ארכיון הקטגוריה: י"ז – התפילות שלאחר עמידה

א – נשים פטורות מכל התפילות שאחר עמידה

נשים פטורות מכל מה שנוהגים הגברים לומר אחר תפילת עמידה, דהיינו: תחנון, אשרי, למנצח, 'קדושה-דסדרא', שיר של יום, פיטום הקטורת ועלינו לשבח. וזאת משום שאפילו לגברים אין חיוב גמור לאומרם, אלא שמפני טעמים חשובים נהגו הגברים לאומרם, עד שאמירתם נעשתה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה

ב – נפילת אפיים

בסדר תפילת שחרית של גברים, נוהגים אחר סיום תפילת עמידה ליפול אפיים ולהתחנן לפניו יתברך. וזאת כדי לקיים את התפילה בכל שלוש צורותיה – ברכות קריאת שמע בישיבה, שמונה עשרה בעמידה, ותחנונים בנפילת אפיים. וכך התפלל משה רבנו על ישראל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה

ג – מנהג אמירת תחנונים כיום

מתחילה היו נוהגים ליפול אפיים בהשתחוויה או בקידה. בהשתחוויה המתפלל מפיל את כל גופו על הארץ, כשגם ידיו ורגליו פשוטות על הארץ. בקידה המתפלל יורד על ברכיו ומרכין ראשו ומצמידו לארץ (ברכות לד, ב; רמב"ם תפילה ה, יג-יד). מפני כמה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה

ד – נפילת אפיים כיצד (לנוהגים ליפול)

(לנוהגים ליפול) כאמור, למנהג אשכנז וחלק מספרד, נופלים אפיים בהרכנת הראש והשענתו על הזרוע. ואשה שרוצה ליפול אפיים, תרכין ראשה על יד שמאל, ותטה מעט את פניה לצד ימין, כדי שלא יהיו מופנות ישר כלפי הרצפה. וצריך לכסות את הפנים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה

ה – סדר התחנונים

אשה שרוצה לומר תחנונים, ראוי שלא תפסיק בשיחה בין שמונה עשרה לתחנונים, מפני שכשהם נאמרים בצמידות לשמונה עשרה הם מתקבלים יותר (שו"ע קלא, א, מ"ב א). למנהג ספרד, נוהגים לומר לפני נפילת אפיים וידוי וי"ג מידות רחמים, כדי שמתוך הכפרה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה

ו – אשרי למנצח ובא לציון

לאחר תחנון, ובימי שני וחמישי לאחר קריאת התורה, נוהגים הגברים לומר שלושה פרקי תפילה. הראשון – "אשרי", ואף שכבר אמרוהו בפסוקי דזמרה, מפני חשיבותו חוזרים לאומרו (ע' פ"ה תפילה כג, א-ב, יד, 5, שגברים אומרים שלוש פעמים ביום 'אשרי'). לאחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה

ז – שיר של יום, פיטום הקטורת ועלינו

כיוון שתפילת שחרית ניתקנה כנגד קרבן התמיד, ואחר הקרבת התמיד היו הלוויים אומרים שיר של יום, נהגו לאומרו אחר התפילה (מסכת סופרים יח, א). אולם מתחילה לא תקנו זאת כחובה, והיו שלא נהגו לאומרו. בסוף תקופת הראשונים כבר נהגו הכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ז - התפילות שלאחר עמידה | כתיבת תגובה