הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יג – בל תשקצו בהשהיית צרכיו

יג,א – בל תשקצו בהשהיית צרכיו

כבר למדנו (בהערה 1) שנחלקו הפוסקים אם איסור 'בל תשקצו' בהשהיית צרכיו הוא מהתורה או מדרבנן. ובמ"ב ג, לא, כתב שהוא מדרבנן, ולכן כבוד הבריות דוחה אותו. וכן סיכם בבירור הלכה ג, יב, שזו דעת רוב האחרונים. לפי זה, בשום פנים אין לנהוג כפי שכתב במ"ב ג, כב, שכדי שלא לעבור על 'בל תשקצו' ו'לא יהיה בך עקר' ישתין באמצע הרחוב ואפילו לפני אשה, מפני שכיום זה נחשב ביזיון נורא. וכ"כ באשל אברהם בוטשאטש, שאיסור 'בל תשקצו' הוא לפי הנתפש בעיני הבריות כדבר שאינו ראוי. וע"פ זה אפשר לבאר, שגם לסוברים שהאיסור דאורייתא, אם הוא מתנגש בכבוד הבריות, הרי שגם אם יתפנה יתבזה ויעבור על 'בל תשקצו', לפיכך כבוד הבריות דוחה את המצווה להתפנות מיד. ואם אכן כך הם הדברים הרי שבנוסף לכך ש'כבוד הבריות' דוחה איסורי חכמים, הוא דוחה גם איסור מהתורה – איסור 'בל תשקצו'. וכיוצא בזה למדנו שכבוד הבריות דוחה מצוות השבת אבדה, כאשר אין מלאכת ההשבה לפי כבודו. אמנם בזה הטעם, שאין בזה השבה, שעד שהוא מועיל לחבירו בהשבת אבדתו הוא עצמו נפגע יותר.

יג,ב – השוהה מלהפיח אינו עובר

המשהה עצמו מלהפיח אינו עובר ב'בל תשקצו' (תה"ד, פמ"ג, מ"ב ג, לא). ויש להוסיף, כי להיפך, אם מפיח במקום רבים, עובר על 'בל תשקצו', שכן עושה דבר מאוד לא מנומס, וכפי שלמדנו באשל אברהם.

יג,ג – הנצרך להתאפק על פי הוראה רפואית

אם על פי הוראה רפואית הוא צריך לשהות מלהתפנות, אין בזה איסור, אמנם אם אינו יכול לעמוד בעצמו כדי מהלך פרסה, אסור לו להתפלל עמידה, ונחלקו לעניין ק"ש וברכותיה. וללמוד תורה, במצב כזה של בדיעבד, מותר (עיין פניני הלכה תפילה ה, ט, 9).

תפריט