הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יב – ריסוק קרח למים והפיכת קרוש לנוזלי ולהיפך

יב,א – שלא לעשות מקרח מים

לכתחילה לא יטיל מימיו על שלג, מפני שהוא ממיס אותו (שו"ע שכ, יד).

אם יטול ידיו במים המעורבים בשלג או קרח, לא ישפשפם, כדי שלא יהפוך בידיו את הקרח למים (שו"ע שכ, יא).

יב,ב – לשפוך מים על תבנית קרח כדי להוציא הקוביות

כתב באז נדברו ו, ד, להתיר, שזה דומה לשבירת קרח כדי להכניסו לכלי, שאף שזה מפשיר מעט מים, אין כוונתו להשתמש במים אלא רק להוציא את הקוביות מהתבנית. וכ"כ בילקוט יוסף שכ, ל.

מותר לעשות סודה בבית על ידי הוספת גזים בעזרת בקבוקי סיפולוקס (שש"כ יא, לו).

יב,ג – ריסוק קרח בתוך מים

יש מתירים לרסק את הקרח בתוך כוס מים, הואיל ואין ניכר שנעשה מקרח למים, שכן הוא נימוח לתוך המים (פוסקים בשם תוספתא, הובא במ"ב שכ, לד). ולשו"ע שכ, ט, אסור, כי כתב שרק כאשר הוא נימוח מאליו בתוך המים מותר, אבל לעשות פעולה בידיים אסור. וכ"כ בא"ח ש"ש יתרו ט. והובאה המחלוקת בכה"ח שכ, נט. אבל נראה שמותר לערב את הקרח שבתוך המים שבכוס, למרות שעל ידי כך הקרח ימס יותר מהר, מפני שכוונתו שהקור יגיע לכל המשקים שבכוס. ועיין בילקוט יוסף שכ, כו-כז.

ובמחלוקת זו תלוי הדין אם מותר לנער בקבוק שיש בו קרח ומים, כדי להמיס עוד מהקרח למים. ולכתחילה טוב להחמיר והמיקל יש לו על מי לסמוך.

יב,ד – המסת סוכר בתוך מים

מותר לתת סוכר בתוך המים ולערבו בכפית, למרות שהוא ממיסו. ולפי הדעה המקילה לעיל, הדבר פשוט, הואיל והוא ממיסו בתוך המים (וכ"כ בח"א יד, יא). אולם גם לשו"ע מותר, כי שלא כמו בקרח שהוא עצמו הופך למים, הסוכר אינו נהפך למים, אלא מתפרק לחלקים קטנים עד שאינו ניכר. וכ"כ בבא"ח ש"ש יתרו יד, ועוד רבים, כמובא בילקוט יוסף שכ, לה. כיוצא בזה כתב במ"ב שכ, לח, שאין איסור לתת מלח במים, אף שהוא נמס.

תפריט