הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ג – שינה בשבת

ג,א – קצת דיונים לעניין שינה בשבת

גם השינה מכלל עונג שבת, וכפי שאמרו: "שינה בשבת תענוג" (של"ה מסכת שבת נר מצוה נג, ילקוט הראובני ואתחנן ע"פ זר זהב בשם האריז"ל).

ערוך השולחן רצ, א: "ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו דעונג הוא לו ושינה בשבת תענוג. ואסור לומר אישן כדי לעשות מלאכה בערב ואפילו כדי ללמוד בערב, דזהו כמכין משבת לחול, אלא יישן כדי לנוח בשבת".

עיין ציץ אליעזר ז, כג, ב, שהשיב על דעת זה השלחן ח"א לסי' ר"צ, ופתח הדביר (מובא בכה"ח רפ, ה), שסוברים שאסור להישאר ער בכל ליל שבת כדי ללמוד תורה משום שהשינה מכלל עונג שבת. וכתב שמי שמתענג מהלימוד הזה, מותר לו לנדד שינה מעיניו.

במשנה הלכות יא, יט, הובאה שאלה האם מטעם שאמרו, ניחא לאינש דליעבד מצווה בממוניה, מותר ליקח כר או כסת של חבירו ולישן עליו בשבת שינת צהריים כי שינה בשבת תענוג. והשיב לאסור, כי מי אומר שהמצווה לישן על כר וכסת, ישן על הספסל וישים תחת מראשותיו בגדו או משהו אחר, ואין מניעת כר וכסת של חבירו מונעו מלישון, ואמרו במשנה ועל הארץ תישן ולא זכר כר וכסת.

ובשו"ע ד, טז: "דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין, כדי שלא יטעום טעם מיתה. הגה: ובגמרא, פרק הישן, משמע דדוקא ביום היה נזהר". ובשערי תשובה יז, דן במשך זמן שיתין נשמי, ובתוך דבריו הביא מתפארת צבי שכתב שאין לחלק בזה בין חול לשבת, וא"כ מהא שכתבו שהאר"י היה ישן ב' וג' שעות בשבת, משמע ששלוש שעות אינו יותר משיתין נשמי, ואפילו מנהג חסידות אין שלא לישון פחות משלוש שעות. ויותר משלוש שעות הוא מדת חסידות שלא לישן ביום. והוסיף בשע"ת, שצריך לומר שמכל מקום בשבת עדיף, דכיוון דשינה בשבת תענוג אף מדת חסידות ליכא אם יהיה ישן יותר משלוש שעות. אבל דחה הראייה מהאר"י, כי אולי היה ניעור כמה פעמים בתוך שינתו ולא היה ישן שיתין נשמי בפעם אחת. ושם הביא עוד דעות ששיתין נשמי הוא חצי שעה. ויש מי שאומר שלוש דקות. ובכל אופן לסברת שערי תשובה, בשבת, גם למנהג החסידות אין הגבלה שלא לישון שיתין נשמי. ולעניין מנהג האר"י עיין לעיל ב, ג, בדברי ר' צדוק, על תלמידי חכמים שכל מחשבותיהם בתורה, שבשבת אינם ללמוד בפיהם, כי הם משיגים אז בליבם מדרגות גבוהות וסודות שאי אפשר לגלות בפה.

תפריט