ח,א – הערה 8 – נוסח ברכת ההשלמה ביום טוב
ביום טוב, למנהג אשכנז אומר בברכת ההשלמה שם ומלכות וחתימה, ובכה"ח כד, כתב שלמנהג ספרדים אינו אומר, ורק בסעודת ליל ראשון של פסח וסוכות אומר שם ומלכות וחתימה. אבל בילקוט יוסף קפח, ח, כתב כמנהג אשכנז, ולכן לא חילקתי בדין זה בין מנהג אשכנז וספרד. עוד יש לציין כי לדעת הרב משאש (שמש ומגן א, יג), בכל סעודות יו"ט אם התחיל 'הטוב והמטיב' חוזר לתחילת ברכת המזון, וכפי שנוהגים אשכנזים.
ח,ב – השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בראש השנה
נחלקו אם השוכח לומר 'יעלה ויבוא' חוזר לראש, כמובא במ"ב קפח, יט, שעה"צ טו. וספק ברכות להקל. והגר"ז בסידור הרב, הובא בפס"ת קפח, 37, סובר שאם שכח בליל ר"ה, כיוון שאסור אז להתענות, חוזר על ברהמ"ז. וכמובן שמנגד, למנהג רוב הספרדים אינו חוזר כמו בכל סעודת יו"ט.
ולגבי נוסח התיקון אם לא התחיל 'הטוב והמטיב', למ"ב קפח, יט, אומר כמו ביום טוב עם חתימה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הזכרון". ומסתבר שלמנהג ספרדים שאינם חוזרים על 'יעלה ויבוא' בראש השנה, אין אומרים שם ומלכות בברכת ההשלמה.
ח,ג – דין מי שאינו זוכר את נוסח ברכת ההשלמה
מי שאינו יודע את נוסח ברכות ההשלמה הללו או לפחות את עיקרו, לא יכול לצאת באמירת 'רצה' או 'יעלה ויבוא', ובמקום שהאזכרה מעכבת יחזור לראש (ט"ז הובא במ"ב יז, וע' בבאו"ה שנשאר בצ"ע. ובוזאת הברכה ע' 146 כתב שחוזר לראש). והגרש"ז אוירבעאך (שש"כ נז הערה טו) הסביר, שאחר שסיים ברכת בונה ירושלים הוא כמו שעקר רגליו, ולכן אין מועיל להזכיר 'רצה' ו'יעלה ויבוא'. ובפס"ת ט' כתב שמ"מ אם טעה והשלים באמירת 'רצה' לא יחזור, שכן יש בזה ספק.
