ג,א – ההפרש שבין יין ושמן לשאר מיצי פירות
כל המיצים הנסחטים מהפירות מאבדים את מעלת הפרי, ומברכים עליהם 'שהכל'. ורק לשני סוגי פירות שרגילים לסחוט יש משקים שאינם מאבדים את מעלתם, ואלו הם: יין מענבים, ושמן מזיתים. אלא שבפועל אין שותים שמן לבדו, ואם שתאו, אינו מברך עליו כלל, משום שהוא מזיק (היינו מעורר תחושת גועל). ורק באופן אחד יוצא שיברכו על שמן את ברכת הפרי – כאשר עירבוהו במי סלק (אניגרון) ושותים אותו כדי לרפא מיחוש שבגרון, שבזכות האניגרון הוא טעים, והשמן עיקר הואיל והמגמה לריפוי הגרון, ומברכים עליו 'העץ'. ואם שתה ממנו כשיעור רביעית, מברך אחריו מעין שלוש – 'על העץ', כמבואר בשו"ע רב, ד, ומ"ב לב.
