ה – צביעת בגד ופנים דרך לכלוך

פורסם בקטגוריה הלכה ה - מלאכת צובע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/plus/01-18-05-05/

היראים (סי' רעד), ואו"ז (ח"ב סג, ה), אסרו מדרבנן צביעת בגד דרך לכלוך. ודעה זו הובאה בשו"ע שכ, כ, כדעת יש מי שאומר בלא חולק. מנגד בדרכי משה הזכיר שהאגור היקל. וכן דעת רדב"ז (ח"ד סי' אלף רא), וחכם צבי. ובשעת הצורך כתב בא"ר שכ, כד, שאפשר להקל. וכ"כ ח"א כד, ו, ומ"ב שכ, נט, וכה"ח קכב.

וחייבים לקבל את חידושו של שועה"ר שב, בקונ"א, לגבי דבר שאין רגילים לצובעו שאין בצביעתו דרך לכלוך שום איסור, שאם לא כן איך התירו לאשה לבדוק עצמה מדם, ולצאת במוך שיספוג דם נידתה. וכן הביא בארח"ש טו, הערה פח.

ואין לחוש שהפנים או הידיים יצבעו, משום שגם המחמירים (יראים ואו"ז) כתבו במפורש להתיר במצב שאין דרך לצבוע. כי אין חשש צביעה אלא על אדם שדרכו לצבוע. ואף באשה, כתב בשעה"צ שג, סה, שמותר לה לאכול תותים ושאר פירות הצובעים, מפני שדרך צביעתה לנוי הוא רק בפניה ולא בשפתיה. ובמנחת איש יד, 18, כתב שכן הדין גם באשה שצובעת שפתיה, כיון שדרך צביעה בשפתון בהקפדה יתירה על אופן ודיוק הצביעה.

פורסם בקטגוריה הלכה ה - מלאכת צובע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן