י,א – מחית פירות
כתבתי: "ואם נותרו בתוך הרסק חתיכות פרי, הרי שלא נתרסק לגמרי, ויברך על חתיכות הפרי 'העץ' ויפטור את כל הרסק (בא"ח פנחס יב)". וכ"כ גם ב'וזאת הברכה' ע' 101 בשם הגרש"ז אויערבאך, ובפס"ת רב, טו, כלל ב. אמנם בספר 'כיצד מברכים' עמוד כ' כתב בשם הרב ואזנר שברכתם 'שהכל'. אך הואיל וממילא לרמב"ם ורוה"פ גם על רסק גמור מברך 'העץ', בזה שיש גם חתיכות פרי נברך 'העץ'.
י,ב – טחינה וחלווה
עיין מ"ב רה, יז, שהזכיר מחלוקת בדין שומשום שנטחן (אולי הכוונה לטחינה), שלדעת מ"א ברכתו 'שהכל' מפני שאין צורתן עליהן כלל, ולאבן העוזר ברכתו 'האדמה' כל זמן שלא עשה מהן משקין. ע"כ. ועל חלווה המנהג לברך 'שהכל' כפי שכתבתי בהלכה י ובהערה 7, מטעם שנתגבשה כמאכל אחר. ובפס"ת רב, כב, הביא טעם נוסף, שהחלווה נועדה להיות טפלה ללחם.
