י,א – צידת והריגת יתושים
מבואר בגמרא שבת קז, ב, שלכל הדעות הריגת פרעוש אסורה מהתורה, ואילו לגבי צידתו נחלקו, לר' אליעזר אסור מהתורה, ולר' יהושע מדברי חכמים, הואיל ואין במינו ניצוד. וכדין פרעוש כך דין יתוש.
וכתבו התוספות (קז, ב, 'הצד'): "ואומר ר"י בשם הרב פורת, דאפילו הכי אם נושך האדם מותר ליקחנו ולהשליכו מעליו, דמשום צער שרי. אבל אם הוא באותו עניין על האדם שאינו ירא שינשכנו, כגון על סרבלו מבחוץ, אסור ליטלו אבל יכול להפילו מעליו". ונחלקו הראשונים לגבי פרעוש שנמצא על הבגדים מבפנים ולא על הבשר. לדעת סמ"ג וסמ"ק והגה"מ ומרדכי ואו"ז והתרומה והרוקח, גם אם הפרעוש על הבגדים מבפנים, כיוון שאינו על בשרו, אסור ליטלו. ולדעת הר"ן ומגיד משנה בשם תוס' ורשב"א והריטב"א, במקרה זה מותר להסירו, ורק כשהוא על הבגד מבחוץ אסור להסירו, וכך משמע מרש"י (ב"י שטז, ט, שעה"צ סג).
למעשה כתב בשו"ע שטז, ט: "פרעוש, הנקרא ברגו"ת בלשון ערב, אסור לצודו אא"כ הוא על בשרו ועוקצו". והגר"א כתב שדווקא כשהוא עוקצו רשאי לתופסו. ובא"ר מצדד כט"ז שגם כשאינו עוקצו מותר, ואם הוא על הבגד מבפנים, ירא שמים יפרוש והצד לא הפסיד. ובשעה"צ סג, כתב שאם הוא על בגדו מבפנים, נכון להחמיר, ואין למחות ביד המקילים. ומ"מ גם אם הוא על בשרו ועוקצו, אם אפשר להסירו בלא לתופסו, נכון להחמיר (מ"ב לז).
וכפי שלמדנו לכל הדעות אסור להרוג פרעוש, והקשה הבית יוסף (שטז, ט, 'ומה'), ממה שלמדנו שמותר להרוג מזיקים הרודפים אחרי אדם. ותירץ "דהנך מזיקין דרכן לנשוך נשיכה עוקצת מה שאין כן בפרעושים". ואמנם לדעת המרדכי ורבינו תם, מותר להרוג גם פרעושים, אך אנו נוקטים לחומרא. ובדרכי משה א' כתב בשם רבנו ירוחם: "ואף למלול באצבעותיו ולזרקו אסור, גזירה שמא יהרגנו אלא נוטלו וזורקו". וכן נפסק להלכה בשו"ע (שטז, ט): "ואסור להרגו. הגה: ואף לא ימללנו בידו, שמא יהרגנו, אלא יטלנו בידו ויזרקנו".
י,ב – הסובל מאוד מיתושים עד שאינו נרדם
כאשר מדובר באדם שמצטער מאוד מהיתושים, אולי יחשב כצער גדול, וכשם שמותר לדרוך על עקרב שבא לתוקפו כך יהיה מותר להרוג יתושים. ואכן לר"ת כפי שלמדנו גם עקיצת פרעוש נחשבת צער שבעטיו מותר להרוג את הפרעוש, אבל דעתו לא נתקבלה. ואם כן רק בצער הקרוב לעקיצת נחש ועקרב שאינם ארסיים אפשר להתיר.
אבל אם ירסס בחדר וישאיר להם חלון לברוח – מותר. וזה מותר אף לאדם רגיל, הואיל ואינו מתכוון להורגם אלא רק להבריחם, וגם אין הכרח שיהרגו, הואיל ויש להם מקום לברוח. וכ"כ ביב"א ג, כ. ובשש"כ (הישן), הזכיר היתר זה לחולה, אבל בחדש כה, ו התיר לכל אדם שמצטער. וכך נראה. ועיין בציץ אליעזר ט, כב, שאסר.
י,ג – הנחת טבליות לדחית יתושים על מתקן חשמלי
כתב בהחשמל בהלכה (ח"ב עמ' 364): "מכשיר חשמלי להרחקת יתושים (vape mat) – מכשיר קטן דמוי מאפרה שבמרכזו גוף חימום, עליו מניחים טבלית המדיפה ריח המרחיק יתושים – מותר להפעילו כנ"ל (מערב שבת)… ומותר אף בשבת להניח עליו את הטבלית". ונימק זאת בכך שאין איסור מוליד ריח באוויר, ואין איסור בישול, כי הטבלית נשארה כפי שהיתה ללא שינוי (אינה מתקשה ואינה מתרככת), וגם אינה מתחממת בכדי שהיד סולדת, והצבע שקצת מתאדה אין בו ממש. והגר"נ קרליץ שליט"א אמר שאם הטבלית מתחממת בשיעור של יד סולדת אסור. ע"כ. בפועל הטבלית מגיעה לחום שהיד סולדת בו לחלק מההגדרות. אלא שעדיין צ"ע אם יש בזה איסור בישול. ולמעשה כתבתי שכאשר יש ספק אם תגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר, שכן יש שאלה אם יש בזה איסור בישול, וכאשר ספק אם יוכל לבשל, כגון שהוא חם שישים מעלות, שאולי אינו יד סולדת – מותר.
י,ד – הריגת חיידקים
כתב בשו"ת היכל יצחק (או"ח כט) שאין איסור להרוג חיידקים משתי סיבות: א) כשם שהתירו להרוג כינה כי אינה פרה ורבה, כך לגבי חיידקים אין ההתרבות שלהם באה כדרך פריה ורביה. ב) הואיל ואינם נראים לעין אינם בכלל בעלי חיים שחלים עליהם האיסורים.
