ט,א – כדורגל וכדורסל ואופניים אסורים משום עובדין דחול
כתב הרמב"ן (ויקרא כג, כד) שיכול היה אדם לטרוח כל היום בסידור ביתו ומסחרו בלא לעבור על ל"ט מלאכות, לפיכך צוותה התורה לשבות ולנוח, ואם כן כל הטרחות שמשביתות את המנוחה אסורות מהתורה. ובמנחת חינוך (רצז) ביאר שיסוד המצווה לשבות – מהתורה, והכתוב מסר לחכמים לקבוע איזהו הטורח והעמל, ובמה יהיה האיסור בדיוק. ועל פי זה מובנים דברי הנביא ישעיה נח, יג: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", שהם פירוש למצווה הכללית לשבות ולנוח. וכך פירשו חכמים (שבת קיג, א): "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול… וְדַבֵּר דָּבָר – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". ולא מסתבר שאין לנו לאסור אלא מה שלמדו במפורש מהפסוק בנביא, אלא נראה שרצו ללמוד כלל, שכל מה שגורם לכך שהשבת תיראה כחול אסור. שכן דרכיך וחפציך ודיבורך כוללים הכל. וזה היסוד לכל איסורי 'עובדין דחול'.
על פי דברי הרמב"ן הללו, אסר החתם סופר או"ח צז, לנסוע ברכבת בשבת, מפני שאין בזה מנוחה. וכעין זה אמרו בתוספתא שבת (טז, כב במהדורת ליברמן): "אין רצין בשבת כדי להתעמל, אבל מטייל כדרכו ואינו חושש ואפילו כל היום כולו". וכן פירש רש"י קמז, א, שאין מתעמלים כי הוא עובדין דחול. וכ"כ רי"ד, תוספות יו"ט, ומ"ב שכז, ז. וכ"כ בשו"ת חמדת צבי א, כב, לאסור את הריצה במשחקי כדור משום הילוך של חול ועובדין דחול.
ומרן הרב באורח משפט קנב כתב: "בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים (את השבת והיו"ט)… כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים… והראשונים (שהתירו לשחק בכדור) לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם". והזכיר שם מדברי היש"ש, שכתב שהמתירים לשחק בכדור (רמ"א), לא התירו אלא לילדים "ולא לעשותו מנהג ביו"ט לגדולים להפקיע על ידי זה קדושת יום טוב והרגשתו הרוחנית העליונה. איך שיהיה על שחוק כדור-הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו ח"ו לא בשבת וגם לא ביו"ט". ונראה שלא כתב זאת רק על קבוצות מסודרות, אלא על כל המשחקים בכדורגל.
ואמנם יש שממעטים להשתמש בטענת 'עובדין דחול', ורצו לאסור את המשחק בכדור מטעמים צדדיים. יש אומרים שהאיסור משום שמא ישווה גומות, ואיסור זה קיים גם במגרש מרוצף אספלט או בטון (שש"כ טז, ו). ויש שרצו לגזור על המשחק בכדור שמא יבוא לנפח אותו או לתקן אותו אם יהיה בו חור (קצות השלחן קי, חמדת צבי א, כב). ויש אומרים שאין לחוש לזה, מפני שהניפוח אינו תיקון כלי (מנח"ש א יא. שש"כ טז,ז), ויש אומרים שאין לחשוש שהכדור יתקלקל כי אינו שכיח (שאלי ציון סי' יא). וי"א שהאיסור משום חשש הוצאה כמובא בתוספתא שבת יא, ז: "הזורק בכותל למעלה מי' טפחים והלכה וישבה בבור שהוא ד' על ד' הרי זה חייב … כגון אלו שמשחקין בכדור ברשות הרבים ויצאה כדור מתחת ידו של אחד מהם חוץ לד' אמות חייב". וכן ביאר הגר"א בסי' שח לגבי טור שמעון שעברו על מלאכת הוצאה במשחק הכדור. וכ"כ בתורת השבת (שח, מה), ובמילואים דאורח משפט קנב, ובשו"ת מבשר טוב (ח"א או"ח סי' יט).
ובמשחקים מאורגנים לכל הדעות אסור להשתתף, בגלל כל האיסורים הכרוכים בקיומם, וכפי שכתב באורח משפט קנב, ושו"ת שאלי ציון סי' יא, וכ"כ בשש"כ טז, ט.
