ה,א – ריחן תימני
כפי הנראה היו מקומות שבהם הריחן היה חד שנתי, ואמרו לברך עליו 'עשבי בשמים', והיו מקומות שהיה רב שנתי, ואמרו לברך עליו 'עצי בשמים'. ולמעשה כתב בחזו"ע ע' שכא, שהריחן שמצוי בארץ ישראל הוא 'עצי'.
ה,ב – נענע
כתבו רבים לברך על נענע 'עשבי בשמים', וכ"כ בחזו"ע ע' שכא, וברכ"ה ח"ג יב, 71. ובברכ"ה ח"ג יב, 71, הביא כמה פוסקים שסוברים לברך על הנענע 'הנותן ריח טוב בפירות' (פרח שושן ושו"ת הלק"ט), וביאר שדבריהם כאשר הנענע נועדה לאכילה (כמו בסלט), אבל אם נועדה לריח ברכתה 'עשבי'. וכ"כ ברכת הריח ל', וברכת יוסף קה. וי"א שתמיד ברכתה 'עשבי' (שבלי הלקט, ברכ"י וחזו"ע ע' שכא), ואולי כי לדעתם היא נועדה בעיקר להרחה ולא לאכילה.
ויש סוברים שברכת הנענע 'עצי בשמים', שהרי הוא צמח רב שנתי. ובוזאת הברכה ע' 173 כתב שהמנהג לברך על הנענע 'עשבי' אבל הזכיר בסוגריים שאין זה מוסכם, כי יש סוברים שהוא רב שנתי. והאמת שאף שהוא נשאר כמה שנים, ענפיו משרישים באדמה, ואולי זה נחשב כצמיחה מחדש.
וכיוון שמכלל ספק לא יצאנו, עדיף לברך 'מיני'. והמברך 'עשבי' כדעת רוב הפוסקים, וכפי שנוהגים רבים, לא הפסיד.
ה,ג – שאין מברכים על פת
יש אומרים שהמריח פת טרייה או חמה מברך (אבודרהם, אורחות חיים, פרדס, תשב"ץ). ויש אומרים שאין לברך (ב"י רצז, ה, רשב"ץ מג, ב). לכן כתב הרמ"א (רטז, יג) שאין להריח בה. והוסיף המ"ב שאם הריח לא יברך. והטעם שלא לברך על פת, שאין הריח שלה חשוב (מ"ב רטז, נה). ונראה שכיוון שהפת חשובה כל כך לאכילה, ריחה טפל לחשיבותה. ועוד נראה, שריח הפת הוא ריח שמעורר תיאבון, שמעורר את בלוטות הרוק ומיצי הקיבה להתאוות לאכול, ואין בו את צד ההנאה הרוחני שבריח. וטעמים אלו שייכים גם בריח בשר צלוי.
ה,ד – מדוע מברכים על קפה ואין מברכים על פת
כתב בכה"ח רטז, פו, שכשם שעל לחם אין מברכים, כך אין לברך על קפה. וכ"כ ברכת הבית כו, מב, שאין לברך על קפה כיוון שריחו נודף רק בעודו חם. וחשש לדעתם בברכ"ה ח"ג יב, יט. אמנם רוב ככל הפוסקים כתבו לברך על קפה. וכ"כ פרח שושן; מ"ב רטז, טז; פעולת צדיק עד, ה; ישכיל עבדי ח"ח יד (השמטות); חזו"ע ע' שכט; וזה"ב עמ' 177; שעה"ב יט, כז; ברכת הריח 31.
ויש לבאר שריח הפת הוא ריח מעורר תיאבון, ולכן הוא טפל לגמרי לפת. וכן ריח בשר צלי, מעורר תיאבון ובטל לצלי. אבל ריח פירות וקפה, יש לו ערך נפרד, שאפשר שיהנה מן הריח ולא יתאוה לאכול או לשתות ממנו, ולכן הנוטל אותם כדי ליהנות מריחם, צריך לברך. ועוד שהלחם והבשר נחשבים מאכלים חשובים מאוד, והריח שלהם טפל לחשיבותם.
ובהערה 6 ביארתי מדוע מברכים על קפה 'מיני בשמים'. והמקור לזה שבעבר לפעמים אכלו קפה בנפרד מובא בשו"ת חתם סופר או"ח עד, בשם גינת ורדים.
ה,ה – הנהנה מהריח העולה מכוס קפה ונטלה כדי להריחה – יברך
אף שרבים כתבו שמברכים על קפה כתוש או טחון בעודו חם (פרח שושן א, יג; מ"ב רטז, טז; חזו"ע ע' שכט), מ"מ גם אחר שהתקרר, או בעת שהכינו כוס קפה לשתייה – הנהנה מריחו מברך (וזאת הברכה ע' 381 קמד; ברכת הריח לא). ואף שיתכן שרק מעטים נהנים ממנו באופן זה, ואילו זה היה דבר אחר (כמו דבק או בנזין) שאותו מספר אנשים היו נהנים מריחו, היינו אומרים שדעתם בטלה אצל הרוב. מ"מ כיוון שמדובר בקפה, שכבר נקבע שבעת שהוא חם וטוחנים אותו – יש לו ריח טוב שמברכים עליו, ממילא גם כשריחו נחלש, אם נטלוהו כדי ליהנות מריחו – צריכים לברך. וכדין הדס שריחו נחלש, שכל עוד המריח אותו נהנה ממנו – יברך.
