ארכיון הקטגוריה: תפילת נשים

ז – מי שהיתה ערה כל הלילה

ככלל, גם מי שלא ישנה כל הלילה צריכה לברך את ברכות השחר, שכבר למדנו (בהלכה ד) שברכות אלו נתקנו על ההנאה הכללית, ולכן גם מי שלא נהנתה באופן אישי מדבר מסוים – מברכת עליו. אמנם לגבי מספר ברכות ישנם חילוקי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - ברכות השחר | כתיבת תגובה

א – שייכות הנשים לתורה

התורה שייכת לכלל ישראל, גברים ונשים כאחד. וכאשר אנחנו אומרים בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים", הכוונה שה' בחר בכל ישראל, גברים ונשים כאחד, ומתוך כך "נתן לנו את תורתו". וכן מקובל במסורת, שאילו בעת מתן תורה היתה חסרה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

ב – מצוות תלמוד תורה לנשים

הבדל יסודי ישנו במצוות תלמוד תורה בין גברים לנשים. המצווה המוטלת על הגברים היא ללמוד תורה, ואילו המצווה המוטלת על הנשים היא לדעת את מצוות התורה, כדי לחיות על פי הדרכתה. כלומר, אשה שזכתה לדעת את כל ההלכות המעשיות, ואת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

ג – תוכן ברכת התורה ושייכותה לנשים

שלושה חלקים לברכות התורה. בראשון, מברכים את ה' שקדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה. בשני, מבקשים שתהיה התורה שה' מלמד את עמו ישראל עריבה בפינו ונזכה ללומדה בחשק, ונזכה אנחנו וצאצאינו לדעת את התורה.[2] בחלק השלישי, מברכים ומודים לה' שבחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

ד – ערכה של ברכת התורה

אחר שהארץ נחרבה וישראל גלו מעל אדמתם, התעוררה השאלה הגדולה (ירמיה ט, יא): "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ"? כמובן שהכל ידעו שמפני חטאינו גלינו מארצנו, השאלה היתה מהו החטא השורשי שבעטיו החלה ההתמוטטות הרוחנית שגרמה לחורבן. שאלה זו נשאלה לחכמים, לנביאים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

ה – האם חיוב הברכה מהתורה ודין ברכת אהבת עולם

"אמר רב יהודה אמר רב: מניין לברכת התורה לפניה מן התורה? שנאמר (דברים לב, ג): "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ" (ברכות כא, א). פירוש העניין הוא, שכל התורה היא שמותיו של הקב"ה (זוהר ח"ב פז, א; ת"ז תי' … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

ו – לפני איזה לימוד צריך לברך

לפני לימוד של כל חלק מחלקי התורה צריך לברך (שו"ע או"ח מז, ב). כלומר, אדם שמתכוון ללמוד ביום מסוים מדרש בלבד, או הלכה בלבד, גם הוא צריך לברך בתחילת היום את ברכת התורה. והטעם לכך, שכל התורה כולה, בין תורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

ז – ברכת התורה לכל היום

ברכת התורה שאשה מברכת בבוקר מועילה לה לכל היום. ואף אם תלך לאכול ולעבוד, כשתרצה אח"כ ללמוד תורה, לא תצטרך לשוב ולברך את ברכות התורה. נחלקו הפוסקים לגבי גברים, האם אחר שינת קבע צריכים לחזור לברך את ברכות התורה (פניני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ברכות התורה | כתיבת תגובה

א – זמן תפילת שחרית

כפי שלמדנו (לעיל ב, ב-ה), לדעת רוב הפוסקים, נשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה, וכן ראוי לנהוג לכתחילה. אם כן צריך לדעת אימתי הוא זמן תפילת שחרית ואימתי הוא זמן תפילת מנחה. גם למנהגן של נשים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ב – השעות הזמניות וחשבון זמני הבוקר

השעות שדיברו בהן חכמים הן שעות זמניות. כלומר, מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה-זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. השאלה, מאימתי מתחילים לחשב את היום. לפי חשבון ה'מגן-אברהם', שעות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ג – סדרי עדיפויות בתפילת שחרית

אשה שטרודה בגידול ילדיה יכולה לצאת ידי חובת תפילה בברכות השחר וברכות התורה, ובדוחק אפשר לומר שגם אשה שאינה טרודה יוצאת בזה ידי חובתה (לעיל ב, ד-ו). אולם אשה הרוצה לקיים את מצוות התפילה לפי עיקר ההלכה, תאמר את ברכות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ד – האיסורים שלפני תפילת שחרית

משעה שעלה עמוד השחר והגיע זמן תפילת שחרית, צריך אדם לעמוד לפני בוראו בתפילה. ולא יקדים כבוד עצמו לכבוד שמים, לפיכך אמרו חכמים שאסור לאדם לעסוק במלאכתו ולצאת לדרכו ולאכול קודם שיתפלל. וגם לא יקדים כבוד חבירו לכבוד שמים, לפיכך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ה – הקדמת שלום לפני תפילת שחרית

העומדת להתפלל שחרית, תקפיד שלא ללכת לפני כן אל הוריה או חברתה לשאול בשלומם. ואם עשתה כן, חטאה בזה שהחשיבה את כבודם יותר מכבוד שמים, שלפני שעמדה בתפילה – הלכה לברכם בשלום (ברכות יד, א). ואם הוריה צריכים עזרה, ואינה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ו – שלא לעבוד או לצאת לדרך קודם התפילה

כפי שלמדנו, אשה שעומדת להתפלל שחרית צריכה לנהוג לכתחילה כדיני איש, ומשעה שעלה עמוד השחר, לא תעסוק במלאכתה או תצא לדרכה קודם שתתפלל. אמרו חכמים (ברכות יד, א): "כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך, הקב"ה עושה לו חפציו". אבל מותר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ז – דברים שמותר לעשות לפני התפילה

מותר לעסוק לפני התפילה בצרכי מצווה, כי אין בזה פגיעה בכבוד שמים, שהרי פעולות אלו אינן נעשות לצרכים אישיים. לפיכך, מותר ומצווה לרחוץ ולהלביש את הילדים ולהכין להם אוכל לפני צאתם לגן ולבית הספר. ואם חסרים בבית מצרכי מזון הנחוצים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ח – אכילה ושתייה קודם התפילה

משעה שעלה עמוד השחר אסור לאדם לאכול או לשתות משקה קודם שיתפלל. וסמכו חכמים (ברכות י, ב) דבריהם על הפסוק (ויקרא יט, כו): "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם", ופירשו: "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". ועוד אמרו: "כל האוכל ושותה ואחר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

ט – אכילה בבית לתלמידות שמתפללות בבית הספר

נערות שרגילות להתפלל שחרית בבית הספר, ואם לא יאכלו לפני כן בבית, תהיינה רעבות והדבר עלול להזיק לבריאותן או שיפגע ביכולתן להתרכז בתפילה ובלימודים, רשאיות לאכול ולשתות בבית לפני התפילה. אם תספיק להן אכילת ארעי בלא לחם, עדיף שיאכלו אכילת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

י – מתי מותר לאשה נשואה לאכול לפני התפילה

אשה שצריכה לטפל בילדיה, ואינה יכולה להתפלל מיד לאחר קימתה, ועד שתסיים את הטיפול בילדים יעבור זמן רב, ואם לא תשתה קפה או תה, לא תתיישב דעתה, מותר לה לשתות קפה או תה לפני שתתפלל. מפני שאין בשתייתה גאווה אלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - תפילת שחרית והדינים שלפניה | כתיבת תגובה

א – נטילת ידיים

המתפללת תפילת עמידה צריכה לטהר את עצמה, לפיכך מצווה שתיטול את ידיה לקראת התפילה. אלא שישנו חילוק בין מצב שאשה יודעת שידיה מטונפות ובין מצב סתמי שאינה יודעת אם ידיה טונפו. אם ידוע לה שידיה טונפו, כגון שהתפנתה או נגעה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

ב – הכנת הגוף לתפילת עמידה

אמרו חכמים: הנצרך לנקביו, בין לגדולים ובין לקטנים – אל יתפלל (ברכות כג, א). שני טעמים לכך: א) מפני שהצורך להתפנות עלול להטריד את הכוונה. ב) אין ראוי לבוא בתפילה לפני הקב"ה כשהגוף משוקץ בצואה שבתוכו. ואף כשהוא מסופק אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

ג – דין הנצרך לנקביו לעניין תפילה

שתי דרגות של צורך ישנן: א) כשהצורך גדול כל כך עד שהנצרך לנקביו משער שלא יוכל להתאפק למשך זמן של מהלך פרסה, שהוא כשבעים ושתים דקות. ב) כשאפשר להתאפק יותר משבעים ושתים דקות. ונפרט את הדינים של כל דרגה. המתחיל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

ד – מי שבאמצע תפילתה הוצרכה להתפנות

מי שהתחילה להתפלל עמידה בלא שנצרכה לנקביה, ובאמצע תפילתה החל להתעורר אצלה צורך גדול להתפנות לנקביה. כיוון שהתחילה להתפלל בהיתר, כל זמן שהיא מסוגלת להתאפק, יכולה להמשיך בתפילתה. ואפילו אם ידעה שהיא נצרכת לנקביה, אלא שחשבה שהיא מסוגלת להתאפק במשך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

ה – דין הנצרכת לנקביה לשאר עניינים שבקדושה

כשם שהנצרכת לנקביה ואינה יכולה להתאפק שבעים ושתים דקות אסור לה להתפלל, כך גם אסור לה לברך ברכות, לקרוא קריאת שמע וללמוד תורה, שאין ראוי לעסוק בדברים שבקדושה כשהגוף משוקץ. אלא שיש הבדל משמעותי בין תפילת עמידה לשאר דברים שבקדושה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

ו – שיכור ושתוי

אדם הבא להתפלל, צריך שיהיה בצלילות הדעת. שלא כמו רבים מעובדי עבודה זרה, שמקיימים את הפולחן שלהם בעזרת סמים ואלכוהול, וכך נכנסים לאקסטזה; הפנייה שלנו אל ה' נעשית מתוך רצינות ועמקות מחשבתית. וזהו שציוותה התורה לכהנים, שלא יכנסו שתויי יין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

ז – דין נידה

אשה נידה חייבת בכל הברכות והתפילות, ורשאית ללמוד תורה, שאין דברי תורה מקבלים טומאה, שנאמר (ירמיהו כג, כט): "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'", מה האש אינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה (ברכות כב, א). ויש נשים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - הכנת הגוף | כתיבת תגובה

א – הכנה נפשית

אמרו חכמים (ברכות לא, א; שו"ע צג, ב): "אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות". התפילה מרוממת את האדם, ולכן צריך לבוא אל התפילה מתוך שמחה, על כך שהוא עומד להתרומם ולהתקרב אליו יתברך. עוד אמרו חכמים (שם): … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - הכנת הנפש והלבוש | כתיבת תגובה

ב – מניעת דברים הטורדים בתפילה

אין לאחוז בתפילת עמידה דבר שרגילים לחשוש עליו שמא יפול, כגון ספר או קערה או סכין, מפני שהדאגה שמא יפול תטרוד את הכוונה. אבל סידור מותר לאחוז, כיוון שהוא לצורך התפילה (שו"ע צו, א-ב). וטוב להיזהר בזה גם בעת אמירת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - הכנת הנפש והלבוש | כתיבת תגובה

ג – הלבוש הראוי לכתחילה לתפילה

צריך אדם להתכונן לקראת התפילה, ולירא מפני הדר גאונו, ולשמוח על שהנה הוא עומד לבוא לפני מלך מלכי המלכים ולהתפלל. והדבר צריך להתבטא גם בלבושו, שיהיה מכובד, כראוי לעומד לפני המלך. ושלא כדין שאר הדברים שבקדושה דין התפילה. שבכל שאר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - הכנת הנפש והלבוש | כתיבת תגובה

ד – הלבוש הכשר לתפילה

אף שלכתחילה יש ללבוש לקראת התפילה בגדים מכובדים, כאשר קשה להחליף את הבגדים, אפשר להתפלל בבגדים רגילים, והעיקר שלא יהיו בזויים. לכן מי שעוסקת בעבודות ביתה ומטפלת בילדיה ואין לה פנאי להתלבש לקראת התפילה, רשאית להתפלל בבגדיה הרגילים או בחלוק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - הכנת הנפש והלבוש | כתיבת תגובה

ה – כיסוי ראש לגברים

כדי לבאר האם נשים חייבות לכסות את ראשן בעת שהן מתפללות או מברכות, יש צורך לבאר תחילה את דין הגברים. מתחילה נהגו מקצת מגדולי החכמים מנהג חסידות, שלא ללכת ארבע אמות בראש מגולה, וכפי שהשתבח רב הונא בנו של רבי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - הכנת הנפש והלבוש | כתיבת תגובה

ז – חגורה

לגברים אסור לומר דברים שבקדושה בשעה שאין חציצה בין ליבם לערוותם. ולכן מי שהולך בבגד ארוך כחלוק או גלימה (ג'לבייה) ובלא תחתונים, ורוצה לומר דבר שבקדושה, צריך לחגור עצמו בחגורה, כדי לחצוץ בין ליבו לערווה. אבל נשים, שערוותן יותר כלפי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - הכנת הנפש והלבוש | כתיבת תגובה

א – מקום התפילה

תקנו חכמים לגברים להתפלל במניין ובבית הכנסת, אבל לנשים לא תקנו להתפלל במניין. ואף כי ברור שיש מעלה לתפילה עם המניין בבית הכנסת, מפני שהשכינה שורה עם המניין, ובית הכנסת הוא מקום מקודש לתפילה. בנוסף לכך, אם תתפלל עם המניין, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ב – קביעת מקום לתפילה

מצווה לייחד מקום קבוע לתפילה, וכך נהג אברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו, שנאמר (בראשית יט, כז): "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'", משמע שהיה לו מקום קבוע שהיה עומד בו לפני ה'. ועיקר חשיבות הקביעות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ג – שלא יהא דבר חוצץ בין המתפלל לקיר

מצווה מן המובחר שלא יהא דבר חוצץ בין המתפללת עמידה לקיר, כדי שלא יהיה דבר שיסיח את דעתה מהתפילה. ואם בסמוך לקיר עומד רהיט קבוע כארון – אינו חוצץ, ואפשר לכתחילה להתפלל בסמוך לו (שו"ע צ, כא; מ"ב סג, סה). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ד – אין להתפלל במקום גבוה

אדם העומד בתפילה לפני הקב"ה, צריך לדעת שהחיים והברכה בידיו, ואין הקב"ה חייב למלא את בקשתו, ועל כן צורת עמידתו לפני ה' צריכה להיות בענווה. וזהו שאמרו חכמים (ברכות י, ב): "לא יעמוד אדם, לא על גבי כסא ולא על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ה – לא יתפלל סמוך לרבו המובהק

לא יתפלל אדם תפילת עמידה סמוך לרבו המובהק, מפני שאם מתפלל לצידו, מראה עצמו כשווה לרבו. וקל וחומר שאם הוא מתפלל לפני רבו, שהוא נראה כמתגאה עליו. וגם אחרי רבו לא יתפלל, מפני שאם הרב יסיים את תפילתו לפני התלמיד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ו – תפילה בשטחים פתוחים

אין להתפלל תפילת עמידה בשטחים פתוחים, והמתפללת במקום פתוח נקראת חצופה (ברכות לד, ב). והטעם, שבמקום פתוח מחשבתה של המתפללת מתפזרת, ואילו בתוך מקום מוצנע אימת המלך עליה וליבה נשבר (שו"ע צ, ה). בנוסף לכך, יש לחוש שבמקום פתוח יעברו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ז – נקיות המקום מצואה וריחות רעים

אסור לומר או להרהר דברים שבקדושה במקום שיש בו צואה או שאר דברים שריחם רע מאוד, שנאמר (דברים כג, יד-טו): "וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ. כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ וגו' וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ". בדין זה ישנם פרטים רבים, ונלמד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ח – מה הדין בדיעבד

המתפללת עמידה בתוך ד' אמות של צואה, לא קיימה את מצוותה ועליה לחזור להתפלל. ואם רק לאחר שסיימה את תפילתה התברר לה שהתפללה בתוך ד' אמות של צואה – אם הוא מקום שיש חשש סביר שתהיה בו צואה, הרי שפשעה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

ט – דין תינוק

צואת תינוקות קטנים אינה מסרחת כל כך, ולכן אין דינה כצואה. ומשעה שהגיעו לגיל שיכולים לאכול כזית דגן בשיעור זמן של אכילת פרס (כשש-שבע דקות), צריך להתרחק מצואתם כדין צואת גדול (שו"ע פא, א). ויש שכתבו שזמן זה מגיע בערך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

י – דינים נוספים

אשה שיושבת או עומדת ופניה מול שירותים, אם הדלת סגורה ואין מגיע אליה ריח רע מהשירותים – מותר לה לומר דברים שבקדושה ולהתפלל. ואם הדלת פתוחה – אסור לה להתפלל כשפניה מול השירותים, אבל אם אחוריה או צידה כלפי השירותים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"א - מקום התפילה | כתיבת תגובה

א – שלוש פסיעות לקראת התפילה

בתפילת עמידה אנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, מה שאין כן בעת אמירת הברכות והתפילות האחרות, שאף שאנו צריכים לאומרן בכובד ראש ובכוונה, מכל מקום אין הן במדרגה של עמידה לפני המלך. לפיכך, קבעו חכמים הלכות מיוחדות הנוגעות לתפילת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ב - תפילת עמידה | כתיבת תגובה

ב – לכיוון ירושלים

בעת אמירת כל הברכות והתפילות השונות, יכול המתפלל להפנות את פניו לכל כיוון שירצה. אבל בשעה שהוא עומד לפני מלכו של עולם בתפילת עמידה, יכוון את פניו לירושלים, למקום שבו בחר ה' להשרות את שכינתו בעולם. היה עומד בחוץ לארץ, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ב - תפילת עמידה | כתיבת תגובה

ג – עמידה ורגליים צמודות

דין מיוחד ישנו בתפילת שמונה עשרה, שצריך לאומרה בעמידה. העמידה מבטאת את ההתייצבות המלאה של האדם, מראשו ועד רגליו, לקראת התפילה. בנוסף לכך, יש בעמידה ביטוי ליראה ולאימה של העומד לפני מלכו של עולם. ולכן צריך שלא להישען בתפילה על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ב - תפילת עמידה | כתיבת תגובה

ד – תנוחת הגוף והידיים

המתפללת צריכה לכוף מעט את ראשה, שיהיו עיניה למטה דרך ענווה, ותחשוב כאילו היא עומדת בבית המקדש, ותכוון ליבה למעלה לשמים (יבמות קה, ב; שו"ע צה, ב). שבחו המקובלים את המתפללת בעיניים עצומות. אמנם גם מי שמסתכלת בסידור נוהגת לכתחילה. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י"ב - תפילת עמידה | כתיבת תגובה