ארכיון הקטגוריה: פרק ט – כללי המלאכות

א – המצווה בתורה

מצוות עשה לשבות ביום השבת מכל מלאכה, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". וכל העושה מלאכה בשבת, בנוסף לכך שביטל מצוות 'עשה' עבר על 'לא תעשה', שנאמר (שמות כ, י): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ב – ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן

כל המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן הן המלאכות האסורות בשבת. שכן בסמוך לפרשה העוסקת בהקמת המשכן נאמר (שמות לא, יג): "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", ללמד שלמרות שמצווה גדולה לעסוק במלאכת המשכן, ממלאכה זו צריך לשבות בשבת. וזהו שאמרו חכמים (שבת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ג – איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים

כפי שלמדנו (הלכה א), התורה אסרה לעשות בשבת מלאכה כדרך שרגילים לעשותה, וכשם שהיו האומנים עושים את המשכן, שנאמר (שמות לה, לג): "לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת". אבל אם עשה את המלאכה כלאחר יד, כלומר בשינוי, לא עבר באיסור תורה, וממילא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ד – יסוד גזרות ותקנות חכמים בשבת

גזרו חכמים גזירות רבות בשבת כדי לעשות סייג לתורה. למשל, גזרו שלא להשתמש בתרופות, שמא יבואו מתוך כך לשחוק סממנים (להלן כח, ד). גזרו שלא לרכוב על בהמה ולא להשתמש באילן, שמא יבואו לקטוף ענף (להלן יט, ז; כ, א). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ה – דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

כאשר אדם מתכוון לעשות דבר מותר, ובשעת עשייתו יתכן שתיעשה גם מלאכה אסורה, והוא אינו מתכוון לעשות את המלאכה האסורה וגם אין ודאות שתיעשה, מותר לו לעשות את הדבר המותר, בלא לחשוש שמא יֵעשה עמו גם הדבר האסור. לפיכך מותר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ו – מלאכה שאינה צריכה לגופה

כפי שלמדנו, כלל מיוחד ישנו בשבת, 'מלאכת מחשבת' אסרה תורה, היינו מלאכה שנעשית מתוך כוונה ומחשבה לעשותה. מתוך כך התעוררה מחלוקת בין התנאים, מה הדין כאשר אדם התכוון לעשות מלאכה מסוימת שלא לצורך גופה. למשל, כיבוי לצורך גופו הוא כיבוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ז – מקלקל

התורה אסרה לעשות מלאכות שנועדו לתיקון, וכפי שמלאכות המשכן נעשו, שנאמר (שמות לה, לג): "לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת". אבל העושה מלאכה דרך קלקול והשחתה, לא עבר באיסור תורה, אלא שמדברי חכמים אסור לעשות מלאכה דרך קלקול. וזהו שאמרו חכמים במשנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ח – קיום

מלאכה שאסרה התורה בשבת היא מלאכה שהתוצאה שלה מתקיימת, אבל אם אינה מתקיימת – אין בה איסור תורה. לפיכך, הכותב בעט או עיפרון על נייר, כיוון שכתיבתו מתקיימת לזמן ארוך, עובר באיסור תורה. אבל אם כתב במי פירות שצבעם דוהה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ט – גרמא

למדו חכמים מן הפסוק (שמות כ, ט): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", שדווקא עשיית מלאכה אסרה התורה, אבל אם המלאכה נעשית מאליה, למרות שהאדם גרם שתיעשה, הרי זה 'גרמא' ואין בזה איסור תורה, ולצורך גדול מותר לעשותה. למשל, אם מתפשטת שריפה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

י – ילדים וגוים ובעלי חיים

בנוסף לאיסור עשיית מלאכה בשבת נצטווינו גם על שביתת הילדים, העבדים ובעלי החיים, שנאמר (דברים ה, יג): "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ". הרי שבנוסף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

יא – 'שבות דשבות' לצורך מצווה וצורך גדול

כפי שלמדנו, אסרו חכמים לבקש מגוי לעשות מלאכה בשבת, ואיסור זה כמו שאר איסורי חכמים נקרא 'שבות'. ונחלקו הפוסקים האם במקום מצווה התירו חכמים לעבור על איסור מדבריהם או שגם כאשר האיסור שקבעו יגרום לביטול מצווה, לא הקילו חכמים לעבור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

יב – 'שבות' לצורך מצווה גדולה ולצורך רבים

כפי שלמדנו, לדעת רוב הפוסקים אין היתר לעבור על 'שבות' לצורך מצווה, ולדעת בעל העיטור מותר, והלכה כרוב הפוסקים. אולם צריך לדעת, שלצורך מצווה של רבים, התירו בשעת הדחק לסמוך על בעל העיטור. כגון במצב שהעירוב נקרע, ואם לא יתוקן, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה