ה,א – האם ברית ותורה מעכבים
בהקשר לנוסח ברהמ"ז, לכל הדעות אמירת "ארץ חמדה טובה ורחבה" בברכה השנייה ו'מלכות בית דוד' בשלישית מעכבת. אולם לגבי מי שלא אמר 'ברית' ו'תורה' בברכה השנייה נחלקו. לרוה"פ ומהם: ר"ח, רא"ש, טור ושו"ע קפז, ג, מ"ב ח, לא יצא. לעומת זאת לרא"ה, ריטב"א וכן הבינו רבים מהרמב"ם, יצא (וע' ברכת ה' ח"ב ה, 27).
ה,ב – האם 'על המחיה' מועילה במקום ברכת המזון
כתבתי בהערה 3 שיש מחלוקת אם 'על המחיה' מועילה במקום ברהמ"ז, וכתבתי למעשה: "אם כבר בירך מעין שלוש, יצא בדיעבד".
ולכאורה יש להקשות על זה, שמצינו מחלוקת האם כאשר שבע ויש לו ספק אם עליו לברך ברהמ"ז או 'על המחיה', שלדעת המג"ג קסח, לד, ודגמ"ר שם לסעיף יג, יברך 'על המחיה', שכן בברכתה הוא יוצא בדיעבד גם ידי חובת ברכת המזון. ואילו לדעת רוה"פ עליו לברך ברהמ"ז, וכפי שכתב מ"א קסח, לד. וכיוון שמקובל לפסוק שכאשר שבע ויש ספק האם יברך 'על המחיה' או ברהמ"ז – יברך ברהמ"ז, אולי גם כאן שבירך 'על המחיה' במקום ברהמ"ז – נאמר שהואיל ויש בזה ספק דאורייתא, עליו לחזור ולברך ברהמ"ז. אלא שנראה למעשה, שהואיל ולדעת הרבה פוסקים כבר אין כאן ספק דאורייתא, שכן אחר שכבר בירך 'על המחיה' מן הסתם יצא ידי חובתו מהתורה, ורק נותר ספק האם גם מדרבנן יצא ידי חובתו, בזה לא יחזור כי מדובר בספק דרבנן שההלכה להקל. אבל מלכתחילה, במקרה ששבע ויש ספק שקול האם לברך 'על המחיה' או ברהמ"ז – יברך ברהמ"ז.
ועיין בפרק ו, הערה 9, לעניין סופגניות, ששם הספק אינו שקול, אלא דעת רובם המכריע של הפוסקים שברכתן 'על המחיה', ולכן כתבתי על פי הבאו"ה שגם אם שבע יברך 'על המחיה'.
ה,ג – האם 'בורא נפשות' מועילה במקום ברהמ"ז ו'מעין שלוש'
מי שחייב בברהמ"ז או 'על המחיה' ואינו יודע לברכן, כתב ארץ צבי א, כט, ואג"מ א, נד, שיברך 'בורא נפשות'. ובילקוט יוסף רח, ב, כתב שלא יברך. ועיין בבאו"ה רב, י, 'ובורא נפשות', שלכנה"ג בספק 'מעין שלוש' ו'בורא נפשות' יברך 'בורא נפשות', ורבים חלקו על כך, וכך נוהגים למעשה, שאין מברכים במקום של ספק 'בורא נפשות', כמבואר להלן י, ד, 5.
