הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

י – חציצה

י,א – כאשר יש פלסטר על חלק מהאצבעות צריך ליטול ברביעית

כפי המבואר בהלכה יא, צריכים ליטול את הידיים פעמיים, שבפעם הראשונה יוצאת הטומאה מהיד ונשארת במים, והנטילה השנייה מטהרת את המים הראשונים שעל היד. אבל כאשר ישנה תחבושת על היד, יש חשש שמא מעט מן המים הראשונים יגיעו למקום שהמים השניים לא יגיעו, ואז המים השניים לא יוכלו לטהרם. אבל אם יטול את ידו ברביעית שלימה, לא תהיה שום טומאה במים הראשונים, שכן ההלכה, שכל הנוטל ברביעית בבת אחת – אין במים טומאה. ואם הפלסטר מונח על האצבע האמצעית, יכול ליטול את ידו בשתי פעמים, פעם על האצבעות שבצד אחד ופעם על האצבעות שבצד השני, ויקפיד לשפוך בכל פעם רביעית שלימה. וכן יקפיד שהאצבעות יהיו כלפי מטה בעת הנטילה, וכך לא יזלו מים למקום שעלולים להיטמא בו ואח"כ ישובו למקום שהתכוון ליטול ויחזרו לטמאו.

י,ב – שאין צריך ליטול את המקום שתחת התחבושת שקשה לו להסירה

מבואר בביאור הגר"א קסב, כח, ורע"א על מ"א יח, שאין לומר שלא צריך ליטול את מקום התחבושת כי אינו מקפיד עליה וממילא אינה חוצצת, מפני שאפשר היה לומר זאת אילו היה נוטל את כל היד, כולל מקום התחבושת, ואז התחבושת אינה חוצצת. אבל כאן הרי אינו שופך מים על התחבושת, והרי הוא כמי שנטל רק את מקצת ידו, שלא יצא. אלא הביאור הוא עפ"י מה שכתב הרא"ש חולין ח, יח, שכל מקום שאינו יכול לנגוע בלחם, אין צריך ליטול אותו. ומקור לכך מדין הכהנים שהואיל והם זריזים, אם הם עוטפים ידיהם במפית, יכולים לאכול תרומה לכתחילה. ושאר בני אדם לעניין אכילת לחם, אין סומכים על כך אלא בשעת הדחק, מפני שאינם זריזים להיזהר שלא תגע ידם בלחם. אבל כאן שיש תחבושת, אין לחוש שהמקום שתחת התחבושת יגע בלחם, ולכן אין צריך ליטול אותו. אבל את המקום שאינו מכוסה צריך ליטול, וכן כשיש פלסתר, צריך ליטול את המקום שאינו מכוסה.

תפריט