יד,א – מנהגי המקובלים והאר"י בקבלת שבת
רבי משה קורדוברו הנהיג לומר בתחילה שישה מזמורים כנגד ששת ימי החול, והתחילו במזמור 'לכו נרננה' (תהלים צה-צט, ויש מוסיפים מזמור ק), ואח"כ היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב) כנגד יום השבת. ומנהג האר"י לומר 'מזמור לדוד' (תהלים כט).
מנהג האר"י היה לקבל את השבת בשדה, והיו פונים לצד מערב ששם החמה שוקעת, ואמרו חז"ל (ב"ב כה, א) שבצד מערב עיקר גילוי השכינה. והיו אומרים: "מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" (תהלים כט), ושלוש פעמים "בואי כלה" ו"מזמור שיר ליום השבת". וכיום רק מעטים נוהגים להתחיל 'קבלת שבת' באמירת 'מזמור לדוד', אלא נוהגים להתחיל ב'לכו נרננה' ולומר כמה מזמורים ו'אנא בכוח' ופיוט 'לכה דוד'.
יד,ב – ספרדים ואשכנזים המתפללים יחד כיצד יעמדו
יש מן הספרדים שנוהגים עפ"י האר"י לפנות לצד מערב מ'מזמור לדוד' ועד סוף 'לכה דודי'. ויש מן הספרדים שנוהגים אז לעמוד אבל פונים לצד מערב רק באמירת 'בואי בשלום'. והאשכנזים נוהגים לעמוד ולפנות למערב רק באמירת 'בואי בשלום'. ונראה שכאשר מתפללים יחד ספרדים ואשכנזים, אפשר שהרוצים לשבת ישבו והרוצים לעמוד יעמדו, שכן ממילא יש עומדים ויש יושבים. אבל לפנות לצד מערב כאשר חלק מן הקהל אינו פונה למערב, אינו נכון, כי הוא דבר בולט מאוד ויש בו משום איסור 'לא תתגודדו', שהקהל נעשה בזה אגודות אגודות. וכיוון שלבסוף יפנו כולם בעת אמירת 'בואי בשלום' לצד מערב, כבר יצאו בזה ידי המנהג לפנות למערב. ומי שירצה מאוד לפנות לצד מערב בעת אמירת 'מזמור לדוד' ו'לכה דודי', אם צד מערב הוא בצידו הימני של ביהכ"נ (כגון שירושלים לצד דרום), יוכל לקבוע את מקומו בצדו המזרחי של בית הכנסת, וכך כאשר יפנה למערב, יראה כמי שפונה כלפי מרכז ביהכ"נ, כפי שרגילים רבים, ואין זה נראה כל כך כפורש מן הציבור.
יד,ג – ערך התפילה והתורה בשבת
שיר השירים רבה (ח, טו): "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, רבי נתן בשם ר' אחא אמר: (משל) למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין (בית סוהר), מה עשה המלך, נטל כל קצרקטין (שרים) שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו מן הן אומרים, שמע שהיו אומרים אדונינו המלך הוא שבחנו הוא חיינו אל נחסר לאדונינו המלך לעולם. אמר להם בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם. כך אע"פ שישראל עסוקין במלאכתן כל ששת ימים, וביום השבת משכימים ובאים לבית הכנסת, וקורין קריאת שמע, ועוברין לפני התיבה, וקורין בתורה, ומפטירין בנביא, והקב"ה אומר להם: בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם, ואין חברים אלא מלאכי השרת. ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה, ולא תקנאו זה את זה, ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפני, רבש"ע תורה שנתת להם לישראל אינן עוסקין בה, והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם, ואתם מקיימים אותה בשלום. בר קפרא אמר: למה קרא למלאכי השרת חברים, לפי שאין ביניהם איבה וקנאה ושנאה ותחרות ומינות ופלוגת דברים".
