ה,א – דין צלף והנלמד ממנו
הרחבת הערה 3 – אם אותם עלים וגבעולים ראויים לאכילה ואף נוטעים את העץ על דעת לאוכלם אלא שאינם עיקר הפרי, מברכים עליו 'האדמה'. ודין זה נאמר בברכות לו, א, לגבי צלף שהוא מין עץ, שעיקר פריו הוא האביונות ועליהם מברכים 'העץ'. וגדלים בו גם עלים ותמרות וקפריסין שהוא קליפת הפרי, שאף הם ראוים לאכילה ועל דעת לאוכלם נוטעים את הצלף, אלא שהואיל ואינם עיקר הפרי, מברכים עליהם 'האדמה'. וכן נפסק בשו"ע רב, ו. אולם למעשה כתב בשעה"צ מא, בשם ברכ"י, שכיום אין נוטעים את הצלף בשביל העלים והתמרות והקפריסין, ולכן האוכלם מברך 'שהכל'. ועיין ברכ"ה ח"ג ז, 26, 28.
ה,ב – דין הקליפות
למ"א רב, יז, מברכים על קליפות תפוזים בדבש 'העץ', שהן כחלק מהפרי. ולט"ז רד, טו, 'האדמה', כי אף שרגילים לאוכלן אינן חלק מהפרי. ולא"ר רג, ב, 'שהכל', שאין רגילים לנטוע את העץ עבור הקליפות. וכ"כ במ"ב רב, לט. ויתכן שדברי המ"א והט"ז נאמרו בזמנם, שהיו רגילים לשמור את קליפות התפוזים, אבל כיום שהמנהג לזורקן, ורק מיעוט קטן נשמר לצורך זה, גם הם יודו שברכתן 'שהכל'. וכ"כ בחזו"א לג, ב. וכן אם הפריד את הקליפה הלבנה הרכה שבתפוז, ואכלה לבדה, מברך 'שהכל', שאין היא עיקר הפרי (ועיין בפתחי הלכה ט, מא).
וקליפת האתרוג הלבנה שהמתיקה, כיוון שהיא עיקר הפרי, ברכתה 'העץ'. וכ"כ בכה"ח רב, נה-נו, ילקוט יוסף רב, ד, ופס"ת רב, יג.
ה,ג – בירך בטעות על קליפה או עלה 'העץ'
טעה ובירך 'העץ' על קליפת פרי שאין רגילים לאוכלה, כמו קליפת תפוזים – יצא בדיעבד, כי לא שיקר בברכתו. אבל אם בירך על עלה של עץ שאין רגילים לאוכלו 'העץ', לא יצא כי אינו 'פרי'. ואף אם בירך עליו 'האדמה' לא יצא, כי אינו נחשב 'פרי' אלא עץ בעלמא. ורק אם חושבים בנטיעה גם על העלים הללו, אזי ייחשבו 'פרי האדמה', כי פירות האדמה הם גם עלים וגבעולים, וביאר זאת בברכת ה' ח"ג ז, ח-ט.
ה,ד – דין גרעיני הפירות
כשגרעינים נאכלים אגב הפרי ברור שברכת הפרי פוטרתם, כמבואר במ"ב רב, כג. אבל אם אוכלם לעצמם, והם טעימים, לתוס', לרא"ש ולשו"ע רב, ג, ברכתם כברכת הפרי. ולרשב"א איבדו את ברכתם. לדרישה, הגר"א ומ"ב רב, כג, כיוון שאינם עיקר הפרי יורדים מדרגה אחת, כמו בדין הצלף (שנזכר בהערה 3), ולכן אם גדלו על עץ ברכתם 'האדמה', ואם מצמח חד שנתי ברכתם 'שהכל'. לפר"ח, א"ר, כה"ח רב, לז, אינם נחשבים כלל לפרי, כי אין חושבים עליהם בזריעה או בנטיעה, ולכן בכל אופן ברכת הגרעינים 'שהכל'. ולמעשה, בכל מקום של ספק מברכים 'שהכל'. ואם יהיו גרעינים של פרי עץ שנוטעים את העץ גם עבורם, ברכתם תהיה 'האדמה'.
ה,ה – גרעיני חמניות
על גרעיני חמניות, הם הגרעינים השחורים מברכים 'האדמה'. ואף שלעיתים רוב הגרעינים השחורים משמשים לעשיית שמן, כתב באול"צ ח"ב יד, י, שהואיל והשמן הוא זיעה בעלמא, אין מתחשבים אלא באותם הגדלים לצורך אכילת הגרעינים. וכ"כ ב'וזאת הברכה' בשם הרב אויערבאך.
