ב,א – פרטי הלכה
תבשיל שנעשתה בו מלאכה שלא מדעת הבעלים, אם גם בלא המלאכה היה ניתן לאוכלו, אין התבשיל נאסר על הבעלים (ארח"ש כה, מ). וכן אם הוסיפו מים במיחם, מותר להשתמש במים החמים, כל זמן שעדיין המים הראשונים לא היו אמורים לכלות (שם כה, מא).
יהודי שנסע בשבת במזיד, כגון מלצר, מותר ליהנות ממה שיעשה אח"כ בהיתר, כי אין זו הנאה ישירה מחילול השבת (מאור השבת ח"א יח, סוף הערה נג, בשם ריש"א; ארח"ש כה, מה).
מלאכה שלא השביחה תבשיל אלא רק מנעה ממנו קלקול, אינה אוסרת את התבשיל. וכפי שמבואר בשו"ע רנז, א, שאם הטמין בדבר שאינו מוסיף הבל, התבשיל מותר.
