הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כג – הטמנה על פלטה וסיר לבישול איטי (קראק פאט)

כג,א – תיאור הכלי

כלי זה מורכב משני חלקים: א' כלי חרס עם מכסה שבתוכו מניחים את המאכלים. ב' מכשיר חימום חשמלי עם כלי קיבול שלתוכו מכניסים את הסיר. יש דגמים שבהם כל הסיר נכנס לתוך כלי הקיבול שבמכשיר החשמלי, ויש דגמים שבהם חלק מהדפנות מגולות. ובכל אופן הצד העליון גלוי. גופי החימום החשמליים אינם נוגעים ישירות בסיר, אלא מכוסים בטס מתכת, או שיש שם דבר שמרחיק את הסיר ממגע בהם. פעמים שגופי החימום רק למטה ופעמים שגם בצדדים. למכשיר החשמלי ישנו כפתור לוויסות דרגות החום של המכשיר. המחלוקת לגבי כלי זה תלויה בכמה סוגיות ונפרטן:

כג,ב – דין הטמנה מכל הצדדים והדין כאשר הסיר גלוי למעלה

לגאונים (כמובא ברשב"א מז, ב), ר"ח (מובא ברשב"א לו, ב, ועוד ראשונים), רז"ה (טו, ב, בדפי רי"ף), רשב"א (לו, ב; מז, ב), ר"ן (טו, ב בדפי רי"ף), הטמנה במקצת אסורה. וכך משמע מרש"י, רמב"ן וריטב"א. וכך פסק השו"ע רנג, א. וכ"כ החזו"א לז, יט.[5]

לעומת זאת, דעת ר"ת בספר הישר רלה, וכ"כ התוס' מז, ב, 'במה' (ותוס' מח, ב, 'דזיתים', ולט, א, 'ואין'), ואור זרוע ח"ב, ח, שהטמנה במקצת מותרת. וכך נראה שדעת הרא"ש ד, ב; מרדכי רמז שכ; סמ"ג ל"ת סה; סמ"ק רפד; תרומה רלא. וכן דעת הרמ"א רנג, א.

בדעת המקילים, לרוה"פ גם אם רק החלק העליון גלוי, אין איסור הטמנה, וכ"כ רמ"א רנג, א; מ"א סוף רנט; מ"ב רנג, מח; רנג, סט. אמנם יש פוסקים שמהם משמע שגם הטמנה ברוב נחשבת הטמנה, ולפמ"ג רנט, מ"ז ג, כך דעת הט"ז. וכך כתב ר"ת בספר הישר רלה: "דהטמנה משמע שמכוסה בה רובו או כולו".

ולמעשה נראה שהעיקר לדעה זו שהטמנה ברוב אינה הטמנה (אשמרה שבת ח"ב ע' קיא). ובמיוחד כאשר החלק העליון מגולה, שאין זה נחשב הטמנה, הואיל והחום בורח שם (ועיין בהלש"ב עמ' רסד סוף הערה 127).[6]

כג,ג – האם יש איסור הטמנה בדבר שאינו מטלטל

בנוסף לכך, לתוס' מח, א, 'דזיתים', רא"ש ד, ב, ספר התרומה רלא, מרדכי רמז שכ, ועוד, לא אסרו הטמנה אלא בדברים שיכולים לטלטל כגחלים, כגון גפת וחול ומלח, אבל בדבר מחובר אין איסור. ולכן אין איסור להטמין בתוך תנור. וכ"כ מ"א רנג, יז; ושועה"ר רנז, י. ולדעתם אין איסור הטמנה בסיר לבישול איטי, כי אין אפשרות לטלטל את גופי החימום כגחלים.

ולטור רנז, טעם ההיתר להטמין בתנור, מפני שיש אוויר בין דפנות התנור לקדירה ולא דמי להטמנה, וכ"כ שו"ע רנז, ח. ומהם אין מקור להתיר בסיר, אבל גם אין הכרח שיאסרו.

כג,ד – אם מכסים את הכפתורים אין איסור שהייה

איסור שהייה קיים כאשר התבשיל עוד לא סיים את בישולו, כמבואר בהלכה טו. והדרך להתיר שהייה על ידי גריפה או קטימה, כמבואר בהלכה טז. ובהלכה יז, לעניין תנור, למדנו שלדעת רבים, כיסוי הכפתורים מועיל, שעל ידי כך אין חשש שיבוא להגביר את האש. כ"כ בהר צבי או"ח א, קלו; יבי"א י, כו; מנוחת אהבה ח"א ג, ז. ועוד צד להקל כתב בגידולי ציון ט, יא, שהואיל והאש יציבה, אין חשש חיתוי. והובאה סברה זו למעשה ביבי"א שם, וציץ אליעזר ח"ז טז, ג. וגם לסוברים שכיסוי הכפתורים אינו מועיל באש גז, יש שיודו שיועיל כאשר גופי החימום מכוסים, כמו בתנורים ובסיר כזה.

אמנם יש מחשיבים את גופי החימום הללו כאש עצמה, ולכן רק אם יכסה אותם בנייר כסף, או ירחיק את הסיר מגופי החימום באופן משמעותי, יפתור את הבעיה. ודבריהם מובלעים בדברי האוסרים המובאים כאן.

כג,ה – דברי האוסרים

במנחת שלמה ח"ב, לד, ה, אסר את השימוש בכלי זה כי רובו מוטמן, ואין מעט האוויר שביניהם מועיל, כיוון שכך היא הדרך לבשל גם בימות החול. אלא שאם יחצוץ בטס מתכת בין קדירת האוכל למכשיר החשמלי, יהיה מותר, ובתנאי שהאוכל יהיה מבושל כל צרכו לפני שבת (כי צירף דברי כמה ראשונים שאין איסור הטמנה במוסיף הבל כשהתבשיל מבושל כל צרכו, ואין גם בעיית שהייה).

וכן דעת הרב אלישיב (מובא בארח"ש ב, הערה קמט), והתיר אם יגביה את קדירת האוכל באופן שיהיה הפסק אויר ניכר בינו למכשיר החשמלי.

כג,ו – דברי המתירים

בחזון עובדיה (ח"א עמ' סד) התיר, משום ספק ספיקא: א' כמה ראשונים כתבו שכל שההטמנה נעשית לצורך אכילת התבשיל בשחרית של שבת, אין בה איסור. כ"כ הרי"ד (פסקיו שבת פ"ד), שבולי הלקט (נז), מרדכי (שבת רמז ש'). ב' לדעת הרמ"א הטמנה במקצת מותרת. (והוסיף עוד טעם להתיר שהייה, על פי דברי הפוסקים שהובאו בהערה 13, שכל גזירת שהייה היא שמא יחתה בגחלים שהם דועכים משא"כ בדבר שחומו אינו משתנה).

וכן התיר בשבט הלוי ט, נב, משום שהסיר מגולה מלמעלה, ואמנם הביא שיש מחמירים בזה, "אבל קשה להלכה לדחות דברי רמ"א מפורשים שנמשכו אחריו כמה וכמה גדולי אחרונים ובפרט המ"א למעיין בדבריו, והרמ"א כתב שכן נוהגין".

ובהלכות שבת בשבת (עמ' ערב, הלכה טז) כתב להחמיר אבל הוסיף שיש למיקל על מה לסמוך, וסברתו העיקרית לקולא על פי דברי סה"ת ומרדכי שהבאנו לעיל, שלא מקרי הטמנה אלא בדבר המיטלטל ונדבק בדפנות הכלי. וכ"כ באשמרה שבת ח"ב עמ' קיז. והוסיף שאמנם לשו"ע הטמנה במקצת אסורה, אולם כאן כיוון שהקדירה אינה נוגעת ממש במכשיר המחמם, אלא יש ביניהם אוויר מועט – מותר. ועוד, שאפילו אם הקדירה ממש נוגעת במכשיר, יש אומרים שאין איסור הטמנה בדבר קשיח שאינו יכול לעטוף בגמישות את דפנות הקדירה (והביא לזה ראיה יפה מהב"י ע"ש).[7]

כג,ז – החזרה

יש לדון אם מותר להחזיר לדברי המתירים. שהואיל והוא נועד לבישול, הרי החזרה לתוך המכשיר נראית כבישול. וכ"כ בהלש"ב עמ' ערב, סעיף טז. אמנם נראה שאם ברור שמכשיר זה נועד גם לשימור חום התבשיל לאחר שכבר נתבשל כל צרכו, מותר להחזיר אותו על פי כללי החזרה. וגם אם הוא מיועד רק לבישול, אם יניח שם דבר שיגרום לסיר להתרומם באופן משמעותי ממצבו הרגיל, עד שרובו הגדול יהיה מחוץ למכשיר, יהיה מותר להחזיר אותו על פי כללי ההחזרה.


[5]. ישנו ספק אם דברי האוסרים הטמנה במקצת אמורים רק בדבר שמוסיף הבל, או גם בדבר שאינו מוסיף הבל. באור לציון ח"ב, יז, יב, ביאר שדעת השו"ע שיש איסור הטמנה במקצת רק בדבר שמוסיף הבל, והביא לכך ראיה משבת מ, ב. והטעם, שאיסור הטמנה בדבר שמוסיף הבל הוא גם בערב שבת, שמא יטמין ברמץ ויבוא לחתות בגחלים, ובזה יש לאסור גם במקצת. וכ"כ הלכות שבת בשבת עמ' רסז, הלכה יג. מנגד, באשמרה שבת ח"ב עמ' קט, דחה דברי האור לציון מכח דברי הרשב"א מז, ב, 'קופה שטמן', וכתב שגם החזו"א לז, יט, לא חילק בזה, אלא גם בדבר שאינו מוסיף הבל הטמנה במקצת אסורה.

[6]. באחרונים רבים הדברים נראים כסותרים. הפמ"ג רנט, מ"ז, ג, כתב שדעת הט"ז ורשב"א (למ"ד הטמנה במקצת לא הויא הטמנה) שאם מכוסה רובו ורק מגולה מלמעלה מקרי הטמנה. ומאידך הפמ"ג עצמו רנג, א"א, יז, מצדד להקל בזה וכתב שכן הוא דעת הרמ"א. שועה"ר רנז, קונ"א ג, כתב שאם מגולה מלמעלה לא מקרי הטמנה. ומאידך נקט במהדורה בתרא סימן רנט, שבדבר המוסיף הבל גם אם מלמעלה מגולה מקרי הטמנה, משא"כ בדבר שאינו מוסיף הבל רק אם הכל מכוסה הוי הטמנה. ועיין חיי אדם ב, ה, וכ, כב. במ"ב כתב בכמה מקומות, שכל עוד לא מוטמן גם מלמעלה מותר (מ"ב רנג, סט; רנג, מח; רנח, ב, בדעת הט"ז; שעה"צ שם ט, בדעת הרמ"א). אולם בסימן רנז, מג, הביא את דברי הח"א לגבי כלי קפה שמותר להעמיד אותו בחול רק אם החול מגיע עד חציו. והתאמצו הפוסקים להסביר דבריהם.

בהלכות שבת בשבת (עמ' רסד סוף הערה 127) ביאר, שדברי ר"ת שאוסר הטמנת רוב הקדירה הם כאשר הקדירה מכוסה מלמעלה, ואז גם אם רק רוב הצדדים מכוסים הוי הטמנה. אבל אם הקדירה מגולה מלמעלה עדיין נחשבת הטמנה במקצת שמותרת.

בארחות שבת (ח"א בירור הלכה ב, יג) ביאר, שאם ההטמנה היא בדבר שמוסיף הבל מחמת עצמו – אסור אפילו בהטמנת רובה. אבל כאשר ההטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל, רק הטמנת כולה ומלמעלה הוי הטמנה. ובשבט הלוי ט, נב, ואשמרה שבת ח"ב עמ' קיא, כתבו שהעיקר כרמ"א, שאין איסור אלא אם מוטמן מלמעלה ומלמטה ומכל הצדדים.

[7]. עוד סברה להיתר כתב בשו"ת אבני ישפה ה, נ, עפ"י דברי החזו"א לז, לב, "ואפשר דכלי מרוצף סביבו בבגד לא חשיב הטמנה דלא גזרו אלא להטמין את הכלי בבגד, אבל ליתן בתוך כלי אינו בכלל הטמנה, דהרי כל כלי מגן על מה שבתוכו שלא יצטנן במהרה, ולא אסרו ליתן בתוך הכלי בשבת". אמנם כתב באבני ישפה שמוכח מהמ"ב רנח, בשם הט"ז, שגם בתוך כלי מקרי הטמנה, ולכן ראוי להחמיר ולהגביה את הקדירה בתוך המכשיר החשמלי.

תפריט