ארכיון הקטגוריה: שבת

ה – נשים בלימוד תורה בשבת

הבדל יסודי יש בין חיוב הגברים והנשים בתלמוד תורה. גברים, גם אחר שלמדו את כל ההלכות ואת כל יסודות האמונה עדיין חייבים לקבוע עיתים לתורה, לחזור על תלמודם ולהעמיק בו. ולהם ניתנה ההדרכה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

ו – קריאת התורה בשבת

תקנה קדומה מימי משה רבנו, שיקראו ישראל בספר התורה המקודש הכתוב בדיו על הקלף ביום שבת ובימים שני וחמישי (ב"ק פב, א). מפני קדושתה ומעלתה של השבת, תקנו חכמים שיעלו לתורה בשבת שבעה עולים, כנגד שבעת ימי השבוע (מגילה כא, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

ז – הפטרה

תקנו חכמים שבנוסף לקריאה בתורה יקראו בנביא בעניין הקשור למה שקראו בתורה או בעניינו של יום, ויברכו לפני הקריאה בנביא ברכה אחת, ואחרי הקריאה ארבע ברכות. וקריאה זו נקראת 'הפטרה' מלשון סיום, שבה מסתיימת הקריאה. קריאה זו נתקנה בעקבות גזירה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

ח – קריאה בתורה במנחה של שבת

בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשחרית, תיקן עזרא הסופר שיקראו בתורה בתפילת המנחה. ומעלים לתורה שלושה אנשים, וקוראים את תחילת פרשת השבוע הבא. וכן קוראים בימי שני וחמישי. קריאה זו היא מעין הכנה והקדמה לקראת הפרשה של השבת הבאה. אמרו חכמים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

ט – שניים מקרא ואחד תרגום

בנוסף לקריאה בתורה שבבית הכנסת, תקנו חכמים לקרוא בכל שבוע את הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. והעושה כן מאריכים לו ימיו ושנותיו (ברכות ח, א). בזמן שתקנו חכמים תקנה זו, המוני ישראל דיברו ארמית, וכיוון שהיו קוראים את התרגום הארמי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

י – מנהגי שניים מקרא ואחד תרגום

יש נוהגים לקרוא ביום שישי שניים מקרא ואחד תרגום, ומשתדלים שלא להפסיק מתחילת הקריאה ועד סיום הפרשה (האר"י, של"ה, כה"ח רפה, ג וטו). ויש נוהגים לקרוא בכל יום אחת משבע העליות, עד שבשבת משלימים את כל הפרשה (גר"א, מ"ב רפה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

יא – תפילות השבת

תפילת עמידה של שבת כוללת בתוכה שבע ברכות. נוסח שלוש הברכות הראשונות ושלוש האחרונות כנוסח תפילת עמידה של חול; ובמקום שלוש עשרה הברכות האמצעיות אומרים ברכה אחת מיוחדת על קדושת השבת, בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ויקדשנו במצוותיו, וחותמים: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

יב – ויכולו

בתפילת עמידה של ליל שבת אומרים 'ויכולו', היינו את שלושת הפסוקים המספרים על שבת בראשית הפותחים במילה 'ויכולו': "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלוֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלוֹהִים אֶת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

יג – מגן אבות – מעין שבע

תקנו חכמים שהחזן יאמר אחרי תפילת ערבית של שבת ברכה 'מעין שבע', והיא כעין חזרת הש"ץ, שיש בה תמצית של כל שבע הברכות שאומרים בתפילת שבת. טעם התקנה, שבעבר בתי הכנסת היו בשדה, והיתה סכנה לאדם יחיד לחזור מהם לביתו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

יד – 'קבלת שבת' ועוד הוספות בתפילות

לפני יותר מארבע מאות שנה החלו המקובלים בצפת לקבל את השבת באמירת מזמורים ופיוטים, וכיוון שרצו ישראל לתת ביטוי לנשמה היתירה שמתווספת עם כניסת השבת, נתקבל מנהגם בכל ישראל, וזוהי תפילת 'קבלת שבת'. באותה תקופה חי רבי שלמה אלקבץ, והוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

טו – מנהג אמירת שבת שלום לרב

"אמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (ר"ה טז, ב). טעם המצווה, לחזק את הקשר אל הרב, שמתוך כך יתחזקו בתורה ומצוות. והימים הקדושים הם הראויים לחזק את הקשר אל נושאי התורה. וכן נהגו ישראל מימים ימימה, וכפי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - תורה ותפילה בשבת | כתיבת תגובה

א – זכור ושמור

כפי שלמדנו (לעיל א, ח), שתי מצוות יסודיות מעמידות את השבת, 'זכור' ו'שמור'. ב'שמור' נצטווינו להימנע מכל מלאכה, ועל ידי כך נוצר חלל פנוי בנפש, שאותו נצטווינו למלא בתוכן החיובי של מצוות 'זכור', שעניינה לזכור את קדושת השבת ולהתקשר אל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ב – כיצד מקיימים מצוות זכור

מן התורה כל המזכיר בשבת את קדושתה שהיא זכר לבריאת העולם ויציאת מצרים, קיים את מצוות 'זכור'. אלא שרצו חכמים, שכל ישראל יקיימו את מצוות 'זכור' בנוסח מושלם ומדויק, לפיכך התקינו 'אנשי כנסת הגדולה' נוסח ברכה על קדושת השבת, וכדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ג – קידוש על היין

תקנו חכמים לומר את הקידוש על היין, מפני שהוא המשקה החשוב ביותר, שהוא גם מזין וגם משמח. וכן מצינו בכמה מצוות שיש בהן שמחה, שתקנו חכמים לומר ברכה על כוס יין, כמו ברכת האירוסין, שבע ברכות הנישואין וברכה שאחר ברית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ד – היינות הכשרים לקידוש

דיני היין נלמדים מדין היין שהיו מנסכים על גבי המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים, וכל יין שפסול לניסוך מפני שיש בו גנאי, גם לקידוש הוא פסול. למשל, יין שהיה מגולה במשך כמה שעות, כגון שהיה בכוס שאינה מכוסה או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ה – שיעור היין בכוס של ברכה

כדי לקיים את מצוות הקידוש צריך שיהיה ביין שיעור שיש בו חשיבות, כדי שיהיה לברכה על מה לחול. שיעור זה הוא לכל הפחות כנפח של ביצה ומחצה (רביעית הלוג), וזה השיעור שצריך להיות בכל 'כוס של ברכה'. ואם היה פחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ו – דיני כוס של ברכה

תקנו חכמים לומר כמה ברכות על כוס יין, כדוגמת ברכות הקידושין, הנישואין, ברכת המזון, קידוש והבדלה. וכיוון שאומרים על הכוס ברכה לכבוד שמים, ראוי שהכוס תהיה נאה ומהודרת, וקבעו חכמים דינים בזה: הכוס צריכה להיות שלימה, ללא פגם או שבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ז – חלוקת היין לכל המסובים

כדי לקיים את מצוות הקידוש, צריך המקדש או אחד מהשומעים לשתות 'מלא לוגמיו' יין (כמבואר לעיל ה), ושאר השומעים יוצאים בזה ידי חובת הקידוש אף שלא שתו בעצמם מן היין. ומצווה מן המובחר שכל אחד מן השומעים ישתה מן היין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ח – מנהגי הקידוש וכיסוי החלה

המנהג הרווח לעמוד בעת הקידוש שבליל שבת, מפני שיש בו עדות על בריאת העולם, והעדים צריכים לעמוד בשעת עדותם. וכן אמר האר"י על פי הסוד, וכך מנהג יוצאי ספרד וחסידים יוצאי אשכנז (שו"ע רעא, י; כה"ח סב). ומנהג יוצאי אשכנז … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

ט – איסור אכילה ושתייה לפני הקידוש

כיוון שנכנסה השבת, מצווה להזדרז לקיים את מצוות 'זכור' בקידוש על היין, ותקנו חכמים שלא לאכול דבר לפני הקידוש, ואפילו לשתות מים לפני הקידוש אסור. אבל לשטוף את הפה במים או לבלוע תרופה מותר (שו"ע רעא, ד; מ"ב יג; שש"כ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

י – קידוש במקום סעודה

תקנו חכמים שהקידוש יהיה במקום הסעודה, שנאמר (ישעיה נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", במקום שבו מענגים את השבת בפת או מזונות, שם צריך לומר את הקריאה של השבת שהיא הקידוש. על ידי כך מתגלה עניינה המיוחד של השבת, שבה הסעודות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הלכות קידוש | כתיבת תגובה

א – מצוות סעודות שבת

אמרו חכמים (שבת קיח, א): "כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות: מחבלו של משיח, מדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג". עוד אמרו חכמים (שבת קיח, ב): "כל המענג את השבת ניצול משעבוד מלכויות". והעניין הוא שבלא השבת היינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ב – גדרי המצווה

שתי מצוות ישנן בסעודות השבת. האחת מצוות עונג שבת, שנאמר (ישעיה נח, יג): "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", ועיקרה מתקיימת בסעודות, אולם גם במה שטועמים בין הסעודות, וגם בשינה של שבת מקיימים את מצוות עונג שבת. המצווה השנייה היא מצוות שלוש הסעודות, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ג – לחם משנה ובציעת הפת

מצווה לבצוע בשבת על שני ככרות, זכר למן הכפול שהיה יורד לאבותינו במדבר ביום שישי לקראת שבת, שעליו נאמר: 'לחם משנה' (שבת קיז, ב). ואכן כל עניינה של השבת כפול, מצוותיה: 'זכור' ו'שמור'. קרבנה כפול – שני כבשים תמימים. עונשה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ד – מעלת סעודת היום

הסעודה שמקיימים ביום השבת חשובה יותר מסעודת הלילה, ולכן את המאכלים הטובים ביותר יש לשמור לסעודה השנייה. ואמנם לעניין הקידוש, קידוש הלילה חשוב יותר, כי יש להקדים ולברך על קדושת היום סמוך לכניסת השבת. אולם לעניין כבוד השבת, כבוד היום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ה – סעודה שלישית

מי שאין לו לחם לסעודה שלישית, או שקשה לו לאכול לחם, יכול בדיעבד לקיים את מצוות סעודה שלישית במיני מזונות. ואף שאי אפשר לקיים את מצוות סעודה ראשונה ושנייה במיני מזונות (שו"ע רעד, ד), מכל מקום לגבי סעודה שלישית, יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ו – ברכת המזון

תקנו חכמים לומר בברכת המזון בקשה מיוחדת לכבוד השבת – 'רצה והחליצנו', בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ובקיום מצוות השבת שלנו, ויזכנו לקיים את השבת בלא צער ויגון. וכיוון שהיא בקשה, תקנו לאומרה בברכה השלישית שאף היא בקשה. וכדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ז – משמעותה של סעודת 'מלווה מלכה'

אמרו חכמים, שמצווה לסדר שולחן במוצאי שבת לסעודת 'מלווה מלכה', כדי לכבד את השבת בצאתה (שבת קיט, ב). כמו אדם שנפרד מאורח יקר ואהוב, שקשה עליו פרידתו, והוא הולך עמו כברת דרך ארוכה כדי לשהות עוד במחיצתו, כך צריך לנהוג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

ח – הלכות סעודת 'מלווה מלכה'

כיוון שסעודת 'מלווה מלכה' באה להמשיך את השראת השבת לימות החול, ראוי להשוות אותה לסעודות השבת, ולפרוס מפה על השולחן, ולסדרו בכלים נאים לקראת הסעודה. וראוי שלא להסיר את בגדי השבת עד אחר סעודת 'מלווה מלכה'. וכשם שסעודות השבת שייכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה | כתיבת תגובה

א – יסוד ההבדלה

מצווה להיפרד מהשבת בהבדלה, שבה אנו מציינים בדיבור את ההבדל שבין קדושת השבת לימי החול. ודין ההבדלה כדין הקידוש, שכשם שצריך להזכיר את קדושת השבת בליל שבת בתפילה ועל הכוס, כך בצאת השבת אומרים את נוסח ההבדלה בתפילה ועל הכוס. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ב – סדר ההבדלה על הכוס

סדר ההבדלה שעל הכוס כך הוא, נוהגים לומר תחילה פסוקים של ברכה לסימן טוב לקראת השבוע הקרוב, ואח"כ מברכים ארבע ברכות, הראשונה: "בורא פרי הגפן" על היין, השנייה: ברכה על הבשמים, השלישית: "בורא מאורי האש" על הנר, והרביעית: ברכת "המבדיל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ג – מנהגי ההבדלה

כיוון שתקנו חכמים לומר את ההבדלה על כוס יין, יש לאחוז בכוס בעת ההבדלה. ואוחזים אותה ביד ימין, שהיא היד החשובה. וכן הדין לגבי כל הברכות, שבכל עת שמברכים על דבר מה, יש לאוחזו ביד ימין. לפי זה, בעת שמגיעים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ד – משקה מדינה

מצווה מן המובחר להבדיל על היין, שהוא המשקה החשוב ביותר, שהוא מזין ומשמח, וכששמחים בו שמחה של מצווה יש בו סגולה שהוא מגלה את הפנימיות הטובה שבישראל. ואמרו חכמים (שבועות יח, ב), שהמבדיל על היין במוצאי שבתות – יזכה להתברך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ה – בשמים

תקנו חכמים לברך על בשמים ולהריחם במוצאי שבת, מפני שאחר שהשבת יוצאת – הנשמה היתירה מסתלקת, והנפש דואבת, וכדי להשיב את רוחה, מריחים בשמים, שאמרו חכמים שהנשמה נהנית מהם. ואף אדם שאינו חש כאב בנפשו על צאת השבת, על ידי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ו – נר

תקנו חכמים לברך על הנר במוצאי שבת, זכר לכך שבמוצאי שבת נתן הקב"ה דעה באדם הראשון, והקיש שתי אבנים זו בזו ויצאה האש. לכתחילה מברכים על אבוקה, היינו נר קלוע שיש בו לפחות שתי פתילות, שכיוון שיש שני מקורות לאש, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ז – עד מתי אפשר להבדיל

מי שלא הבדיל במוצאי שבת על הכוס, בין אם היה זה מחמת אונס, כגון חייל ששהה בפעילות מבצעית, ובין אם לא הבדיל מחמת שכחה או זדון, לדעת רוב הראשונים (רמב"ם, תוס' ורא"ש), יכול להבדיל עד סוף יום שלישי, שכל שלושת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

ח – איסור אכילה ועשיית מלאכה לפני הבדלה

כשם שמצווה להוסיף מהחול על הקודש בכניסת השבת, כך מצווה להוסיף מהחול על הקודש בצאת השבת. לפיכך, צריך להיזהר שלא לעשות מלאכה עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים. ולאחר מכן, מותר מן התורה לעשות מלאכה גם בלא הבדלה. וחכמים תקנו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת | כתיבת תגובה

א – המצווה בתורה

מצוות עשה לשבות ביום השבת מכל מלאכה, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". וכל העושה מלאכה בשבת, בנוסף לכך שביטל מצוות 'עשה' עבר על 'לא תעשה', שנאמר (שמות כ, י): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלוֹהֶיךָ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ב – ל"ט מלאכות שהיו במשכן ותולדותיהן

כל המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן הן המלאכות האסורות בשבת. שכן בסמוך לפרשה העוסקת בהקמת המשכן נאמר (שמות לא, יג): "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", ללמד שלמרות שמצווה גדולה לעסוק במלאכת המשכן, ממלאכה זו צריך לשבות בשבת. וזהו שאמרו חכמים (שבת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ג – איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים

כפי שלמדנו (הלכה א), התורה אסרה לעשות בשבת מלאכה כדרך שרגילים לעשותה, וכשם שהיו האומנים עושים את המשכן, שנאמר (שמות לה, לג): "לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת". אבל אם עשה את המלאכה כלאחר יד, כלומר בשינוי, לא עבר באיסור תורה, וממילא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ד – יסוד גזרות ותקנות חכמים בשבת

גזרו חכמים גזירות רבות בשבת כדי לעשות סייג לתורה. למשל, גזרו שלא להשתמש בתרופות, שמא יבואו מתוך כך לשחוק סממנים (להלן כח, ד). גזרו שלא לרכוב על בהמה ולא להשתמש באילן, שמא יבואו לקטוף ענף (להלן יט, ז; כ, א). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ה – דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

כאשר אדם מתכוון לעשות דבר מותר, ובשעת עשייתו יתכן שתיעשה גם מלאכה אסורה, והוא אינו מתכוון לעשות את המלאכה האסורה וגם אין ודאות שתיעשה, מותר לו לעשות את הדבר המותר, בלא לחשוש שמא יֵעשה עמו גם הדבר האסור. לפיכך מותר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ו – מלאכה שאינה צריכה לגופה

כפי שלמדנו, כלל מיוחד ישנו בשבת, 'מלאכת מחשבת' אסרה תורה, היינו מלאכה שנעשית מתוך כוונה ומחשבה לעשותה. מתוך כך התעוררה מחלוקת בין התנאים, מה הדין כאשר אדם התכוון לעשות מלאכה מסוימת שלא לצורך גופה. למשל, כיבוי לצורך גופו הוא כיבוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ז – מקלקל

התורה אסרה לעשות מלאכות שנועדו לתיקון, וכפי שמלאכות המשכן נעשו, שנאמר (שמות לה, לג): "לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת". אבל העושה מלאכה דרך קלקול והשחתה, לא עבר באיסור תורה, אלא שמדברי חכמים אסור לעשות מלאכה דרך קלקול. וזהו שאמרו חכמים במשנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה

ח – קיום

מלאכה שאסרה התורה בשבת היא מלאכה שהתוצאה שלה מתקיימת, אבל אם אינה מתקיימת – אין בה איסור תורה. לפיכך, הכותב בעט או עיפרון על נייר, כיוון שכתיבתו מתקיימת לזמן ארוך, עובר באיסור תורה. אבל אם כתב במי פירות שצבעם דוהה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - כללי המלאכות | כתיבת תגובה