורסת, ודינה כאשת איש גמורה. אלא שכל זמן שלא נכנסו עדיין לחופה לשם נישואין, מדברי חכמים האשה אסורה על בעלה. ורק לאחר הכניסה לחופה, שמבטאת את כניסת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

יט – כיצד נוהגים לקיים את החופה

מנהג האשכנזים לערוך את החופה על פי כל השיטות הנזכרות, ולכן תחילה הולך החתן אל הכלה ומכסה את ראשה בהינומא, שעל פי דעה אחת זוהי החופה שמבטאת את פריסת חסותו של החתן על הכלה. ולכן רצוי שפריסת ההינומא תיעשה בנוכחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין | כתיבת תגובה

א – הרב מסדר הקידושין

למרות שמצד הדין אדם שמקדש אשה בפני שני עדים כשרים, הרי היא מקודשת, מכל מקום ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא 'מסדר הקידושין'. והטעם לכך הוא, כדי שיימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כהלכה, וכדי שלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ב – האם צריך לשלם עבור סידור הקידושין?

שאלה: האם בני הזוג חייבים לשלם כסף לרב שמסדר להם את החופה והקידושין? וכן למי הזכות לבחור את הרב, לחתן או לכלה? תשובה: כדי לענות על שאלת התשלום ובחירת הרב צריך להקדים תחילה, שפעם הרבנים לא היו מקבלים משכורת מלאה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ג – השושבינים

אחד המנהגים היפים, שעולי אשכנז מקפידים עליו יותר, וכיום גם עולי ספרד נוהגים לקיימו, הוא המנהג שהשושבינים מלווים את החתן והכלה בדרכם לחופה. וכך הוא המנהג: שני אנשים מתייצבים לצידו של החתן, אחד מימינו ואחד משמאלו, ומלווים אותו, תחילה בדרכו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ד – מי יהיו השושבינים במקרים מיוחדים

למדנו שנוהגים כיום שההורים משמשים כשושבינים ומלווים את ילדיהם לחופה. אבל יחד עם זאת חשוב לזכור שהמנהג הוא לבחור לשושבינים דווקא זוג נשוי, ושהם נשואים זה לזה בזיווג ראשון, כדי שיהיה בזה סימן טוב לחתונה. ולכן, אם ההורים של אחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ה – עוד על השושבינים

המנהג המקובל הוא שהאבות מלווים את החתן, והאמהות מלוות את הכלה. כלומר, אבי החתן ואבי הכלה מלווים את החתן בדרכו לחופה, ואילו אם הכלה ואם החתן מלוות את הכלה. כך הוא המנהג בארץ ישראל וברוב הקהילות. אולם בתקופה האחרונה משפחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ו – ההינומא

אחד המנהגים היפים והמרגשים בחתונה הוא כיסוי פני הכלה בהינומא, והוא למעשה פותח את טכס החתונה. החתן פוסע אל הכלה שיושבת על הכסא המכובד והמקושט שלה, ולראשה ההינומא, היינו בד רשת לבן שמורכב מכמה שכבות ונופל אל אחורי ראשה של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ז – מנהג שבע ההקפות בחופה

החתן מגיע תחילה לחופה, ורק אחר כך הכלה, משום שיותר מתאים ומכובד שהחתן ימתין לכלה ולא הכלה לחתן. לאחר שהכלה מגיעה לחופה בלוויית השושבינות, למנהג אשכנזים היא מקיפה את החתן שבע פעמים, ולאחר מכן מתייצבת בצד ימינו. והטעם לשבע הקפות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ח – מנהגי החופה

על פי מנהג האשכנזים יש להעמיד את החופה דווקא מתחת לרקיע השמים, לסימן ברכה שיהא זרעם של החתן והכלה ככוכבי השמים (רמ"א אה"ע סא, א). אבל הספרדים לא נהגו להקפיד לערוך את החופה דווקא תחת רקיע השמים, ובדרך כלל עורכים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

ט – זכר לחורבן

דווקא בעת החתונה, בשעה שכל כך שמחים, יש לזכור שעדיין ישנו צער בעולם, בית המקדש חרב, ואי אפשר שהשמחה תהיה שלימה לגמרי. ולכן תקנו חכמים לעשות כמה דברים בעת החתונה זכר לחורבן. ורק לאחר שנזכור את ירושלים נוכל לשמוח שמחה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

י – צום ביום החתונה

מנהג קהילות רבות מישראל, שהחתן והכלה צמים ביום חתונתם. וזאת, כדי שיכנסו לחתונתם מתוך כובד ראש והרגשת אחריות, ולא מתוך אכילה, שתייה ושכרות. ועוד, שכידוע ביום זה נמחלין כל עוונותיהם של החתן והכלה, והרי הוא כיום הכיפורים שלהם. יום זה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

יא – שמחת החתונה

שמחת החתונה, כלי הזמר שמלווים אותה והריקודים, הפכו לאחד מן האירועים המרכזיים ביותר בחיים היהודיים. אין ספור ניגונים ושירים הולחנו סביב החתונה. אכן שמחת החתונה היא מן היסודות של היהדות. שלא כמו הנוצרים שראו בחתונה כניעה ליצר השפל של האדם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

יב – שבת חתן

נוהגים לקרוא לשבת שלפני החתונה – 'שבת חתן'. בשבת זו החתן עולה לתורה, ועורכים לכבודו שמחה. פעם נהגו לערוך את השמחה בליל שבת, ובזמננו המנהג לערוך את השמחה בשבת בבוקר, לאחר התפילה (נישואין כהלכתם ו, א-ב). מנהג זה בא להורות, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

יג – סעודת שבע ברכות

כדי להשלים את הלכות החתונה, אזכיר בקצרה את עיקרי ההלכות הנוגעות לשבעת ימי המשתה ולסעודות שבע הברכות. במשך שבעת ימי המשתה, בכל סעודה ניתן לברך את שבע-הברכות של החתונה, בתנאי שישתתפו בסעודה מניין של עשרה גברים, וביניהם 'פנים חדשות', דהיינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

יד – שבעת ימי המשתה

מצווה על החתן והכלה לשמוח שבעה ימים לאחר חתונתם, ויום החתונה נחשב ליום הראשון. ואם התחתנו לפנות ערב, אזי בשעה שיחשיך יתחיל היום השני. באותם שבעה ימים עורכים סעודות ומברכים בהם שבע-ברכות. גם אם לחתן או לכלה אלו נישואין שניים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - הלכות החתונה ומנהגיה | כתיבת תגובה

א – סוגי העריות

מצוות רבות יחסית עוסקות בנושא המשפחה ובאיסורי גילוי עריות. שלושים ושש מצוות מן התורה מזכיר הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, וזה לא הכל, כי מה שהוא מזכיר בהלכות איסורי ביאה הם רק האיסורים עצמם, אבל ישנה מערכת שלימה של ענישה כלפי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ב – טעם לאיסור עריות

נושא האהבה, בירורה והכוונתה, הוא ללא ספק אחד מהנושאים שמעסיקים ביותר את האדם. ואכן המצווה הכללית והמרכזית "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), אף שהיא מכוונת כלפי הכל, מכל מקום הסבירו המפרשים, שבפועל היא מתקיימת בעיקר כלפי בני המשפחה והחברים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ג – אשת-איש

באופן כללי אפשר לומר, שכל איסורי העריות שבתורה באו כדי לעזור לאדם להפנות את הכוחות העצומים של האהבה, לאפיק חיובי יצירתי, כך שהאהבה בין בני הזוג תלך ותגבר, למען אושרם של בני הזוג והדורות הבאים. ומכל איסורי העריות דומה שהאיסור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ד – משכב זכור

בעקבות ההלכות ששודרו ברדיו בנושא העריות נשלחה שאלה: מה יחסה של התורה למשכב זכר, או במלים אחרות ליחסים הומו-סקסואליים? תשובה: יחסה של התורה למשכב זכור חמור מאין כמוהו. כידוע, כדי לדעת מהי חומרת העבירה, יש לבדוק מה העונש שקצבה התורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ה – עונשי התורה

בהלכות הקודמות למדנו שאיסורי עריות נחשבים לאיסורים מהדרגה החמורה ביותר, עד שעל רובם גזרה התורה עונש של מיתה. בהלכה זו נסקור בקצרה את מערכת הענישה שבתורה, תוך שימת דגש על העונשים החמורים של מיתה. ישנם כמה סוגים של ענישה. פעמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ו – קרובות אשתו

רובם של איסורי העריות קשורים לקרובי המשפחה. ובאופן עקרוני ניתן לחלק את סוגי הקרובים לשני חלקים עיקריים. האחד הוא הקרובים של כל אדם באשר הוא נולד למשפחתו. כמו הבן עם אמו או האב עם בתו, וכן אח עם אחותו, או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ז – דודה

בין איסורי העריות ישנו גם איסור לאדם להתחתן עם דודתו. רבים מתבלבלים בהבנת איסור זה. וכמובן אין הכוונה שיש טועים ומתחתנים עם דודות, אלא הכוונה שמבחינה עיונית יש כאן דבר שצריך לשים אליו לב. שהרי מותר לדוד לשאת את אחייניתו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ח – אח ואחות

אחד מאיסורי העריות הוא האיסור של אח עם אחותו. ואיסור זה איננו רק לגבי אחים משני הצדדים, כלומר אחים שיש להם אב ואם משותפים. אלא אפילו אם האחות היא רק מצד אמו, או רק מצד אביו, גם אז היא אסורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

ט – עיבור מזרע שאינו של הבעל

מעשה היה באשה אחת שנישאה ועברו עליה יותר מעשר שנים ועדיין לא ילדה, ואמרו הרופאים שהסיבה לזה תלויה בבעל, שיש פגם בזרעו ואינו יכול להוליד. לקחו הרופאים זרע של איש אחר ושמו ברחמה, ומזה נולד לה ילד. ונשאלה השאלה האם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

י – ממזר

כפי שלמדנו, התוצאה המעשית החמורה ביותר שעלולה להיגרם ממעשה של זנות היא הולדה של בן או בת שהגדרתם ההלכתית היא 'ממזר'. ועל זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה: "איזהו מעוות שאינו יכול לתקון? זה הבא על הערווה והוליד בן ממזר" (חגיגה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

יא – ממזר עם שפחה

על פי ההלכה, דרך אחת בלבד ישנה לממזר להוליד בנים שיוכלו בסופו של דבר להתחתן עם כל יהודי או יהודיה וזרעם יהיה כשר. וכדי להסביר את הדבר, נחזור על מה שלמדנו. ממזר הוא בן שנולד על ידי גילוי עריות, כמו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

יב – גר נאסר בקרוביו מדרבנן

אחת ההלכות המעניינות בדיני עריות, היא ההלכה העקרונית לגבי גר, שמצד דין תורה, גר שנתגייר הרי הוא כקטן שנולד, וכל הקשרים המשפחתיים שהיו לו עם הוריו ואחיו בטלים, ואין הוא נחשב יותר כקרוב להם. ומצד דין התורה יוצא מכאן דין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות | כתיבת תגובה

א – בחוקותיהם לא תלכו

לפני שנתחיל לברר את הלכות צניעות, המתבטאות בין השאר בצניעות הלבוש, יש להקדים ולומר, שהצניעות היא ללא ספק אחד מיסודות היהדות. את הציווי הכללי שבתורה (ויקרא יט, א): "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" מפרש רש"י: "הוו פרושים מהעריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הלכות צניעות | תגובה אחת