ה,א – נוסח הזימון
זה שהעונים מוסיפים על דברי המזמן, כתב המהר"ל נתיב העבודה פרק יח, ע' קלז, שכך תמיד נוהגים, שהעונים מוסיפים על דברי הקורא, ולכן אח"כ הקורא חוזר אחריהם, כדי שאף בידו תהיה התוספת. והוסיף המהר"ל שלכן נוהגים (למנהג אשכנז) שהמזמן מוסיף "ברוך הוא וברוך שמו", כדי שאף הוא יוסיף על דברי העונים. וכ"כ הפרישה.
ה,ב – דין מי שלא אכל ושמע זימון
לקראת סוף ההלכה: אם לא שמע את המזמן קורא למסובים לברך, אלא רק שמע את המסובים או המזמן עונים: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", עונה 'אמן' (שו"ע קצח, א). אמנם לדעת מ"ב קצח, ז, עפ"י נחלת צבי, פר"ח, מג"ג, גם מי שענה את הנוסח שתקנו לשומע את הזימון, עונה אח"כ פעמיים אמן, פעם אחר המסובים ופעם אחר המזמן. אמנם הזכיר בשעה"צ ו, שדעת לחם חמודות ושכנה"ג שהעונה "ברוך ומבורך" אינו עונה אמן. וכ"כ בכה"ח ו, בשמם ובשם א"ר, פר"ח ויפה ללב. וכך כתבתי.
ומי שלא ענה "ברוך ומבורך", כתבתי שיענה פעמיים אמן, כדברי מ"ב ד, עפ"י דה"ח, ודחה דברי שועה"ר קצח, א, שסובר שאם ענה אמן אחר המסובים, לא יענה שוב אמן אחר המזמן. וצ"ע.
ה,ג – מה יענה מי שאכל או שתה בלא פת
לגבי סוף הלכה ה: מי שאכל כזית או שתה רביעית ושמע שמזמנים בשלושה, למדנו שעונה עמהם בלשון "שאכלנו". אבל אם שמע זימון עשרה, לפמ"ג יש ספק אם יוכל לומר "נברך אלוהינו שאכלנו משלו", והביאו במ"ב קצח, א. ובפס"ת קצח, 4, כתב שמסתימת כמה אחרונים משמע שיענה כנוסח של עשרה.
ואם זה ששמע את הזימון רק שתה מים, כתב בערוה"ש קצח, ב, שאם יש שם שלושה בלעדיו, כשהוא עונה, למרות שרק שתה מים, יענה "שאכלנו". ע"כ. אבל יש אומרים שלא יענה בנוסח "שאכלנו" כפי הדין שאינו מצטרף להשלמת זימון שלושה (הלכה י, 15). וכן נראה לענ"ד.
