ארכיון הקטגוריה: פרק כא – נפילת אפיים ותחנונים

א – יחודה של תפילת נפילת אפיים

אחר סיום תפילת עמידה נוהגים ליפול אפיים ולהתחנן לפניו יתברך. ובזה אנו מקיימים את התפילה בכל צורותיה – ברכות קריאת שמע בישיבה, שמונה עשרה בעמידה, ותחנונים שאחריה בנפילת אפיים. וכך למדנו ממשה רבנו שהתפלל על ישראל אחר חטא העגל בשלוש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ב – מנהג אמירתה

אע"פ שגדולה מאוד מעלתה של תפילת נפילת אפיים, לא תקנוה חכמים כתפילת חובה, ולא תקנו לה נוסח קבוע, וכל הרוצה היה מוסיף ומתחנן בנפילת אפיים אחר התפילה. אולי דווקא מפני מעלתה העליונה, שהיא מבטאת התבטלות גמורה כלפי הבורא יתברך, ראוי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ג – מהי נפילת אפיים

מתחילה היו נוהגים ליפול אפיים בהשתחוויה או בקידה. בהשתחוויה המתפלל מפיל את כל גופו על הארץ, כשידיו ורגליו פשוטות על הארץ. בקידה המתפלל יורד על ברכיו ומרכין ראשו ומצמידו לארץ (ברכות לד, ב; רמב"ם תפילה ה, יג-יד). אלא שמפני כמה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ד – נפילת אפיים כיצד (לנוהגים ליפול)

כאמור, למנהג אשכנז וחלק מהספרדים, נפילת אפיים נעשית על ידי הרכנת הראש והשענתו על זרוע היד. לדעת השולחן ערוך, נופלים תמיד על יד שמאל. ולדעת הרמ"א, בבוקר כשמניחים תפילין על יד שמאל – נופלים על יד ימין, ובמנחה נופלים על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ה – י"ג מידות רחמים

אחר שמחל ה' לישראל על חטא העגל, ואף הסכים כי ישראל יהיו מופלים לטובה מכל העמים, בקשר המיוחד שלהם עם הקב"ה, ביקש משה רבנו: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". ענה לו ה': "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ו – סדר התחנונים ונפילת אפיים

ראוי שלא להפסיק בשיחה בין שמונה עשרה לתחנונים, מפני שכשהם נאמרים בצמידות לשמונה עשרה הם מתקבלים יותר (שו"ע קלא, א, מ"ב א). בנוסח אמירת התחנונים ישנם הבדלים בין העדות, והסיבה לכך, שבזמן שרוב ישראל ישבו בארץ או בבבל, עדיין היה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ז – ימים שאין אומרים בהם תחנון

הואיל ותפילת נפילת אפיים היא תפילה שיש בה צער על חולשותינו וחסרונינו, שעל כן איננו יכולים לעמוד לפניו, אלא משתחווים ונופלים על פנינו, לפיכך אין ראוי לאומרה בימים של שמחה. וכיוון שמעיקרה תפילת תחנון היא רשות, לפיכך גם בימים שנתספקו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה

ח – חתן ובעלי ברית ובעלי שמחה אחרים

אין אומרים תחנון במניין שבעלי שמחה של מצווה מתפללים בו. לפיכך אין אומרים תחנון במניין שמתפלל בו חתן בשבעת ימי המשתה שלו. אבל בשחרית ומנחה שלפני חתונתו אומרים תחנון, ואם מתפללים מנחה סמוך לחתונה באולם השמחות, כבר אין אומרים תחנון[8]. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק כא - נפילת אפיים ותחנונים | כתיבת תגובה