הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ג – במה מדליקים וכמה נרות

ג,א – מנין הנרות

מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, אבל כתב הכל-בו (סימן כד): "ובתנחומא מצאתי כל מילי דשבת כפול – שני כבשים, מזמור שיר ליום השבת, לחם משנה, זכור ושמור, ונראה שהמנהג על זה להדליק שני נרות". והביאו הב"י ושו"ע (רסג, א). ויש אחרונים שכתבו שמצווה להרבות בנרות שבת (גר"א במעשה-רב קמ; קיצור שו"ע עה, ב). ואכן יש נוהגים להדליק שבעה נרות ויש שנהגו להדליק עשרה (מ"א רסג, ב, בשם השל"ה, מ"ב ו). ורבות נוהגות להדליק בנוסף לשני הנרות כנגד ילדי המשפחה (פתח הדביר רסג, סוף אות א; חסד לאלפים, ועיין ילקוט יוסף רסג, הערה ו).

אבל כפי שכתבתי, נראה שכיום שמשתמשים באור החשמל אין הידור כל כך בתוספת הנרות, שאין בריבוי הנרות תוספת אור בבית ולא ניכר מהם ריבוי עונג השבת. וכן מתבאר מציץ אליעזר (יג, כו) אודות אשה שרוצה להדליק יותר משני נרות ובעלה מתנגד לכך, שאין להרבות יותר מב' נרות. והביא מכמה פוסקים שיותר טוב לא להדליק יותר משני נרות, שאם תוסיף, לא ניכרת כוונת 'זכור ושמור' בנרות שבת. ועוד שכתב הרמ"א רסג, א, 'ויכולין להוסיף ולהרבות', ומשמע שאין בזה מצווה אלא רשות. והמשיך לבאר שבנרות עצמם אין הידור או מצווה להדליק יותר משניים, אבל מה שאנשים מוסיפים להדליק נרות בחדרים או נורות חשמל כדי שלא ייכשלו בני הבית – מצווה. ואמנם בשש"כ מג, הערה ט, כתב שאפילו כיום כשדולק אור החשמל בבית יש מצווה בריבוי הנרות שמהם יש תוספת שמחה. ויותר נראה כפי שכתבתי, שאין כל כך הידור בזה. ולכן נכון לומר לבאה לשאול כיצד ראוי שתנהג מלכתחילה – שתדליק שני נרות. ומי שכבר נהגה להדר ביותר נרות, תמשיך בהידורה. ואם היא רוצה להפחית, רשאית, ובלבד שתעשה התרת נדרים (עיין שש"כ מג, ג).

ג,ב – אשה ששכחה להדליק נרות

בדרכי משה (רסג, א) כתב שלמהרי"ל, אשה ששכחה ולא הדליקה נרות שבת, מעתה ואילך צריכה להוסיף על נר של מצווה יותר ממה שהיתה רגילה להדליק לפני כן. ובדרכי משה שם דחאו, שהרי אם תוסיף נרות תגרע מכוונת 'זכור ושמור'. אך סיים שנהגו כמהרי"ל, וכ"כ בהגהותיו לשו"ע (רמ"א רסג, א). וכ"כ רוב האחרונים, והוסיפו שאם שכחה פעמיים תוסיף נר עבור כל פעם ששכחה (מ"א ג בשם הב"ח ועוד).

ואמנם יש שכתבו כסברת הד"מ שעדיף שלא תוסיף עוד נר שלא להפסיד כוונת 'זכור ושמור' (מאמר מרדכי ב). ויש מי שכתב שיכולה להוסיף נר מצווה אחר אפילו לא של שבת, ומשמע שבהדלקת נר פעם אחת תקיים הקנס (דעת תורה). ויש שכתבו, שעדיף לתת את השמן שהיא צריכה להוסיף לאשה ענייה, כדי שתוכל להדליק נרות שבת (שיו"ב א; גדולות אלישע ה; כה"ח יג). מכל מקום המנהג להוסיף עוד נר כפי שכתבו רוב האחרונים.

אולם במקרה ששכחה להדליק נרות שבת אבל דלק אור חשמל במקום הסעודה, יש להקל שלא להצריכה להוסיף עוד נר, הואיל ובפועל לא נתבטל אצלם מצוות עונג שבת (ילקוט יוסף רסג, הערה מב; הלכות שבת בשבת ד, כט; מנו"א ח"א, ד, 38). ואפשר להסתייע ממה שכתב הבאו"ה (רסג, א, 'ששכחה') על הפמ"ג, שלפמ"ג גם אשה שהחסירה ממניין הנרות שרגילה להדליק, צריכה להוסיף עוד נר בקנס כל ימיה. ודחאו הבאו"ה: "דכל זה הוא רק מנהג והבו דלא לוסיף עלה". וכן כאן כשהיה חשמל (למרות שלא הדליקוהו לשם מצוות הדלקת נרות) אין לנו להוסיף על המנהג, ואינה צריכה להוסיף עוד נר. ועוד יש לצרף את הפוסקים שסוברים שאין ראוי לשנות ממנין ב' הנרות, או מניין אחר שהוזכר, וכן את הסוברים שעדיף שתתן את השמן לאשה ענייה. ולפי זה טוב שתתן צדקה עבור התקלה ובזה יתכפר לה.

ואמנם כמה מגדולי אחרוני זמנינו החמירו בזה, שאף שהיה שם אור חשמל היא צריכה להוסיף עוד נר, שכן ביטלה את מצוות ההדלקה. כ"כ בציץ אליעזר כא, יא; שבט הלוי ה, לג. ומעין זה כתב באג"מ יו"ד ח"ג יד, ו, שאשה ששכחה להדליק בבית אמה, תוסיף מכאן ואילך עוד נר. ע"כ. ולמעשה, אין צריך להחמיר בזה.

תפריט