א,א – הצלת חולה אינה נקראת חילול שבת
דברים נפלאים כתב רבי חיים עטר בפירוש אור החיים (שמות לא, יג): "עוד ירמוז באומרו את שבתותי לתת טעם למיעוט ('אך' שמחללים עבור חולה), למה אני אומר לך שתחלל שבת על החולה, אין זה קרוי חילול, אדרבה זה קרוי שמירת שבת – חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ושיעור הכתוב כפי זה הוא: על זה אמר הכתוב שמרו שבתות הרבה על ידי שתעשה מיעוט שמירה מהם, ומציאות הדבר הוא לחלל שבת על החולה, שבזה אתה מחלל שבת אחת לשמור שבתות הרבה… והנמנע מהדבר אין זה אלא מזלזל במצוות הא-ל ח"ו. וגמר אומר: 'כי אות היא ביני וביניכם', פירוש, ואם כן, אם אין שומר – אין שבת. ואומר 'לדעת' (כי אני ה' מקדשכם), כאן נתחכם ה' להודיע שקדושת נפש ישראל גדולה מקדושת שבת, שזה נדחה מפני זה. ודבר פשוט הוא שהקטן הוא הנדחה מפני הגדול, והוא אומרו לדעת, פירוש, בזה אתה יודע כי אני ה' מקדשכם. יתגדל ויתקדש שמו יתברך".
א,ב – יולדת שמרגישה ביום שישי שלידתה תהיה בשבת
כשאפשר צריך לעשות בערב שבת דבר שימנע את הצורך לעשות מלאכה בשבת למען הצלת חיים. כך מבואר במ"ב שמד, יא. וכ"כ בחת"ס יו"ד שלח, סוד"ה 'גם מ"ש', והחפץ חיים במחנה ישראל פרק ז. ומקור גדול לזה מהאיסור להפליג שלא לצורך מצווה שלושה ימים קודם השבת (שבת יט, א. עיין לעיל ב, י-יא). והיסוד לדין זה במצווה להתכונן לשבת, שהיא מכלל מצוות זכור, והסתעפותה בכבוד השבת, להכין בגדים ומאכלים ולנקות את הבית ולהתרחץ לכבוד שבת.
ולכן יולדת שמרגישה ביום שישי שלידתה תהיה בשבת, גם אם מצד ההוראות הרפואיות היא עוד לא צריכה לנסוע לבית חולים, אם היא יכולה, ראוי שתשתדל לשבות סמוך לבית חולים כדי למעט בחילול שבת בהגעה לבית החולים. אבל אם הדבר קשה עליה, אינה חייבת לעשות כך. ראשית, מפני שאין ביטחון שאכן תלד בשבת. ועוד, שאין להקשות על חולה שיש בו סכנה להיות במצב לא נוח. ועוד, שבפועל היא אינה גורמת לעצמה לחלל שבת, אלא רק נשארת במקומה. ואף שיש מצווה להתכונן לשבת בערב שבת, מכל מקום הכוונה להכנות שאין בהם כל כך טורח, אבל לצאת מביתה ולנדוד למקום אחר, אינה הכנה שהיא חייבת בה. וכיוצא בזה כתב בשש"כ לב, לד, והלש"ב כט, נה. ועיין במנחת שלמה א, ז, שאין לדרוש מאדם לטרוח טורח רב מאוד בערב שבת כדי למנוע עשיית מלאכות בשבת עבור הצלת חיים.
