ארכיון הקטגוריה: תפילה

ו – שלא להביא לבית הכנסת ילדים העלולים להפריע

אסור למתפלל להושיב לפניו תינוק, מפני שיש לחוש שמא יטריד את כוונתו (מ"ב צו, ד). וקל וחומר שאין להביא לבית הכנסת בזמן התפילה תינוקות וילדים קטנים שאינם יודעים להתפלל, מפני שהם עלולים להפריע למתפללים. ואף שישנו מנהג חסידות להביא תינוקות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - הכנות לתפילה | כתיבת תגובה

ז – מניעת דברים הטורדים בתפילה

לא יאחז בידיו בתפילת עמידה דבר שירא שמא יפול, כגון תפילין או ספר או קערה מלאה או סכין או מעות או דבר מאכל, מפני שיהיה טרוד שלא יפול וכוונתו תתבטל (שו"ע צו, א). ואף בשאר חלקי התפילה, כגון קריאת שמע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - הכנות לתפילה | כתיבת תגובה

ח – דין הנצרך לנקביו לעניין תפילה

אמרו חכמים: הנצרך לנקביו, בין לגדולים ובין לקטנים – אל יתפלל (ברכות כג, א). והטעם לכך, מפני שהצורך להתפנות עלול להטריד את כוונתו, ועוד שאין ראוי לבוא בתפילה לפני הקב"ה כשגופו משוקץ בצואה שבתוכו. ואף כשהוא מסופק בדבר, אמרו חכמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - הכנות לתפילה | כתיבת תגובה

ט – דין הנצרך לנקביו לשאר עניינים שבקדושה

כשם שהנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק שבעים ושתים דקות אסור לו להתפלל, כך גם אסור לו לברך ברכות, לקרוא קריאת שמע וללמוד תורה, שאין ראוי לעסוק בדברים שבקדושה כשגופו משוקץ. אלא שיש הבדל משמעותי בין התפילה לשאר דברים שבקדושה. והטעם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - הכנות לתפילה | תגובה אחת

י – מי שבאמצע תפילתו הוצרך להתפנות

מי שהתחיל להתפלל בלא שנצרך לנקביו, ובאמצע תפילתו החל להתעורר אצלו צורך גדול להתפנות לנקביו, הדין תלוי עד כמה הוא צריך להתפנות ובאיזה שלב בתפילה הוא נמצא. שלוש מדרגות של צורך ישנן בדין זה: א) אם הוא יכול להתאפק במשך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - הכנות לתפילה | כתיבת תגובה

יא – שיכור ושתוי

המתפלל צריך שיהיה בצלילות הדעת. ושלא כמו רבים מעובדי עבודה זרה, שמקיימים את הפולחן שלהם בעזרת סמים ואלכוהול, וכך נכנסים לאקסטזה; הפנייה שלנו אל ה' נעשית מתוך רצינות ועמקות מחשבתית. וזהו שציוותה התורה לכהנים, שלא יכנסו שתויי יין לעבודת בית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה - הכנות לתפילה | כתיבת תגובה

א – שינויי הנוסחים

בעקבות הגלויות ופיזור הקהילות נוצרו הבדלים בין נוסחאות התפילה של העדות השונות. אמנם בעיקרי התפילה, היינו במה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, כברכות קריאת שמע ותפילת עמידה, השינויים קלים מאוד. ואף בעיקר סדר הקורבנות ופסוקי דזמרה, שנקבעו בתקופת התלמוד והגאונים, השינויים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ב – אין להחשיב נוסח אחד כעדיף מחבירו

כתב החיד"א בשם האר"י, שתפילת נוסח הספרדים עולה בכל שנים עשר השערים. ולדעתו מותר לבני אשכנז לעבור לנוסח ספרדי (ע' יבי"א ו, י; יחו"ד ג, ו). אלא שלעומתו החסידים טוענים שנוסחם (ספרד) משובח יותר, שכן גדולי החסידות בחנו ובדקו נוסחים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ג – באיזה מקרים מותר לשנות את הנוסח

כפי שלמדנו צריך אדם לשמור על מנהג אבותיו, וסמכו זאת על הפסוק "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח). אלא שמנהג זה אינו חשוב יותר מדינים אחרים, ולכן פעמים רבות שהוא נדחה. למשל, אדם היודע בוודאות כי אם יתפלל בבית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ד – דין מהגרים וקהילות שנדדו ממקומם

בעבר, כאשר המרחק בין הקהילות היה גדול, אשכנזים התגוררו באשכנז, ספרדים בספרד ותימנים בתימן, כל מי שעבר להתגורר במקום אחר, היה נגרר אחר מנהג מקומו החדש, והיה עליו לנהוג כמותם בענייני הלכה ותפילה. וכן מצינו משפחת 'אשכנזי' שנוהגת במנהגי ספרדים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ה – המתפלל במניין בעל נוסח אחר

הרגיל בנוסח אחד ובא להתפלל במניין שבנוסח אחר, יש אומרים שעליו להתפלל כפי נוסח המניין שבו הוא מתפלל, שהיחידים נגררים אחר הרוב. ואם הוא נוהג כמנהגיו בפניהם, יש בזה משום איסור "לא תתגודדו". כי האיסור הוא שלא יהיו בבית דין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ו – שמירת המנהגים מול חיזוק הקהילה

שמירת המנהגים כוללת בנוסף לנוסח התפילה, גם את צורת ההגייה, תימנים בהגייה תימנית, ספרדים בהגייה ספרדית, ואשכנזים בהגייה אשכנזית, כל קהילה לפי הגייתה המיוחדת. וכן לכתחילה ראוי שכל עדה תמשיך להתפלל במנגינותיה המסורתיות (ע' רמ"א או"ח תריט, א). כמובן שאפשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ז – המתרגלים לנוסח עדה אחרת

לעיתים מתעוררת שאלה, כיצד צריך אדם לנהוג, כאשר אביו שייך לעדה אחת והתרגל להתפלל בנוסח של עדה אחרת, האם יתפלל כנוסח שאביו מתפלל בו או כנוסח העדה של אביו. ככלל, ההוראה היא שהמנהג המחייב הוא מנהג העדה ולא מנהגו הפרטי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ח – אשכנזים שמתפללים במבטא ספרדי

שאלה דומה התעוררה בקרב עולי אשכנז מהציבור הדתי-לאומי. לפני כשלושה דורות, עם תחילת קיבוץ הגלויות, הורגש צורך למזג את כל הגלויות, ולהחזיר את העם היהודי לשפתו העברית. כדי לאחד את כולם סביב מבטא אחד, בחרו במבטא הספרדי. ואף שדעת מרן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

ט – בני עדות שונות המתפללים ביחד

במקומות רבים מתפללים בני כל העדות ביחד. כך מקובל בישיבות רבות, כדי שלא ליצור פירוד יום-יומי בין התלמידים. וכך מקובל בישובים קטנים, שאין בהם מספיק אנשים כדי להקים לכל עדה מניין גדול המקיים תפילות ושיעורי תורה. אמנם בעבר, כדי שלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו - הנוסחים ומנהגי העדות | כתיבת תגובה

א – יקום כארי

"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר" (פתיחת השולחן ערוך או"ח א, א). הדרך שבה אדם קם בבוקר משנתו, מצביעה במידה רבה על מצבו הנפשי הכללי, ומשפיעה על תיפקודו במשך היום כולו. אדם שיש לו יעוד בחיים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - השכמת הבוקר | כתיבת תגובה

ב – התלבשות בצניעות

בעת שאדם מתלבש, אפילו כשהוא לבדו בביתו, ראוי שינהג בצניעות. ואל יאמר: הנני בחדרי חדרים ומי רואני, כי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו. לפיכך הישן בלא בגדים ראוי שיזהר שלא לקום ממיטתו ערום ואחר כך יתלבש, אלא ילבש את חלוקו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - השכמת הבוקר | כתיבת תגובה

ג – מנהג חסידות בלבישת הבגדים ונעילת הנעליים

מנהג חסידות להקדים בכל דבר את הימין לשמאל, מפני שהתורה החשיבה יותר את הימין (בהזאה על בוהן יד ורגל). ועל פי הקבלה הימין רומז לחסד והשמאל לדין, ויש להגביר את החסד על הדין. לכן מדקדקים החסידים לאכול ביד ימין. וכן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ז - השכמת הבוקר | כתיבת תגובה

א – נטילת ידיים של שחרית

תקנו חכמים ליטול ידיים בכל בוקר, ולברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים". על ידי הידיים האדם מסוגל לפעול בעולם, על ידן הוא לוקח ומקבל, נושא ונותן, משתמש בחפציו השונים ומטפל בגופו. אולם יחד עם ערכן הרב והשימושי, ואולי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ב – נטילת ידיים למי שלא ישן בלילה

לפי מה שלמדנו בהלכה הקודמת יוצא (לפי המ"ב), שלדעת הרשב"א, גם אדם שלא ישן בלילה, צריך ליטול ידיים בברכה, כדי לקדש עצמו להודות לה' על היום החדש. ואילו לדעת הרא"ש, כיוון שלא ישן, ממילא אין חשש שנגע בלי משים במקומות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ג – רוח-רעה

בנוסף לטעמים שלמדנו, אמרו חכמים בתלמוד (שבת קח, ב), שיש להיזהר לפני נטילת ידיים שחרית שלא יגעו ידיו בפה, בחוטם, בעין ובאוזן, מפני שרוח-רעה שורה על הידיים לאחר השינה, והיא עלולה להזיק לאותם האיברים. ורק לאחר שיטול האדם את ידיו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ד – רוח-רעה בזמננו

על פי דברי הזוהר והמקובלים, יש ליטול ידיים סמוך למיטתו, כדי שלא להשהות על עצמו את רוח הטומאה. וכן הזהירו שלא ללכת יותר מארבע אמות לפני נטילת הידיים של שחרית. ולכן צריך להכין מים לפני השינה, ולהניחם ליד המיטה, כדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ה – זמן ברכת 'על נטילת ידיים'

הזמן הנכון לברך את ברכת "על נטילת ידיים" הוא מיד לאחר הנטילה ולפני הניגוב. ואמנם הכלל הוא, שבכל ברכות המצוות יש להקדים את הברכה לעשיית המצווה, ולכן מברכים על הנחת התפילין לפני קשירתם, וכן מברכים על המזוזה לפני קביעתה. אולם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ו – נטילת ידיים לאחר שינה ביום

נתעורר ספק בשאלה, מהי הסיבה המדוייקת לשרייתה של הרוח-הרעה על הידיים: האם השינה, שבה תודעתו של האדם מסתלקת והאדם נשאר מוטל ללא יכולת פעולה, ולפי זה גם הישן ביום – צריך ליטול ידיו שלוש פעמים להסיר את הרוח-הרעה. או שהלילה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ז – קימה באמצע הלילה לתינוק או לצורך אחר

הורים הקמים משנתם באמצע הלילה, כדי לכסות את בנם או לתת מוצץ בפיו, על פי הדין אינם חייבים ליטול ידיים לפני כן. מפני שבכיסוי התינוק או בנתינת מוצץ לפיו אין צורך לגעת בידיים בפיו או באחד מפתחי גופו. אבל אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ח – מאכלים שנגעו בהם לפני הנטילה

למדנו (בהלכה ג) שמפני הרוח-הרעה השורה על הידיים בשחרית, אין לגעת לפני הנטילה בדברי מאכל ומשקה. ואם יהודי שלא נטל את ידיו נגע בדברי מאכל, אם אלו מאכלים יבשים כדוגמת פירות שאפשר לשוטפם, ידיחם במים שלוש פעמים, וכשם שנטילת ידיים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

ט – קטנים

כתבו כמה מגדולי האחרונים, שיש להקפיד שגם הילדים הקטנים, שעוד לא הגיעו לגיל חינוך, יטלו את ידיהם בבוקר. וזאת משום שהם נוגעים במאכלים, ואם לא יטלו את ידיהם, יפגמו את המאכלים ברוח-הרעה שעליהם (חיד"א, פמ"ג משב"ז ד, ז, מ"ב ד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ח - נטילת ידיים שחרית | כתיבת תגובה

א – ברכות ההודאה

ברכות רבות תקנו חכמים לומר מיד עם הקימה בבוקר, ועניינן להודות לה' על הטוב שהוא גומל לנו בכל יום. וכך מובא בתלמוד (ברכות ס, ב), כשיתעורר משנתו יודה לה', ויאמר: "אלוהי, נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה וכו', ברוך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר | כתיבת תגובה

ב – סדר ברכות השחר

כפי שלמדנו, תקנת חכמים המקורית היתה, לברך ולהודות על כל דבר ודבר בסמוך להנאתו. דהיינו, כשיתעורר משנתו יודה לה' על הנשמה שנתן בו, ויברך: "אלוהי נשמה", וכשיפתח את עיניו יברך: "פוקח עיוורים", וכשיפשוט את איבריו, יברך: "מתיר אסורים", וכך בכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר | כתיבת תגובה

ג – ברכות השחר למי שלא נהנה

נחלקו גדולי הראשונים בשאלה, האם אדם שלא נהנה באופן אישי מאחת מברכות השחר יכול לאומרה? למשל, האם עיוור יכול לברך "פוקח עיוורים"? לדעת הרמב"ם (תפילה ז, ט) רק מי שנהנה מאותו דבר יוכל לברך עליו. לפיכך, אדם שישן בלילה עם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר | כתיבת תגובה

ד – עד מתי זמנן של ברכות השחר

מי ששכח לברך ברכות השחר לפני התפילה, יכול לברכן אחר התפילה, חוץ מברכת "על נטילת ידיים" שאינו יכול לברך אחר התפילה, מפני שהיא נתקנה כהכנה לתפילה. וכן לא יוכל לברך ברכות התורה, שכבר יצא בברכת "אהבת עולם". וכן לא יוכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר | כתיבת תגובה

ה – זמן ברכות השחר למי שקם באמצע הלילה

לכתחילה יש לברך את כל ברכות השחר סמוך עד כמה שאפשר לקימה מהשינה, ואין צורך לאומרם דווקא אחר שיעלה השחר. ולכן הקם לפני עלות השחר כדי ללמוד תורה או כדי לעבוד או לכל מטרה אחרת, יאמר מיד לאחר הקימה מן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר | כתיבת תגובה

ו – מי שהיה ער כל הלילה

ככלל גם מי שלא ישן בלילה יברך את ברכות השחר, שכבר למדנו (בהלכה ג) שברכות אלו נתקנו על ההנאה הכללית, ולכן גם מי שלא נהנה באופן אישי מדבר מסוים – מברך עליו. אמנם לגבי מספר ברכות ישנם חילוקי מנהגים. לעניין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ט - ברכות השחר | כתיבת תגובה

א – ערכה של ברכת התורה

אחר שהארץ נחרבה וישראל גלו מעל אדמתם, התעוררה השאלה הגדולה (ירמיה ט, יא): "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ"? כמובן שהכל ידעו שמפני חטאינו גלינו מארצנו, השאלה היתה מהו החטא השורשי שבעטיו החלה ההתמוטטות הרוחנית שגרמה לחורבן. שאלה זו נשאלה לחכמים, לנביאים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

ב – תוכן ברכת התורה ודין "אהבת עולם"

שלושה חלקים לברכות התורה. בראשון מברכים את ה' שקדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה. בשני מבקשים שתהיה התורה שה' מלמד את עמו ישראל עריבה בפינו ונזכה ללומדה בחשק, ונזכה אנחנו וצאצאינו לדעת את התורה[1]. בחלק השלישי מברכים ומודים לה' שבחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

ג – האם המצווה לברך מהתורה

"אמר רב יהודה אמר רב: מניין לברכת התורה לפניה מן התורה? שנאמר (דברים לב, ג): "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ" (ברכות כא, א). פירוש העניין הוא, שכל התורה היא שמותיו של הקב"ה (זוהר ח"ב פז, א; ת"ז תי' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

ד – לפני איזה לימוד חייבים לברך

לפני לימוד של כל חלק מחלקי התורה צריך לברך (שו"ע או"ח מז, ב). כלומר, אדם שמתכוון ללמוד ביום מסוים מדרש בלבד, או הלכה בלבד, גם הוא צריך לברך בתחילת היום את ברכת התורה. והטעם לכך, שכל התורה כולה, בין תורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

ה – ברכת התורה לכל היום

מברכים את ברכות התורה בבוקר, סמוך לברכות השחר, והברכות מועילות לכל לימוד שילמד במשך אותו היום. ואף שילך אח"כ לאכול ולעבוד, מכל מקום כשיחזור ללמוד אינו צריך לברך שוב את ברכות התורה. ובזה שונה ברכת התורה משאר ברכות המצוות. שבכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

ו – האם שינה נחשבת הפסקה לברכת התורה

נחלקו הפוסקים, האם שינה נחשבת הפסקה שאחריה צריכים לחזור לברך את ברכות התורה. לדעת רוב הראשונים, וביניהם הרא"ש, שינת קבע של האדם על מטתו נחשבת הפסק לגבי ברכת התורה. שכל זמן שהאדם ער, עדיין התורה מלווה אותו ומדריכה אותו, אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

ז – היה ער כל הלילה

היה ער כל הלילה, כגון בליל חג השבועות, לדעת הרא"ש ורוב הראשונים, לא יברך את ברכות התורה לפני שחרית, מפני שכל זמן שלא הפסיק בשינה, עדיין ברכת התורה של היום הקודם מועילה לו. וכן פסקו רבים מגדולי האחרונים (פר"ח, גר"א, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק י - ברכת התורה | כתיבת תגובה

א – זמני הבוקר

הזמן הראשון ביום המשמעותי להלכה הוא 'עמוד-השחר', ובמילים אחרות 'עלות-השחר'. בשעת הדחק אפשר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל מ'עמוד-השחר', אבל במצב רגיל – אסור. נחלקו האחרונים מהו בדיוק 'עמוד-השחר': האור הקלוש הראשון שבמזרח (מ"א, פמ"ג), או מעט אח"כ כשהאור הקלוש מתפשט … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יא - זמן ק"ש ותפילת שחרית | כתיבת תגובה

ב – חשבון זמני הבוקר

לדעת רבים הפרש הזמן שבין 'עמוד-השחר' ל'הנץ-החמה' בארץ ישראל הוא כשיעור מהלך ארבעה מיל, שהוא כ- 72 דקות. והכוונה שבימי ניסן ותשרי, עוברות 72 דקות משעה שהאיר המזרח עד שהחמה זורחת. וצריך לדעת כי שיעור זמן זה משתנה לפי עונות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יא - זמן ק"ש ותפילת שחרית | תגובה אחת

ג – זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע של שחרית נלמד מהכתוב: "ובקומך", כלומר בשעה שבני אדם רגילים לקום משנתם. וכיוון שיש אנשים שמקדימים לקום ב'עמוד-השחר' (כ- 72 דקות לפני הנץ)[1], לא נמצא מן התורה הוא נחשב זמן קימה, ואפשר לקרוא בו קריאת שמע. והטעם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יא - זמן ק"ש ותפילת שחרית | כתיבת תגובה

ד – זמן תפילה

אנשי כנסת הגדולה תקנו להתפלל בכל יום שלוש תפילות, וקבעו זמנם כנגד התמידים. תמיד של שחר היה קרב משעה שעלה 'עמוד-השחר', ולפי זה גם זמן תפילת שחרית היה צריך להיות לכתחילה מ'עמוד-השחר'. אלא שאמרו חכמים שראוי להתפלל אחר 'הנץ-החמה', שנאמר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יא - זמן ק"ש ותפילת שחרית | כתיבת תגובה

ה – תפילת 'ותיקין' ב'הנץ החמה'

הזמן המשובח ביותר לקריאת שמע ולתפילה הוא כ'ותיקין', שהיו קוראים את שמע מעט לפני 'הנץ-החמה', ומתחילים להתפלל ב'הנץ-החמה'. והטעם לכך, שהמתפלל מאוחר נגרר אחרי טבע העולם, ורק אחר שהשמש כבר זרחה, והחיים מתחילים לפעום במלא שאונם, הוא מתעורר ונוכח שה' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק יא - זמן ק"ש ותפילת שחרית | כתיבת תגובה