הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יא – בישול אחר אפיה וכדומה

יא,א – עשיית צנימים

יש סוברים שהמחמירים בבישול אחר אפיה, יחמירו גם בצלייה אחר אפיה, שאפיה שונה מצלייה. וכ"כ פמ"ג מ"ז ז; אור לציון ח"ב ל, ו.

וכעין זה כתב בכף החיים שיח, עח, בשם שו"ת אורח לצדיק סימן ו, שצלייה אחר צלייה מותרת רק כשפעולת הצלייה השנייה כמו הראשונה, אך אם יש בה שינוי משמעותי, אסורה. וכן לגבי אפיה, הצנמת החלה, היא שינוי משמעותי. וכ"כ שש"כ א, עא. וכעין זה כתב במנו"א ח"ב י, 154. ובשו"ת רב פעלים או"ח ב, נב, אסר לעשות צנימים משום מכה בפטיש. (ורבים חלקו על סברה זו, כמובא בבאו"ה שיח, ד, 'והדחתן').[1]

לעומתם, הסוברים שאין בישול אחר אפיה, מקילים גם לעשות צנימים. וכ"כ למעשה הרב עובדיה בהליכות עולם בא, י, ויחו"ד ג, כב; בית אבי א, סב; אשמרה שבת (א, עמ' קכז-קכח).

ולדעת רבים, גם לדברי המחמירים בבישול אחר אפיה, בצלייה אחר אפיה אין איסור, כי הם דבר אחד. וכ"כ מ"א שיח, יז, שאפייה וצלייה חד הם. וכ"כ מחצית השקל; חיי אדם בספרו זכרו תורת משה כד, ז; חוט שני ח"ב עמ' קצא.

למעשה, נראה שהעיקר כדעת המקילים, שיש שני צדדים להקל: א) אולי אין כלל צלייה אחר בישול, ב) אולי גם לדעת המחמירים אין צלייה אחר אפיה. ומ"מ כיוון שיש כמה פוסקים חשובים שהחמירו, טוב להחמיר. אלא שהחומרה היא רק כאשר עושים ממש צנימים, היינו פורסים פרוסה ומצנימים אותה, שאז אכן נעשה שינוי משמעותי, אבל חימום החלה באופן שהקרום שלה מוצנם – מותר. וגם כאשר מעוניינים בכך, אין בזה איסור, כי אין בזה שינוי משמעותי ממצב האפיה. וכך מפורש ברב פעלים שאסר כאשר "כולו מוקשה". וכעין זה כתב בשו"ת נשמת שבת (על סימן שיח, כו).


[1]. עוד סברה להחמיר הובאה בשואל ומשיב תליתאה ח"ב כ, שהסתפק אם מותר לעשות צנימים, כי הוא מקשה דבר רך, וכתב הרמב"ם (ט, ב), שזוהי הגדרת הבישול. אולם רבים סוברים שהרמב"ם דיבר על דבר שנעשה דרך מלאכה ולא דרך אכילה, לפיכך אין בהקשיית מאכל שום צד של בישול (רב פעלים או"ח ב, נב; דעת תורה שיח, ה; שו"ת יגל יעקב או"ח נד; שש"כ א, הערה ריג בשם רשז"א; הלש"ב ח, 25, בשם ריש"א; אשמרה שבת א, עמ' קכז).

תפריט