ז,א – הנאה במוצ"ש ממעשים שחילונים עושים עבור הרבים בשבת
המבטל איסור בכוונה, הכל אסור עליו. ואם עשה זאת למען אחרים שאין דעתם נוחה מכך שביטל איסור בידיים, כתב הט"ז יו"ד צט, י, עפ"י יש"ש (חולין ז, נט), שאין עליהם איסור. ורעק"א הביא מהריב"ש צח, שגם עליהם יש איסור ליהנות מהביטול. וכ"כ בפמ"ג מ"ז ו, בשם הפר"ח. אמנם לגבי שבת, התבשיל שבישל בשבת במזיד – נאסר למוצ"ש רק למי שבישל אבל לאלה שבישלו עבורם מותר לאכול מהתבשיל מיד במוצ"ש, כי אין לחוש שיבקשו מיהודי לחלל שבת עבורם, ואין חשש שבגלל איזו בקשה יבוא יהודי לחלל שבת (ב"י, א"ר, שועה"ר, ערוה"ש, מ"ב שיח, ה). ואמנם יש אוסרים, וכ"כ מ"א שיח, ב. וכ"כ בנהר שלום ב', שאולי טעם האיסור כדי שלא יהנה ממלאכתו, ואם אותו אחר שבישל עבורו יהנה במוצאי שבת מיד, הרי שנהנה ממלאכתו (והובא בכה"ח שיח, יב).
אבל אם הוא יהודי שמחלל שבת בקביעות עבור אחרים, כגון שהוא מבשל בשבת עבור מסעדה שפתוחה במוצ"ש, כתב בשו"ת כתב סופר או"ח נ, שכולם מודים שהתבשיל אסור לכל מי שבישל עבורם עולמית. שאם יהנו ממה שבישל, ימשיך לעשות כן בשבתות הבאות. וכ"כ מהר"ם שיק ריב, ואול"צ ח"ב ל, א. והרחיבו בזה בילקוט יוסף שיח, ו; שיח, לט; שיח, עא-עו; וארח"ש כה, ח.
ז,ב – גדר חילוני לעניין מזיד ושוגג
חילוני שיודע שהיום שבת, ואולי מלאכה זו אסורה, ועשאה, נחשב מזיד. וכפי שכתב בהצבא כהלכה לג, 12, שנראה שגדר מזיד לעניין מעשה שבת אינו כהגדרתו לעניין עונשין, אלא כל שאינו שוגג גמור נכלל במזיד. וכך כתבתי בהלכה ב', שחילוני שיודע שהיום שבת ואולי מה שהוא עושה נחשב מלאכה אסורה, נחשב מזיד. וכיוצא בזה כתב בשו"ת צמח צדק מ', שמי שמסופק בהוראה ושאל ללומדים במקום לשאול בעלי הוראה מפורסמים, ועשה כפי שענו לו, אינו נחשב שוגג אלא מזיד. והובא בפת"ש יו"ד צט, ה, ודעת תורה לשיח, א. והובא בילקוט יוסף שיח, ד. בארח"ש כה, הערה כד, הוסיף שמסתבר שגם מלאכה שהמומר לא ידע שאסורה, נחשבת אצלו כמזיד, שאם לא היה מומר היה לומד את המותר והאסור.
ז,ג – קדירה שחילונים מבשלים בה בשבת אוכל כשר – האם צריכה הגעלה
למד המ"א שיח, א, מהרשב"א, שהמבשל בשבת במזיד, כשם שהתבשיל אסור עליו עולמית, כך גם אסור לו להשתמש בקדירה עד שיגעילנה. וכ"כ פמ"ג, ומ"ב שיח, ד. וכיוצא בזה נחלקו לעניין כלים שבישלו בהם בישולי גויים, שלרשב"א הכלים צריכים הגעלה, ולרא"ה והרא"ש, כיוון שהאיסור מדרבנן, רק את הבישולים אסרו אבל הכלים מותרים. וכתב בשו"ע יו"ד קיג, טז: "כלים שבישל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים, צריכים הכשר. ויש אומרים שאינם צריכים". ומשמע שהעיקר לדעתו שצריכים הכשר, ולכאורה כך הדין בשבת.
אלא שבערך השלחן שיח, א, נטה להתיר, שהרדב"ז ועוד פוסקים התירו כלים של בישולי גויים. וק"ו לעניין שבת, שבשבת האיסור הוא רק על המבשל במזיד, ועל אחרים אין איסור, הרי שאין במאכל איסור עצמי, ולכן גם על המבשל במזיד הקדירה לא נאסרה. ועוד שלר' מאיר, גם לו עצמו התבשיל מותר במוצ"ש, לכן יש להתיר את הקדירה בלא הגעלה. ע"כ. ובמטה יהודה דייק מהרשב"א עצמו, שאינו אוסר את הכלי על המבשל במזיד. ועיין בלוית חן מב, שכתב שהעיקר כדברי המתירים, ואם אפשר טוב להחמיר להגעיל.
ומ"מ לאחרים בוודאי הסיר כשר, שהרי אפילו התבשיל שנתבשל במזיד מותר במוצ"ש, ק"ו שהקדירה מותר במוצ"ש.
ז,ד – משחק כדורגל ואירועים שונים שצולמו במזיד בשבת
כתב בארח"ש כה, סו, שאסור ליהנות לעולם מצילום של משחקי כדורגל ואירועים שונים שצולמו במזיד בשבת. ואפילו רש"ל שסובר שכאשר לא ניחא להו שיעשה איסור עבורם, מותר להם ליהנות ממה שעשה, כאן אולי יסכים לאסור, כי לולי שצילמו את האירוע בשבת, לא היתה התמונה כלל בעולם. אמנם עדיין אולי אפשר לטעון, שהיה מעדיף שלא יצלמו כלל, אבל אחר שצילמו רוצה ליהנות מהתמונות. וסיים שעדיין צ"ע אם היתר זה קיים לאדם שנהנה באופן קבוע מההקלטות שנעשו בשבת. והורה ריש"א לאיסור.
ואמנם הרוצים להקל היו יכולים לסמוך על תוס' חולין טו, א, תרומה, ריטב"א והגר"א שפסקו כר' מאיר, שבמוצ"ש גם מזיד רשאי ליהנות מהמלאכה. אלא שבמ"ב שיח, ז, כתב שרק לעניין שוגג בשעת הצורך אפשר לסמוך על המקילים ולא לגבי מזיד. אמנם בשעה"צ שלט, כד, צירף את שיטתם גם לעניין מזיד. ועדיין ההוראה היא שאסור ליהנות ממה שצולם בשבת, ורק באופן מיוחד ונדיר, לצורך גדול, יש למיקל על מה לסמוך.
אסור להשתתף בהגרלת טוטו המבוססת על משחקי כדורגל בשבת, שהוא מחזיק בזה עוברי עבירה. ולדברי ילקוט יוסף שיח, מא, לשו"ע, גם כרטיס לוטו אסור, משום שהוא כמשחק בקוביה. ובאהלה של תורה חו"מ קיא, כתב שגם לשו"ע אין איסור משחק בקוביה בהגרלת מפעל הפיס.
