יא,א – סינון משקים
המסנן משקים שבלא כן לא ניתן היה לשתותם, עובר באיסור תורה, ובשבת קלח, א, מבואר שלדעת רבה האיסור הוא משום מלאכת בורר, ולרבי זירא משום מלאכת מרקד. ואיסור הסינון הובא בשו"ע שיט, ט, מ"ב לב.
יא,ב – חלב עם גושים
בעבר היה לעיתים בחלב גושים קטנטנים של שומן, ועלתה השאלה האם מותר לסנן את החלב, ונפסק, שאם רוב בני אדם רגילים לשתותו בלא סינון, וגם הוא יכול לשתותו בלא סינון, מותר לסננו במסננת.
יא,ג – דייסה עם גושים
באול"צ ח"ב לא, ט, התיר לסנן דייסה שיש בה גושים, מפני שאפשר להאכילם בכף, הרי שגם הם מאותו מין, אבל אם התינוק קטן ואינו יכול לאוכלם – אסור לסנן לו. ובאוצרות השבת ג, נה, כתב בשם רשז"א, שאם תינוק מבוגר יכול לשתות את הדייסה עם הגושים, אפשר לסננה במסננת גם לצורך קטן שאינו יכול לשתותה בלא סינון.
יא,ד – שימוש במכשיר שמטהר מים על ידי סינון חומרים מסוימים
מותר להשתמש במכשיר שנועד לטיהור מים, שהואיל ורוב בני האדם שותים את המים גם בלא סינון זה, הרי שאין בסינון שלהם מלאכה אסורה.
וכתב בארח"ש ג, לט, שמי שהוא איסטניס, ואינו שותה מים בלא שעברו טיהור, יש שהחמירו שלא ישתמש בברז המחובר למערכת טיהור מים, כך דעת ריש"א והרב וואזנר. וראייתם ממה שכתב באו"ה שיט, י, עפ"י הפמ"ג, שאפשר שלאיסטניס אין היתר לסנן יין שאחרים רגילים לשתות בלא סינון. לעומתם הר"נ קרליץ מיקל, משום שהפסולת אינה ניכרת במים, וגם אחר הסינון אינה ניכרת במסננת. וכן נלענ"ד, מפני שהפמ"ג עצמו מסתפק, וגם למחמירים נראה שהאיסור מדרבנן, והוא ספק דרבנן.
עוד כתב בארח"ש הערה לט, כי במהר"ם שיק או"ח קלד, צידד להתיר למי שאינו מקפיד לסנן עבור המקפיד.
עוד כתב בארח"ש שם, שלכאורה, לנוהגים לתלות בד על הברז בפסח מחשש חמץ שבמים, יהיה אסור לפתוח את המים בשבת. אולם רשז"א הורה שאינם צריכים להסיר את הבד לפני שבת, כי מעיקר הדין מותר לשתות את המים בלא סינון.
