ארכיון הקטגוריה: פרק יט – חזרת הש"ץ

א – תקנת חזרת הש"ץ

תקנו אנשי כנסת הגדולה, שאחר שיתפללו היחידים תפילת שמונה עשרה, יחזור החזן על התפילה בקול רם, כדי להוציא ידי חובת התפילה את אלו שאינם יודעים להתפלל בכוחות עצמם (ר"ה לד, ב). אבל לערבית לא תקנו חזרת הש"ץ, מפני שמעיקרה היא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ב – מי יכול לצאת ידי חובתו בשמיעת חזרת הש"ץ

שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שיוכל היחיד לצאת ידי חובתו בשמיעת חזרת הש"ץ: א) שלא יהיה בקיא בתפילה. אבל מי שיודע להתפלל, חייב להתפלל ולבקש רחמים בעצמו, ואינו יכול לצאת ידי חובתו בשמיעת החזן. ומי שיודע להתפלל בעזרת סידור, והגיע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ג – הנהגת השומעים

ידקדק השומע לענות אמן על כל ברכה וברכה מברכות הש"ץ, ואמרו חכמים (ברכות נג, ב): "גדול העונה אמן יותר מן המברך". וצריך לענות אמן במלוא כובד הראש. ויכוון באמירת אמן, שאמת היא מה שאמר המברך. למשל, אם שמע ברכת "שהכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ד – האם חובה שיהיו תשעה עונים לחזרת הש"ץ

כשהחזן אומר את חזרת הש"ץ, צריך כל אחד ואחד מהקהל לשתוק ולכוון לשמוע את ברכות החזן ולענות אחריהן אמן. וכבר למדנו (הלכות המניין ב, ז), שיש אומרים שאסור לחזן להתחיל בחזרת הש"ץ עד שיהיו שם תשעה שיענו אמן על ברכותיו, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ה – מתי אין אומרים חזרת הש"ץ

כשאין זמן להתפלל תחילה בלחש ואח"כ חזרת הש"ץ, כגון שמספר אנשים מוכרחים לצאת לעבודה ובלעדיהם אין מניין. כדי שתפילתם תהיה במניין, יתפללו כולם ביחד בלחש, וכדי שלא להפסיד קדושה, יתחיל החזן לומר בקול את שלוש הברכות הראשונות, ויענו אחריו קדושה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ו – קדושה

בברכה השלישית אומרים קדושה. ועיקר הקדושה בעניית הפסוקים: "קדוש קדוש קדוש ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו", ו"ברוך כבוד ה' ממקומו". בתחילה נהגו שהחזן היה אומר לבדו את קטעי הקישור, והקהל היה עונה את הפסוקים "קדוש" "ברוך" ו"ימלוך" (שו"ע קכה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ז – מתי יאמר החזן את פסוקי הקדושה

החזן צריך לומר את פסוקי "קדוש" "ברוך" ו"ימלוך" יחד עם הקהל, כדי לאומרם יחד עם עשרה מישראל. ויאמרם בקול רם, שאם יהיה שם מי שעומד באמצע התפילה, יוכל לשומעו ויצא בזה ידי קדושה, ששומע כעונה (שו"ע קד, ז). ואחר שיאמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ח – מודים דרבנן ועוד דינים

כשיגיע החזן למודים, שוחים כל הקהל עימו, ואומרים 'מודים-דרבנן', שנוסחו שונה מנוסח מודים של תפילת עמידה, כמבואר בתלמוד (סוטה מ, א). וכל הקהל כורע ב'מודים-דרבנן'. וכריעה זו כדין הכריעה ב'מודים' שבתפילת הלחש (מ"ב קכז, ב, כה"ח א; ע' לעיל יז, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה

ט – האם אפשר להשלים חזרת הש"ץ

עשרה שהתפללו כל אחד לבדו, ונתאספו אח"כ למקום אחד, הואיל וכל אחד ואחד מהם התפלל ביחידות, אין להם מעמד של מניין, ואינם יכולים לומר את חזרת הש"ץ (רדב"ז, מ"ב סט, א; כה"ח א. ו'ברכו' משלימים למאחרים בסוף התפילה, כמבואר בהמשך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יט - חזרת הש"ץ | כתיבת תגובה