ארכיון הקטגוריה: פסח

ד – דיני המכירה

ראוי שכל יהודי שעומד למכור את חמצו יקרא את שטר ההרשאה שעליו הוא חותם, כדי שיבין שהוא ממנה את הרבנות למכור את חמצו וידע שהמכירה מוחלטת. אמנם גם אם לא קרא וסמך על הרב, מכירתו כשרה, שכן אם בפסח יבוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

ה – סוף זמן מכירה ודין בן חו"ל

המכירה חייבת להתבצע קודם סוף זמן איסור הנאה מחמץ, שאם כבר הגיעה השעה השישית של יום י"ד בניסן, החמץ נאסר בהנאה ואסור למוכרו אלא צריך לאבדו. כדי שיוכלו להצטרף למכירה עד היום האחרון, נוהגים לבצע את מכירת החמץ ביום י"ד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

ו – החמץ שנמכר – דינו אחר הפסח

אחר הפסח טוב להמתין מעט עד שניתן לשער שהרבנות קנתה את החמץ עבור כולם בחזרה, ואז אפשר להשתמש בחמץ שנמכר. בשעת הצורך, אפשר ליטול מהחמץ מיד אחר הפסח, תוך נכונות לשלם לגוי את תמורתו המלאה אם ידרוש. והטוב שהרבנים יתנו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מכירת חמץ | כתיבת תגובה

א – חמץ בפסח אוסר את תערובתו בכלשהו

בדרך כלל מאכלי איסור שנתערבו במאכלי היתר בטלים בשישים, שכן רק עד פי שישים הם יכולים לתת טעם בתערובת, אבל אם יש כנגדם פי שישים אינם יכולים לתת טעם ובטלים. מהתורה גם מאכלי חמץ בטלים בשישים, אלא שחכמים החמירו וקבעו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ב – האם אפשר להציל תערובת שיש בה כלשהו חמץ

כפי שלמדנו, חומרה מיוחדת ישנה בחמץ, שכלשהו חמץ שנפל לתוך מאכל אחר, אוסר את כולו באכילה והנאה. אמנם לדעת רוב הפוסקים אם יש בתערובת יותר מפי שישים מהחמץ, אפשר להציל את שוויה הכספי של התערובת, על ידי מכירתה לנכרי. למשל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ג – האם חמץ שנתבטל לפני פסח "חוזר וניעור" בפסח

נחלקו גדולי הראשונים בשאלה יסודית, האם חמץ שהתבטל לפני הפסח בשישים, חוזר ומתעורר משנכנס הפסח, וכיוון שבפסח אפילו באלף אינו בטל, אוסר את כל תערובתו; או כיוון שכבר התבטל לפני הפסח בשישים, שוב אינו חוזר וניעור. למשל, אם נפל לפני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ד – הלכה למעשה בדין "חוזר וניעור"

למעשה רבים פוסקים כדעת הסוברים שחמץ שהתבטל בשישים לפני פסח אינו חוזר וניעור, ומותר לאכול את התערובת הזו בפסח. וזאת משום שמן התורה גם בפסח החמץ בטל בשישים, וחכמים הם שהחמירו לאוסרו בכלשהו, נמצא שהמחלוקת אם החמץ 'חוזר וניעור' היא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ה – האם חמץ שנותן טעם פגום אוסר תערובתו

כלל מפורסם הוא שנותן טעם לפגם אינו אוסר תערובתו. למשל, בשר טרף שנפל לתוך תבשיל, אם יש בתבשיל פי שישים כנגדו, טעמו של הטרף בטל, והתבשיל מותר באכילה. ואם אין פי שישים כנגד הטרף, כיוון שטעמו ניכר, התבשיל נאסר באכילה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

ו – דין אכילת תערובת חמץ והשהייתה בפסח

דין תערובת חמץ מהתורה מורכב, ונחלקו בו תנאים ואמוראים ראשונים ואחרונים, ונסכם את דיניו בקצרה: קבעה התורה שהאוכל כזית חמץ בפסח נענש בכרת. כזית חמץ שהתערב במאכלים אחרים והיה בתערובת כזית חמץ בכדי שיעור אכילת פרס (נפח של שלוש או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - תערובת חמץ | כתיבת תגובה

א – מצה עשירה – לישה במי פירות

חמץ שאסרה התורה נוצר מקמח ומים, אבל אם לשו את הקמח במי פירות, אפילו שהו יום שלם עד שהעיסה תפחה, אין היא נחשבת חמץ, מפני שתפיחה זו שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה. בין המשקים הנחשבים מי פירות: יין, דבש, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ב – אין החמצה אחר אפיה, ודין מצה שרויה

אחר שנשלמה האפיה של המצה, נתבטל כח החימוץ שבקמח, ואפילו אם ישרו את המצה במים זמן רב לא תחמיץ. סימן להשלמת האפיה של המצה, שקרמו פניה ואם יפרסוה לא יימשכו ממנה חוטי בצק. וכיוון שמצה שנשלמה אפייתה אינה יכולה להחמיץ, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ג – כללי כשרות לפסח, שיטת הספרדים והאשכנזים

שתי גישות מרכזיות ישנן ביחס להלכות כשרות בפסח. לרוב הפוסקים דיני חמץ בפסח כדיני שאר מאכלי איסור, בהבדל אחד, שכל האיסורים בטלים בשישים ואילו חמץ בפסח אינו בטל בשישים. אבל שאר כללי דיני תערובות חלים גם על חמץ בפסח, ולכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ד – כללי ההשגחה לפסח

שאלה עקרונית בדיני הכשרות לפסח, מה דין המאכלים שבכל השנה אין רגילים לערב בהם חמץ, האם הם כשרים לפסח בלא השגחה, או שיש לחשוש שמא נתערב בהם באיזה אופן חמץ, ולכן בלא השגחה מיוחדת לפסח אין לאוכלם בפסח. לשיטת בעל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ה – חלב מבהמה שאוכלת חמץ

שאלה שגדולי האחרונים עסקו בה היא, מה דינו של חלב הבא מפרה שאכלה חמץ? ברור שאין בחלב עצמו תערובת חמץ, שכן החמץ שהפרה אכלה התעכל ושינה לגמרי את צורתו עד שאינו נחשב יותר חמץ כלל. אבל מכוח אכילת החמץ יכלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ו – בשר וביצים

כדין החלב כך דין בשר בקר ועופות. שאם נשחטו לפני פסח, אין לגביהם שום בעיה, ואפילו אם אכלו מאכלי חמץ. אלא שיש לחוש שמא מצויים בקיבתם גרגירי שעורים חמוצים שעוד לא הספיקו להתעכל, ולכן צריך לזרוק את מה שבקיבתם. ואם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ז – תרופות בפסח

שאלת התרופות בפסח היא מן השאלות הנפוצות ביותר. לדוגמה, יש חשש שמא מעורב בגלולות – עמילן המופק מחיטה. תפקידו של העמילן להקשות ולגבש את הגלולה, ואם העמילן הופק מתפוחי אדמה או מקטניות אזי ברור שאין כל בעיה, וגם האשכנזים שנוהגים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ח – חומצת לימון

בחומצת לימון משתמשים להטעמת מיצים, ריבות, ממתקים ומוצרי מזון שונים. בעבר היו מפיקים אותה מלימונים ומעוד פירות, וכיום מפיקים אותה באופן מסחרי מקמח חיטה. לדעת המתירים אף שבתחילת התהליך מערבים את הקמח במים ויתכן שהחמיץ, כיוון שבמשך התהליך ישנו שלב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

ט – סבונים וקוסמטיקה

נחלקו הפוסקים בשאלה מה דין מוצרים שנועדו לסיכת הגוף שמעורב בהם חמץ. ואמנם אין קרם או סבון העשוי מחמץ, אלא שלעיתים מערבים בסבונים או בשמפו או בקרמים שונים אלכוהול העשוי מחיטה, או חומרים אחרים שהופקו מחמץ, והשאלה מה דינם. יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות כשרות לפסח | כתיבת תגובה

א – שורשי מנהג אשכנז

חמץ שאסרה התורה הוא הנוצר מחמשת מיני דגן, שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. אבל מינים אחרים, כאורז ודוחן, אף אם יתפחו, אין חימוצם שווה לחימוץ של חמשת מיני דגן, ומותר לאוכלם בפסח. ואמנם דעת אחד התנאים, רבי יוחנן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ב – מנהג הספרדים בקטניות ובאורז

בתקופת הראשונים נהגו בכל קהילות הספרדים לאכול מיני קטניות ואורז בפסח, ורק הקפידו לברור אותם היטב, כדי שלא יתערבו בהם מיני דגן. וכן כתב רבי יוסף קארו בבית יוסף (סימן תנג): שאין מי שחושש "לדברים הללו זולתי אשכנזים", וכן נוהגים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ג – בני זוג מעדות שונות

שאלה נפוצה, מה יעשו בני זוג שאחד מהם בא ממשפחה שנהגה איסור קטניות והשני ממשפחה שאוכלת קטניות. כתב על כיוצא בזה אחד מגדולי הראשונים, רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ד – המינים הכלולים באיסור

המאכלים המוכרים הכלולים במנהג זה הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (גרצ'קע, גריקא, ולא כוסמין שהם מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, לוף, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ה – דיני המנהג

גם הנוהגים שלא לאכול מיני קטניות רשאים להשהותם בבית בפסח, וכן רשאים ליהנות מהם, כגון להדליק נר משמן קטניות (רמ"א תנג, א). מותר למי שנוהג שלא לאכול קטניות לבשל קטניות למי שנוהג לאכול קטניות בפסח, וטוב שיעשה איזה סימן שאינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ו – קטניות שלא נגעו במים, ושמני קטניות

אין דינן של הקטניות חמור יותר מדין חמשת מיני דגן, וכל מה שכשר במיני דגן כשר גם בקטניות. לפיכך, אם לא באו עליהן מים, או שבאו עליהן מים אבל נזהרו שלא ישהו שמונה עשרה דקות עד שאפאום כמצות, מותר לאוכלן. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

ז – בשעת הצורך לחולים וקטנים

גם באשכנז היה ברור שמנהג איסור קטניות אינו חמור כאכילת חמץ, ולכן בשעת הדחק כמו בשנות בצורת ורעב, התירו גדולי ישראל לאכול קטניות. אמנם למעשה, פעמים רבות כשהיתה בצורת, נחלקו הרבנים אם השעה דחוקה מספיק כדי להתיר קטניות. והיו שנטו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - מנהג איסור קטניות | כתיבת תגובה

א – דין הטעם הבלוע בכלים, מתי אוסר?

כאשר מבשלים בכלי מאכל, טעמו נבלע ונדבק בדפנות,  ולכן אם בישלו בסיר בשר טרף, טעם הבשר הטרף נבלע ונדבק בדפנות, ואם אח"כ בישלו באותו סיר בשר כשר, הבשר הכשר נאסר באכילה, מפני שטעם הטרף יצא מדופן הכלי ונבלע בו.[1] אמנם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ב – דין כלי חמץ בפסח

כלים שהשתמשו בהם בכל השנה בתבשילי חמץ חמים, כיוון שהתבשילים היו חמים, טעמם נבלע ונדבק בדפנות הכלים, ואסור להשתמש בכלים אלו בפסח בלא שיוציאו את טעם החמץ הבלוע ודבוק בהם בהגעלה או ליבון. ואם עברו ובישלו בפסח בסירים הללו למרות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ג – כבולעו כך פולטו – הגעלה וליבון חמור

הכלל היסודי בדיני הכשרת הכלים הוא: 'כבולעו כך פולטו'. כשם שטעם האיסור נדבק ונבלע בכלי, כך הוא יפלט. ואף שלאחר יממה הטעם הבלוע ודבוק בכלים נפגם ואין בו איסור, כלל הוא שכל כלי שבלע טעם איסור, חייב הכשרה כדרך שימושו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ד – גדר ההבדל בין בליעה באור לנוזלים, ודין מחבת

למרות שמושחים את התבנית בשמן כדי שהמאפה לא ידבק בה, עדיין נחשבת בליעתה כבליעה באור והכשרתה טעונה ליבון חמור. מפני שרק כאשר יש בתחתית הכלי שמן רוחש ומבעבע נחשבת בליעתו בנוזלים.[3] לפי זה הכשרת מחבת בהגעלה, שכן מניחים בה שמן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ה – ליבון חמור וליבון קל (האם מתחשבים ברמת החום בבליעה)

ליבון חמור הוא הבערת הכלי באש, עד שכל טעם החמץ שדבוק ונבלע בו נשרף. הסימן לכך שהכלי הגיע לדרגת ליבון,  שאם יגעו בו בברזל – יצאו ממנו ניצוצות של אש, או שקליפתו החיצונית מתקלפת, או שצבעו הופך לאדום לוהט. כיום, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ו – היתרא בלע – הכשרה לפסח

מה שלמדנו שכלי שבלע באוּר צריך הכשרה באוּר הוא כאשר הבליעה היתה של דבר איסור. כגון שיפוד שצלו בו בשר טרף, שהואיל ובלע טעם איסור באוּר, הכשרתו בליבון. אבל אם בעת הבליעה הבשר היה כשר, ורק אחר כך הפך להיות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ז – כלים שעלולים להינזק בליבון ודין תבניות

כפי שלמדנו מגמת הליבון לשרוף את כל הטעם הבלוע ודבוק בדפנות הכלי, לשם כך צריך לחמם את הכלי לדרגת חום גבוהה מאוד, עד שבמתכות הישנות הכלי מתאדם או שיוצאים ממנו ניצוצות של אש. ובמתכות החדשות צריך לחמם אותו לחום של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | תגובה אחת

ח – כללי ההגעלה

כפי שלמדנו, סיר שבישלו בו מאכל, טעם המאכל נדבק ונבלע בדפנותיו, שזה הוא כוחו של הבישול לערב את הטעמים השונים זה בזה, וכמו שבכח הבישול לערב את טעם הבשר בתפוחי אדמה, כך הוא מבליע ומדביק את טעם התבשיל בדפנות הסיר. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

ט – אם הולכים אחר הבליעה החמורה או רוב תשמישו

לדעת בעל השולחן ערוך (או"ח תנא, ו), כלי שהשתמשו בו לפעמים בכלי ראשון ולפעמים בכלי שני, הכשרתו צריכה להיות כפי רוב תשמישו. אם ברוב הפעמים השתמשו בו בכלי שני, אפשר להכשירו בכלי שני. וכן אם לפעמים השתמשו בו באוּר ורוב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י – ניקוי הכלים והכנתם להגעלה

צריך לנקות היטב את הכלי לפני הכשרתו בהגעלה, מפני שהמים הרותחים מוציאים את הטעמים הבלועים ודבוקים בכלי, אבל אינם מנקים את הכלי משיירי המאכלים שדבוקים בו. ואם הגעיל בלא שהוציא מהכלי את כל שיירי המזון, לא הועילה הגעלתו כלום, ועליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"א – טעם ההמתנה עשרים וארבע שעות לפני ההגעלה

נוהגים שלא להגעיל כלים בני יומם, היינו בתוך עשרים וארבע שעות מאז שבלעו את האיסור. מפני שבכל עשרים וארבע השעות שאחר בליעת האיסור – הטעם הבלוע ודבוק בכלי עדיין נשאר משובח, ואם לא יהיה במים פי שישים יותר מעובי דפנות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"ב – הגעלת הכלים בפועל

מי ההגעלה צריכים להיות רותחים ממש, ותנאי זה מעכב לכלים שבלעו ברמה של כלי ראשון על האש, וכפי שלמדנו, לכתחילה נוהגים להגעיל את כל הכלים בכלי ראשון שעל האש. צריך להשהות את כל הכלי בתוך המים למשך כמה שניות.[15] לפעמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"ג – הגעלת סירים

סיר שבישלו בו חמץ, כגון מרק גריסים, כבר למדנו שכדי להכשירו לפסח צריך להטבילו בתוך מים רותחים, שעל ידי המים הרותחים שיקיפוהו מכל צדדיו – יפלט ממנו טעם החמץ. ואמנם על פי הכלל 'כבולעו כך פולטו' לכאורה היה ניתן להכשירו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

י"ד – בליעה בכבוש והכשרתו

כלים שהניחו בהם דברי חמץ קרים, אינם צריכים הגעלה במים רותחים, ודי להכשירם לפסח על ידי שטיפה טובה. למשל, כוסות ששתו בהם בירה, שכידוע היא חמץ גמור, אפשר להכשיר על ידי שטיפה טובה. מפני שכל זמן שהחמץ אינו חם בחום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים | כתיבת תגובה

א – שיש

רוב תשמישו של השיש בצונן, אך לפעמים מניחים עליו מאכלי חמץ חמים וגולש מהם רוטב שבליעתו בדרגה של כלי ראשון שאינו על האש, ולעיתים לשים עליו בצק, ואזי בליעתו יותר חמורה (להלן הלכה יב). צריך לנקותו היטב, תוך שימת לב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ב – כיור

ככלל דין הכיור דומה לדין השיש, אלא שמצד אחד דינו קל יותר, מפני שבדרך כלל יש בו סבון שפוגם את טעמי המאכלים, ומצד שני יש בכיור-חרסינה צד של חומרה, שיש פוסקים שסוברים שדינו כחרס שאינו יוצא מידי דופיו בהגעלה. למעשה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ג – חצובה של כיריים גז, כיריים חשמליות וקרמיות

בכל השנה רגילים להשתמש באותה החצובה לבשר ולחלב, מפני שגם אם גלש מעט רוטב בשרי או חלבי על החצובה, האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך. אבל לקראת פסח, משום חומרת חמץ נוהגים להכשיר את החצובה בליבון קל (רמ"א … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ד – תנור אפייה

כדי להכשיר את גוף התנור, צריך לנקות היטב את התנור, ולהפעילו על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה. את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באוּר וצריכות ליבון חמור, וכיוון שינזקו מאוד בליבון חמור אין להכשירן (לעיל ט, ז). ולכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ה – פלטה של שבת

לפעמים נשפך מהסירים על הפלטה רוטב של תבשיל חמץ, וכיוון שהפלטה היא מקור החום, אזי מדובר על בליעה בדרגה של כלי ראשון שעל האש. ולפעמים קורה שנופלים עליה מאכלי חמץ שאינם נוזליים, כמו גריסים, פשטידות, קוגל, ואזי מדובר בבליעה באור, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה

ו – מיקרו גל

נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה או זיעה. ב) ממתינים עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ג)כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי אדים שעולים מהמאכלים המתחממים בו, הכשרתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - הכשרת המטבח לפסח | כתיבת תגובה