ארכיון הקטגוריה: סוכות

י"ג – סוכות

א – מצוות ארבעת המינים

מצווה ליטול בחג הסוכות ארבעה מינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנאמר (ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". פְּרִי עֵץ הָדָר הוא אתרוג, כַּפֹּת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ב – ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל

ארבעת המינים מעכבים זה את זה, שאם חסר מין אחד מהם אין מקיימים את המצווה (מנחות כז, א). לכתחילה יש ליטול אותם יחד ולאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות, ובדיעבד אם נטלם אחד אחד, יצא ידי חובה (שו"ע תרנא, יב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ג – רמזים נוספים בארבעת המינים

עיקר ההידור נאמר לגבי האתרוג, שיש בו טעם וריח, כנגד אנשים שלמים, שיש בהם תורה ומעשים טובים, והוא רומז לשלימות שתהיה בעתיד. וכן נלמד בהמשך ההלכות, שמדקדקים בהידורו ויופיו של האתרוג יותר משאר המינים. הלולב כנגד תלמידי חכמים, שאמנם אינם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ד – כללי הפסולים

חמישה סוגי פסולים ישנם. הראשון: ארבעת המינים צריכים להיות אלו שצוותה התורה ולא מינים אחרים. פרי עץ הדר הוא אתרוג ולא לימון, וגם אתרוג מורכב פסול (להלן י). 'ענף עץ עבות' הוא הדס שעליו משולשים ולא הדס שוטה. כמו כן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ה – לולב

ענפי הלולב צומחים משני צדדיו וחופפים את שדרתו. היה הלולב פגום באופן שרק מצד אחד של שדרתו צמחו עלים והצד השני נותר ערום – פסול (שו"ע תרמה, ג). דרך הלולב שעליו צומחים זה על זה ומכסים את כל שדרתו. היו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ו – נחלקה התיומת

כל עלה ועלה שבלולב מורכב משני עלים שמחוברים זה לזה בגבם. חיבור זה נקרא 'תיומת', שעל ידו נעשים שני העלים כתאומים צמודים. כאשר הלולבים ממשיכים לצמוח לקראת היותם 'חריות', ראשי העלים הולכים ונפתחים, והראשון להיפתח הוא העלה המרכזי העליון שבלולב. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ז – דיני הלולב ושיעורו ודין לולב קנרי

לולב שרוב עליו העליונים נקטמו או העלה העליון האמצעי שלו נקטם – פסול ביום הראשון (שו"ע רמ"א תרמה, ו). אם נמשך בסוף העלה העליון כמין קוץ, אין הוא נחשב כחלק מהעלה, וגם אם נחרך או נחתך, הלולב כשר למהדרין. לולב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ח – הדס

עֲנַף עֵץ עָבֹת הוא ענף הדס שעליו גדלים בשלישיות ונראים כעין קליעה, והם חופפים את עצו עד שהוא נראה כענף עבה. וצריך ששלושת העלים יצאו מקן אחד, היינו בגובה שווה, אבל אם היו שני עלים יוצאים בשווה והעלה השלישי למעלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

ט – ערבה

סימני הערבה הם שלושה: א) עלה שלה משוך לאורכו כמו נחל ולא בצורה סימטרית. ב) שפת העלה שלה חלק. ג) הענף שלה אדום מעט, וגם אם בעודו צעיר צבעו ירוק, סופו להאדים. ויש מין דומה לערבה שנקרא צפצפה, שאין בו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

י – אתרוג מורכב ודין הפיטם

פְּרִי עֵץ הָדָר שנצטווינו ליטול בחג הסוכות הוא אתרוג, וזיהוי האתרוג עבר במסורת בישראל מדור לדור. וכשם שבכל הפירות אנו מוצאים זנים שונים, כך אנו מוצאים אתרוגים מזנים שונים, מהם גדולים ומהם קטנים, מהם צהובים ומהם ירקרקים, וכולם אתרוגים כשרים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

י"א – חסרון וכתמים

אתרוג שניקב ונחסר ממנו חלק, פסול ביום הראשון, מפני שביום הראשון האתרוג צריך להיות שלם, שנאמר (ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", לְקַחְתֶּם – לקיחה תמה – שלימה. אבל בשאר הימים, גם אם נחסר ממנו חלק – האתרוג כשר. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

י"ב – מדיני האתרוג

אתרוג שחור – פסול, מפני שאין זה צבעו של אתרוג (שו"ע תרמח, יז). אתרוג שצבעו כרתי (ירוק-שחור) – פסול, מפני שעוד לא נגמר פריו. אבל אם ידוע שאם ישהו אותו בין תפוחים יצהיב מעט, למרות שעדיין צבעו כרתי – כשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

י"ג – שאול וגזול

מצוות נטילת לולב ביום הראשון, שייטול אדם לולב ששייך לו, שנאמר ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", לָכֶם – משלכם, שיהא הלולב שייך לזה שמקיים בו את המצווה. לפיכך, המקבל מחבירו לולב בהשאלה, אינו יכול לצאת בו ידי חובה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

י"ד – הידור מצווה

מצווה להדר במצוות, שנאמר (שמות טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" – "התנאה לפניו במצות; עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" (שבת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים | כתיבת תגובה

א – זמן המצווה

זמן נטילת לולב ביום ולא בלילה. ונוהגים ליטול את הלולב בשחרית, ומי שלא נטלו בשחרית יטלנו אח"כ, ואם כבר שקעה החמה – יטלנו בלא ברכה, ואם יצאו הכוכבים – הפסיד את המצווה (שו"ע תרנב, א; מ"ב ב). מצווה ליטול את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ב – איגוד המינים

ארבעת המינים מעכבים זה את זה, שאם היה חסר אחד מהם, אין יכולים לקיים את המצווה בשלושת הנותרים (מנחות כז, א). מצווה ליטול את כל ארבעת המינים יחד, ובדיעבד, אם היו כל ארבעת המינים אצלו, יכול לקיים את המצווה בברכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ג – סדר נטילת הלולב וברכתו

ייטול ביד ימין את הלולב וההדסים והערבות, וביד שמאל את האתרוג. וזאת משום ששלושת המינים יחד חשובים יותר מהאתרוג, ולכן ראוי לנוטלם ביד ימין שהיא החשובה והחזקה. ואם טעה והחליף את הידיים יצא ידי חובה. יש אומרים שגם איטר ייטול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ד – צורת הנענועים

בעצם זה שנוטלים את ארבעת המינים ומגביהים אותם – מקיימים את המצווה, שנאמר (ויקרא כג, מ): "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם". ותקנו חכמים לנענע את הלולב כדרך שצוותה התורה להניף כמה קרבנות (סוכה מב, א; מנחות סא, א). כך היא דרך ההנפה: "מוליך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ה – היכן מנענעים

בנוסף לנענועים שלאחר הברכה על הלולב, תקנו חכמים לאחוז את הלולב בעת אמירת ההלל, ולנענעו בעת אמירת הפסוקים: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" ו"אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא" (סוכה לז, ב). וסמכו דבריהם על הפסוק (דברי הימים א' טז, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ו – נשים וקטנים בלולב

נשים פטורות ממצוות נטילת לולב, הואיל והיא תלויה בזמן, וכלל נקוט בידינו, נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן (קידושין כט, א). ואשה שרוצה לקיים מצווה שהזמן גרמה יש לה על כך שכר. למנהג רוב יוצאות ספרד, נשים אינן מברכות על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ז – שמירת ארבעת המינים

צריך להשתדל לשמור את ההדסים והערבות בטריותם, ולשם כך היו שומרים אותם במים. וכן מבואר במשנה (סוכה מב, א), שביום טוב מותר להחזיר את הלולב עם ההדסים והערבות לתוך כלי המים שהיו בו לפני כן, ואף מותר להוסיף מים לכלי. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ח – דין מוקצה בארבעת המינים

משעת נטילת ארבעת המינים ביום הראשון, נעשו ארבעת המינים מוקצים למצוותם, ואסור להשתמש בהם לשימושם הרגיל. לפיכך, אסור לאכול את האתרוג ואסור להריח בהדס, וגם לצורך הבדלה שבמוצאי שבת אסור להריח בהדס. וגם אם האתרוג או ההדסים נפסלו, איסור המוקצה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

ט – מנהג ההקפות במקדש

בכל ימי הסוכות היו הכהנים מקיפים את המזבח פעם אחת, וביום השביעי היו מקיפים את המזבח שבע פעמים. והיו אומרים בעת ההקפות: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא", ולדעת רבי יהודה: "אני והו הושיעה נא" (סוכה מה, א). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

י – מנהג ההקפות כיום

לאחר שנחרב בית המקדש, נהגו ישראל לעשות זכר למקדש, ולקיים הקפות בבתי הכנסת. וכיוון שלא היתה על כך תקנה מסודרת, מצינו בתקופת הגאונים מנהגים שונים בהקפות, ובתקופת הראשונים כבר נתקבע מנהג אחד בכל ישראל. מניחים את ספר התורה על הבימה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - נטילת לולב | כתיבת תגובה

א – הושענא רבה

שביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה', וזאת משום שבחג הסוכות נידונים על המים, וחיתום הדין ביום האחרון של סוכות. וכיוון שבמים תלויים חיי הצומח, החי והאדם, מרבים בתחינות 'הושע-נא' לה'. ולוקחים ביום זה ערבות, מפני שהערבות נזקקות למים יותר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הושענא רבה | כתיבת תגובה

ב – מנהג הערבה בזמן בית המקדש והיום

בנוסף למצוות התורה ליטול ערבות כחלק מארבעת המינים (לעיל ד, א), ישנה מצווה שמקורה בהלכה למשה מסיני, להביא לבית המקדש ענפים ארוכים של ערבות, ולזקוף אותם בצידי המזבח כשראשיהם כפופים על גבי המזבח. בעת הבאת הערבות היו הכהנים תוקעים תקיעה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הושענא רבה | כתיבת תגובה

ג – דיני חיבוט ערבה

מנהג ישראל ליטול ערבה ביום השביעי זכר למקדש, וחובטים בה על הקרקע או על הכלי, כפי שהנהיגו הנביאים בזמן שבית המקדש היה קיים (רמב"ם הל' לולב ז, כב). ונחלקו האמוראים האם הנביאים קבעו את החבטה בתורת תקנה שמברכים עליה, או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הושענא רבה | כתיבת תגובה

ד – ארבעת המינים וההושענות לאחר החג

כפי שלמדנו (לעיל ה, ח), ארבעת המינים מוקצים למצוותם, וכל שבעת הימים אסור להשתמש בהם לשימושם הרגיל, לפיכך, גם לאחר שקיים אדם מצוות נטילת לולב בהושענא רבה, אסור לאכול מאתרוגו ואסור להריח בהדסו (ואם התנה על כך מראש – מותר). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הושענא רבה | כתיבת תגובה

ה – היציאה מהסוכה

אין לסתור את הסוכה עד סיום חג הסוכות. ואף מי שסיים לאכול את סעודת 'הושענא רבה' ואינו מתכוון לישון עוד במשך היום, לא יסתור את סוכתו. מפני שמצוות הישיבה בסוכה נמשכת עד סיום היום, ואם ירצה ללמוד או לשוחח, מצווה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - הושענא רבה | כתיבת תגובה

א – שמיני עצרת רגל בפני עצמו

יום טוב של שמיני עצרת נחשב מצד אחד כהמשך של חג הסוכות, ומנגד הוא נחשב כרגל בפני עצמו. מכך שקוראים לו 'שמיני', הרי שהוא נחשב כהמשך של שבעת ימי חג הסוכות. וכן במצוות העלייה לרגל והקרבת עולת ראיה ושלמי חגיגה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ב – עניינו של שמיני עצרת

אמרו חכמים: שבעים פרים שמקריבים בחג הסוכות כנגד שבעים אומות, ופר יחידי שמקריבים בשמיני עצרת כנגד אומה יחידה – עם ישראל. "משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ג – משמעות העצרת

'עצרת' מלשון 'עֲצָרָה', שביום זה מתאספים לעצרת סיכום ופרידה ממסלול החגים השנתי. המסלול נפתח בחג הפסח שבו יצאנו ממצרים, ממשיך לחג השבועות יום מתן תורה, ממשיך לראש השנה ויום כיפור, ימי זיכרון, תשובה וכפרה, ומסתיים בחג הסוכות, חג האסיף, שבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ד – תפילת הגשם

על ידי הגשם שמביא מים לעולם, כל הצמחים, בעלי החיים ובני האדם מתקיימים, ועל כן ראוי להודות עליו לה', ולהתפלל לפניו שיוריד לנו גשמי ברכה. וזהו שתקנו חכמים בנוסח תפילת עמידה, שבמשך ימות החורף, נזכיר בברכה השנייה, את שבחו של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ה – סיום התורה

נוהגים כל ישראל לקרוא בכל שבת פרשה אחת בתורה, ולסיים את קריאת התורה בשמיני עצרת, ועל שם כך נקרא יום זה 'שמחת תורה'. כדי להשלים את כל התורה בשנה, קוראים במשך כארבע שבתות שתי פרשיות, ובשנים מעוברות שבהן מוסיפים חודש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ו – חתני התורה

ארבע עליות חשובות במיוחד ישנן ב'שמחת תורה', והחשובה שבכולן היא העלייה שבה מסיימים את התורה, והעולה אליה נקרא 'חתן תורה'. גם העלייה שלפניה חשובה, מפני שהעולה אליה מברך עם כל הילדים, וקוראים לו 'חתן מְעֹנָה' על שם המילה הראשונה של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ז – מנהגי ההקפות

נוהגים לערוך שבע הקפות בליל שמחת תורה ושבע הקפות ביום שמחת תורה. וכל מקום שבו עושים הקפות רומזים לאור המקיף, היינו להארה גבוהה שחופפת עלינו ומרוממת אותנו ומעניקה לנו השראה, אבל מפני רום מעלתה אין ביכולתנו להשיג אותה באופן מוגדר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

ח – גודל השמחה

נוהגים לשמוח שמחה יתירה ביום שמחת תורה, שאין שמחה גדולה יותר משמחת התורה. וכן מצינו ששלמה המלך, כאשר זכה לחכמה, העלה עולות ושלמים ועשה משתה גדול לכל עבדיו. מכאן "שעושים סעודה לגמרה של תורה" (שהש"ר א, ט). וכן השתבח אביי, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - שמיני עצרת | כתיבת תגובה

א – מצוות הַקְהֵל

מצוות עשה להקהיל את כל ישראל, אנשים נשים וטף, בכל מוצאי שמיטה בחג הסוכות, בעת שיעלו לרגל, ולקרוא באוזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות לאמונה, יראה, לימוד תורה וקיום מצוותיה. שנאמר (דברים לא, י-יג): "וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הַקְהֵל | כתיבת תגובה

ב – הקריאה

הקריאה במעמד הַקְהֵל חייבת להיות בלשון הקודש, שנאמר (דברים לא, יא): "תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת", כפי שהיא כתובה. וגם אלו שאינם מבינים בלשון הקודש חייבים לשומעה, כפי שנתנה בסיני (סוטה לב, א; רמב"ם חגיגה ג, ה-ו). היו קוראים מתחילת חומש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הַקְהֵל | כתיבת תגובה

ג – זמן המצווה והחייבים בה

זמנה של מצוות הַקְהֵל בחג הסוכות של מוצאי שנת השמיטה, שנאמר (דברים לא, י-יא): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלוֹהֶיךָ". וכיוון שנאמר "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל", הרי שהכוונה בתחילת חג הסוכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הַקְהֵל | כתיבת תגובה

ד – סדרי המצווה

לקראת הכינוס, היו הכהנים סובבים בכל ירושלים ותוקעים בחצוצרות, כדי להקהיל את העם להר הבית. והיו מביאים בימה גדולה של עץ ומעמידים אותה באמצע עזרת נשים, והמלך היה עולה ויושב עליה, כדי שישמעו את קולו וכדי שיראו אותו בקריאתו (רמב"ם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הַקְהֵל | כתיבת תגובה

ה – זכר להַקְהֵל

בדורות האחרונים עוררו גדולי הרבנים את הציבור היהודי שהתקבץ בארץ ישראל לעשות זכר למצווה היקרה הזו, כדי לכבד את התורה וכדי לעשות זכר למקדש. וכבר למדנו שתקנו חכמים כמה תקנות זכר למה שהיו נוהגים במקדש, ולמדו זאת ממה שנאמר (ירמיהו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - הַקְהֵל | כתיבת תגובה