הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – ששת הימים ושבת

ה,א – שתי בחינות במקומה של השבת

שבת סט, ב: "אמר רב הונא: היה מהלך בדרך, ואינו יודע אימתי שבת – מונה ששה ימים ומשמר יום אחד. חייא בר רב אומר: משמר יום אחד ומונה ששה. במאי קמיפלגי? מר סבר: כברייתו של עולם, ומר סבר: כאדם הראשון". ונשארת הגמרא בתיובתא על חייא בר רב, הרי שהלכה כרב הונא שקודם מונה שישה ימים ואח"כ משמר שבת, וכן נפסק בשו"ע או"ח שמד, א. והשביתה מתבטאת באמירת קידוש והבדלה.

ומ"מ למדנו שיש בזה שתי בחינות.

ה,ב – תוספת נשמה לכל אחד לפי מדרגתו

לפי מה שלמדנו שיש קשר בין ימי השבוע לשבת, שיש ביניהם השפעה הדדית, ממילא מובן שתוספת הנשמה בשבת היא לכל אחד כפי מדרגתו.

זוהר ח"ג רמב, ב: "נפש יתירה בשבת לכל ישראל ביחד היא אחת, אבל לכל אדם היא כפי מעשיו… אם הוא חסיד נותנים לו נפש יתירה ממדת חסד כפי המדרגה שלו. אם הוא גבור ירא חטא נותנים לו נפש יתירה ממדת גבורה. ואם הוא איש תם, נותנים לו נפש יתירה ממדת אמת. כי נפש יתירה היא מלכות שהיא כלולה מעשר ספירות, וכפי מידתו של האדם, אם נשיא ישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה שנאמר בה להבין משל ומליצה או בנביאים או בכתובים – כך נותנים לו נפש יתירה שנקראת כתר מלכות".

וכן ביאר רבי צדוק הכהן מלובלין בהרחבה בקונטרס 'קדושת שבת' מאמר א, שהשגת השבת היא כפי העמל בששת ימי המעשה שלפניה. ולעוסקים במלאכה השגת השבת בלימוד התורה, ולעמלי תורה בהשגת סודות התורה.

תפריט