ארכיון הקטגוריה: פסח

ד – דיני המכירה

ראוי שכל יהודי שעומד למכור את חמצו יקרא את שטר ההרשאה שעליו הוא חותם, כדי שיבין שהוא ממנה את הרבנות למכור את חמצו וידע שהמכירה מוחלטת. ומכל מקום אם לא קרא וסמך על הרב, מכירתו כשרה, שכן אם בפסח יבוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

ה – סוף זמן מכירה ודין בן חו"ל

המכירה חייבת להתבצע קודם סוף זמן איסור הנאה מחמץ, שאם כבר הגיעה השעה השישית של יום י"ד בניסן, נאסר החמץ בהנאה ואסור למוכרו אלא צריך לאבדו. וכדי לאפשר את המכירה עד היום האחרון, מכירת החמץ מתבצעת ביום י"ד סמוך לסוף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

ו – החמץ שנמכר – דינו אחר הפסח

אחר הפסח טוב להמתין מעט עד שניתן לשער שהרבנות קנתה את החמץ עבור כולם בחזרה, ואז אפשר להשתמש בחמץ שנמכר. ובשעת הצורך, אפשר ליטול מהחמץ מיד אחר הפסח, תוך נכונות לשלם לגוי את תמורתו המלאה אם ידרוש. והטוב שבית הדין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

א – חמץ בפסח אוסר את תערובתו בכלשהו

בדרך כלל מאכלי איסור שנתערבו במאכלי היתר בטלים בשישים, שכן רק עד פי שישים הם יכולים לתת טעם בתערובת, אבל אם יש כנגדם פי שישים אינם יכולים לתת טעם ובטלים. ומהתורה גם מאכלי חמץ בטלים בשישים, אלא שחכמים החמירו וקבעו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ב – האם אפשר להציל תערובת שיש בה כלשהו חמץ

כפי שלמדנו, חומרה מיוחדת ישנה בחמץ, שכלשהו של חמץ שנפל לתוך מאכל אחר, אוסר את כולו באכילה והנאה. אמנם לדעת רוב הפוסקים אם יש בתערובת יותר מפי שישים מהחמץ, אפשר להציל את שוויה הכספי של התערובת, על ידי שימכור אותה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ג – האם חמץ שנתבטל לפני פסח "חוזר וניעור" בפסח

נחלקו גדולי הראשונים בשאלה יסודית, האם חמץ שהתבטל לפני הפסח בשישים, חוזר ומתעורר משנכנס הפסח, וכיוון שבפסח אפילו באלף אינו בטל, אוסר את כל תערובתו; או כיוון שכבר התבטל לפני הפסח בשישים, שוב אינו חוזר וניעור. למשל, אם נפל לפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ד – הלכה למעשה בדין "חוזר וניעור"

רבי יוסף קארו בעל השו"ע, פסק שחמץ שהתבטל בשישים לפני פסח אינו חוזר וניעור, ומותר לאכול את התערובת הזו בפסח. וזאת משום שמן התורה גם בפסח החמץ בטל בשישים, וחכמים הם שהחמירו לאוסרו בכלשהו, נמצא שהמחלוקת אם החמץ "חוזר וניעור" … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ה – האם חמץ שנותן טעם פגום אוסר תערובתו

כלל מפורסם הוא שנותן טעם לפגם אינו אוסר תערובתו. למשל, בשר טרף שנפל לתוך תבשיל, אם יש בתבשיל פי שישים כנגד בשר הטריפה, טעמו של הטרף בטל, והתבשיל מותר באכילה. ואם אין פי שישים כנגד הטרף, כיוון שטעמו ניכר בתבשיל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ו – דיני תערובת החמץ מהתורה

דין תערובת חמץ מהתורה מורכב, ונחלקו בו תנאים ואמוראים ראשונים ואחרונים, ונסכם את דיניו בקצרה: קבעה התורה שהאוכל כזית חמץ בפסח נענש בכרת. ואם כזית החמץ התערב במאכלים אחרים והיה בתערובת כזית חמץ בכדי שיעור אכילת פרס (נפח של שלוש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

א – מצה עשירה – לישה במי פירות

חמץ שאסרה התורה נוצר מקמח ומים, אבל אם לשו את הקמח במי פירות, אפילו שהו יום שלם עד שהעיסה תפחה, אין היא נחשבת חמץ, מפני שתפיחה זו שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה. בין המשקים הנחשבים מי פירות הם: יין, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ב – אין החמצה אחר אפיה, ודין מצה שרויה

אחר שנשלמה האפיה של המצה, נתבטל כח החימוץ שבקמח, ואפילו אם ישרו את המצה במים זמן רב לא תחמיץ. וסימן להשלמת האפיה של המצה, שקרמו פניה ואם יפרסוה לא יימשכו ממנה חוטי בצק. ולכן מותר להשרות את המצה במרק. וזקן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ג – כללי כשרות לפסח, שיטת הספרדים והאשכנזים

ככלל צריך לדעת שישנן שתי גישות מרכזיות ביחס לכשרות לפסח. לפי רוב הפוסקים דיני חמץ בפסח כדין שאר מאכלי איסור, בהבדל אחד, שכל האיסורים בטלים בשישים ואילו חמץ בפסח אינו בטל בשישים. אבל שאר כללי דיני תערובות חלים גם על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ד – כללי ההשגחה לפסח

שאלה עקרונית בדיני הכשרות לפסח, מה דין המאכלים שבכל השנה אין רגילים לערב בהם חמץ, האם הם כשרים לפסח בלא השגחה, או שיש לחשוש שמא נתערב בהם באיזה אופן חמץ, ולכן בלא השגחה מיוחדת לפסח אין לאוכלם בפסח. שיטת בעל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ה – חלב מבהמה שאוכלת חמץ

שאלה שגדולי האחרונים עסקו בה היא, מה דינו של חלב הבא מפרה שאכלה חמץ? ברור שאין בחלב עצמו תערובת חמץ, שכן החמץ שהפרה אכלה התעכל ושינה לגמרי את צורתו עד שאינו נחשב יותר חמץ כלל. אבל מכוח אכילת החמץ יכלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ו – בשר וביצים

כדין החלב כך דין בשר בקר ועופות. שאם נשחטו לפני פסח, אין לגביהם שום בעיה, ואפילו אם אכלו מאכלי חמץ. אלא שיש לחוש שמא מצויים בקיבתם גרגירי שעורים חמוצים שעוד לא הספיקו להתעכל, ולכן צריך לזרוק את מה שבקיבתם. ואם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ז – תרופות בפסח

שאלת התרופות בפסח היא מן השאלות הנפוצות ביותר. החשש הוא שמא מעורב בגלולות – עמילן המופק מחיטה. תפקידו של העמילן להקשות ולגבש את הגלולה, ואם העמילן הופק מתפוחי אדמה או מקטניות אזי ברור שאין כל בעיה, וגם האשכנזים שנוהגים שלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ח – חומצת לימון

בחומצת לימון משתמשים להטעמת מיצים, ריבות, ממתקים ומוצרי מזון שונים. בעבר היו מפיקים אותה מלימונים ומעוד פירות, וכיום מפיקים אותה באופן מסחרי מקמח חיטה. לדעת המתירים אף שבתחילת התהליך מערבים את הקמח במים ויתכן שהחמיץ, מכל מקום הואיל ובתוך התהליך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ט – סבונים וקוסמטיקה

נחלקו הפוסקים בשאלה מה דין מוצרים שנועדו לסיכת הגוף שמעורב בהם חמץ, האם יש לאוסרם בפסח? ואמנם אין קרם או סבון העשוי מחמץ, אלא שלעיתים מערבים בסבונים או בשמפו או בקרמים שונים אלכוהול העשוי מחיטה, או חומרים אחרים שהופקו מחמץ, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

א – שורשי מנהג אשכנז

חמץ שאסרה התורה הוא הנוצר מחמשת מיני דגן, שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. אבל מינים אחרים, כאורז ודוחן, אף אם יתפחו, אין חימוצם שווה לחימוץ של חמשת מיני דגן, ומותר לאוכלם בפסח. ואמנם דעת אחד התנאים, רבי יוחנן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ב – מנהג הספרדים בקטניות ובאורז

בתקופת הראשונים נהגו בכל קהילות הספרדים לאכול מיני קטניות ואורז בפסח, ורק הקפידו לברור אותם היטב, כדי שלא יתערבו בהם מיני דגן. וכן כתב רבי יוסף קארו בבית יוסף (סימן תנג): שאין מי שחושש "לדברים הללו זולתי אשכנזים". אולם בין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ג – בני זוג מעדות שונות

שאלה נפוצה, מה יעשו בני זוג שאחד מהם בא ממשפחה שנהגה איסור קטניות והשני ממשפחה שאוכלת קטניות. כתב על כיוצא בזה אחד מגדולי הראשונים, רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ד – המינים הכלולים באיסור

המאכלים המוכרים הכלולים במנהג זה הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (גרצ'קע, גריקא, ולא כוסמין שהם מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, לוף, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ה – דיני המנהג

על פי המנהג אין אוכלים מיני קטניות, אבל מותר להשהותם בבית בפסח, וכן מותר ליהנות מהם, כגון להדליק נר משמן קטניות (רמ"א תנג, א). מותר למי שנוהג שלא לאכול קטניות לבשל קטניות למי שנוהג לאכול קטניות בפסח, וטוב שיעשה איזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ו – קטניות שלא נגעו במים, ושמני קטניות

אין דינן של הקטניות חמור יותר מדין חמשת מיני דגן, וכל מה שכשר במיני דגן כשר גם בקטניות. לפיכך, אם לא באו עליהם מים, או שבאו עליהם מים אבל נזהרו שלא ישהו שמונה עשרה דקות עד שאפאום כמצות, מותר לאוכלם. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ז – בשעת הצורך לחולים וקטנים

גם באשכנז ברור שמנהג איסור קטניות אינו חמור כאכילת חמץ, ולכן בשעת הדחק כבשנות בצורת ורעב, התירו גדולי ישראל לאכול קטניות. אמנם למעשה, פעמים רבות כשהיתה בצורת, נחלקו הרבנים אם השעה דחוקה מספיק כדי להתיר קטניות. והיו שנטו יותר להקל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

א – דין הטעם הבלוע בכלים, מתי אוסר?

למרות שדפנות הכלים נראות קשות ואטומות, הן בולעות טעמים מן האוכל המתבשל בהם. ולכן אם בישלו בסיר בשר טרף, טעם הטרף נבלע בדפנות, ואם אח"כ בישלו באותו סיר בשר כשר, הבשר הכשר נאסר באכילה, מפני שטעם הטרף יצא מדופן הכלי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ב – דין כלי חמץ בפסח

כלים שהשתמשו בהם בכל השנה בתבשילי חמץ חמים, כיוון שהתבשילים היו חמים, הכלים בלעו טעם חמץ, ואסור להשתמש בכלים אלו בפסח בלא שיוציאו את טעם החמץ הבלוע בהם בהגעלה או ליבון. ואם עברו ובישלו בפסח בסירים הללו למרות שידעו שלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ג – כבולעו כך פולטו – הגעלה וליבון חמור

הכלל היסודי ביותר בדיני הכשרת הכלים הוא: "כבולעו כך פולטו". כשם שטעם האיסור נבלע בתוך הכלי, כך הוא יפלט. ושתי צורות בליעה עיקריות ישנן, ברותחים ובאור (באש). אם האיסור נבלע על ידי רותחים, כגון סיר שבישלו בו תבשיל חמץ, כגריסים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ד – גדר ההבדל בין בליעה באור לנוזלים, ודין מחבת

למרות שמושחים את התבנית בשמן כדי שהמאפה לא ידבק בה, עדיין נחשבת בליעתה בליעה באור והכשרתה טעונה ליבון חמור. מפני שרק כאשר יש בתחתית הכלי שמן רוחש ומבעבע נחשבת בליעתו בנוזלים.[3] לפי זה הכשרת מחבת בהגעלה, שכן מניחים בה שמן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ה – ליבון חמור וליבון קל (האם מתחשבים ברמת החום בבליעה)

ליבון חמור הוא הבערת הכלי באש, עד שכל טעם החמץ שנבלע בו נשרף, והסימן לכך שהכלי נתלבן, שאם יגעו בכלי המתלבן בברזל – יצאו ממנו ניצוצות של אש, סימן נוסף, שקליפתו החיצונית מתקלפת, או שצבעו הופך לאדום לוהט. ליבון קל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ו – היתרא בלע – הכשרה לפסח

כלל נוסף שחשוב לציינו הוא, שהדין שלמדנו כי כלי שבלע באור צריך להכשיר באור, הוא דווקא כשהבליעה היתה של דבר איסור. כגון שיפוד שצלו בו בשר טרף, שהואיל ובלע טעם איסור באור, הכשרתו בליבון. אבל אם בעת הבליעה הבשר היה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ז – כלים שעלולים להינזק בליבון ודין תבניות

כפי שלמדנו מגמת הליבון לשרוף את כל הטעם הבלוע בתוך הכלי, לשם כך צריך לחמם את הכלי לדרגת חום גבוהה מאוד, (למעלה משלוש מאות מעלות צלזיוס). והסימן לכך, שאם ניקח ברזל וניגע בכלי המתלבן יצאו ממנו ניצוצות של אש, או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | תגובה אחת

ח – כללי ההגעלה

כפי שלמדנו, סיר שבישלו בו מאכל, בולע את טעם המאכל לדפנותיו, שזה הוא כוחו של הבישול לערב את הטעמים השונים זה בזה, וכמו שבכח הבישול לערב את טעם הבשר בתפוחי אדמה, כך הוא מכניס את טעם התבשיל בדפנות הסיר. אלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ט – אם הולכים אחר הבליעה החמורה או רוב תשמישו

לדעת בעל השולחן ערוך (או"ח תנא, ו), כלי שהשתמשו בו לפעמים בכלי ראשון ולפעמים בכלי שני, הכשרתו צריכה להיות כפי רוב תשמישו, ואם ברוב הפעמים השתמשו בו בכלי שני, אפשר להכשירו בכלי שני. וכן אם לפעמים השתמשו בו באור ורוב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י – ניקוי הכלים והכנתם להגעלה

צריך לנקות היטב את הכלי לפני הכשרתו בהגעלה, מפני שהמים הרותחים מוציאים את הטעם הבלוע בכלי, אבל אינם מנקים את הכלי משיירי המאכלים שדבוקים בו. ואם הגעיל בלא שהוציא מהכלי את כל שיירי המזון, לא הועילה הגעלתו כלום. וצריך לנקותו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"א – טעם ההמתנה עשרים וארבע שעות לפני ההגעלה

נוהגים שלא להגעיל כלים בני יומם, היינו בתוך עשרים וארבע שעות מאז שבלעו את האיסור. הטעם לכך, מפני שבכל עשרים וארבע השעות שאחר בליעת האיסור – הטעם הבלוע בכלי עדיין נשאר משובח, ואם לא יהיה במים פי שישים יותר מעובי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"ב – הגעלת הכלים בפועל

מי ההגעלה צריכים להיות רותחים ממש, ותנאי זה מעכב לכלים שבלעו ברמה של כלי ראשון על האש, וכפי שלמדנו לכתחילה נוהגים להגעיל את כל הכלים בכלי ראשון שעל האש. צריך להשהות את כל הכלי בתוך המים למשך כמה שניות.[15] ופעמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"ג – הגעלת סירים

סיר שבישלו בו חמץ, כגון מרק גריסים, כבר למדנו שכדי להכשירו לפסח צריך להטבילו בתוך מים רותחים, שעל ידי המים הרותחים שיקיפוהו מכל צדדיו – יפלט ממנו טעם החמץ. ואמנם על פי הכלל "כבולעו כך פולטו" לכאורה היה ניתן להכשירו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"ד – בליעה בכבוש והכשרתו

כלים שהניחו בהם דברי חמץ קרים, אינם צריכים הגעלה במים רותחים, ודי להכשירם לפסח על ידי שטיפה טובה. למשל, כוסות ששתו בהם בירה, שכידוע היא חמץ גמור, אפשר להכשיר על ידי שטיפה טובה. מפני שכל זמן שהחמץ אינו חם בחום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

א – שיש

רוב תשמישו של השיש בצונן, אך לפעמים מניחים עליו מאכלי חמץ חמים, ולפעמים מניחים עליו סירים רותחים שהורידו מהאש, ואם גלש מהם רוטב, הרי שהרוטב נבלע בשיש בדרגה של כלי ראשון שאינו על האש. כדי להכשירו צריך תחילה לנקותו היטב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ב – כיור

ככלל דין הכיור דומה לדין השיש, אלא שמצד אחד דינו קל יותר, מפני שבדרך כלל יש בו סבון שפוגם את טעמי המאכלים, ומצד שני יש בכיור חרסינה צד של חומרה, שלדעת הרבה פוסקים דינו כחרס שאינו יוצא מידי דופיו בהגעלה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ג – חצובה של כיריים גז, כיריים חשמליות וקרמיות

בכל השנה רגילים להשתמש באותה החצובה לבשר ולחלב, מפני שגם אם גלש מעט מתבשיל בשרי או חלבי על החצובה, האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך. אבל לקראת פסח, משום חומרת חמץ נוהגים להכשיר את החצובה בליבון קל (רמ"א … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ד – תנור אפייה

כדי להכשיר את גוף התנור, צריך לנקות היטב את התנור, ולהפעילו על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה. את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באור וצריכות ליבון חמור, וכיוון שינזקו מאוד בליבון חמור אין להכשירם (עיין לעיל ט, ז). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ה – פלטה של שבת

לפעמים נשפך מהסירים על הפלטה רוטב של תבשיל חמץ, וכיוון שהפלטה היא מקור החום, אזי מדובר על בליעה בדרגה של כלי ראשון שעל האש. ולפעמים קורה שנופלים עליה מאכלי חמץ בלא נוזלים, כמו גריסים, פשטידות, קוגל, ואזי מדובר בבליעה באור, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ו – מיקרו גל

נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה או זיעה. ב) ממתינים עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ג)כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרו גל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה